יבול (מושב)
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | אשכול |
| גובה ממוצע[1] | 85 מטר |
| תאריך ייסוד | 1981 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 352 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.0% בשנה |
(למפת צפון הנגב רגילה)   יבול  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
יְבוּל הוא מושב בחבל שלום, מדרום-מזרח לכרם שלום, במועצה אזורית אשכול ומשתייך ליישובי האיחוד החקלאי. המושב הוקם בשנת 1981 והוא אחד משישה מושבים שהוקמו בתחילת שנות ה-80, במסגרת חבל שלום.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב הוקם ב-1977 לאחר שגרעין המשפחות המייסדות מתנועת האיחוד החקלאי אזרחו את היאחזות "נח"ל מורג" (לימים מורג) ברצועת עזה. הובטח להם כי ישבו במקום באופן זמני בלבד ולאחר שמונה חודשים ייבנה עבורם ישוב קבע בפתחת רפיח, אך כשנחתמו הסכמי קמפ דייוויד בסוף 1980 הוקפאה התוכנית[3]. לאחר שנתיים וחצי במקום דרשו לעבור לחבל שלום שהוקם באותה עת[4]. המושב עלה על הקרקע בחבל שלום ב-22 באוקטובר 1981[5].
בשנת 1983 נקלע המושב, יחד עם שאר המושבים בחבל שלום, לחובות. זאת עקב ירידה במחירי הירקות, זינוק באינפלציה ומגבלה על מכסות הייצור[6][7]. לאחר שהפגינו במעבר רפיח הובטח לתושבים סיוע מידי[8][9], אך הקשיים נמשכו[10] לאחר שבעקבות האינתיפאדה הראשונה, לא יכלו להעסיק פועלים מעזה[11]. רוב חובות מושבי חבל שלום נמחקו אחר כך בהסדר חובות המושבים.
בשנת 2005 הגיעו למקום כמחצית ממפוני היישוב נצרים בגוש קטיף[12][13]. לימים תושבים אלו הקימו בחבל שלום, את היישובים בני נצרים, נווה ושלומית.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב מונה כ-45 נחלות (משקים). כמחצית מתושבי יבול עוסקים בחקלאות והשאר בעבודות שונות בסביבה או בערים הקרובות. לאחרונה[דרושה הבהרה] פתח יבול את שעריו לקליטת חברים חדשים ולשם כך הוקצו נחלות לבניית בתים והקמת משק.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[14] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[15]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ בוקי נאה, "אנחנו לא כאן ולא כאן" טוענים אנשי מושב יבול, מעריב, 27 בינואר 1980
- ^ חברי מושבי יבול שובתים־שבת מול משרד ראש הממשלה, דבר, 28 באפריל 1980
- ^ אהרן פריאל, "יבול" מושב חדש בחבל שלום, מעריב, 22 באוקטובר 1981
- ^ אמיר רוזנבליט, ישובי פיתחת שלום במשבר: 600,000 שקל חוב למשפחה, דבר, 27 בנובמבר 1983
- ^ אהרן פריאל, תושבי פיתחת שלום:"משרד החקלאות מוליך שולל", מעריב, 5 בספטמבר 1984
- ^ מפגיני חבל שלום פינו מעבר הגבול ברפיח, מעריב, 17 ביולי 1984
- ^ מיליון וחצי דולר יוזרמו מייד לסייע לפיתחת שלום, מעריב, 22 ביולי 1984
- ^ 5 ישובי פיתחת רפיח התבצרו במסוף רפיח, מעריב, 26 במאי 1986
- ^ אורי בינדר, האיסור על פועלי עזה לעבוד בישראל גורם נזקים כבדים לישובי פיתחת רפיח, מעריב, 19 במאי 1989
- ^ גדי גולן, באשכול ובחבל שלום מתכוננים לקליטת מפוני עזה, באתר גלובס, 20 ביוני 2004
- ^ משה ליכטמן, 18,300 דונם כבר יש להם בתוך הקו הירוק, באתר גלובס, 8 במאי 2005
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
| ||||||||||||
