יאקאב פויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאקאב פויה
Pólya Jakab
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 באוקטובר 1844
בקשסנטאנדראש, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 ביולי 1897 (בגיל 52)
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאקאב פויה (במקור פולק, בהונגרית: Pólya Jakab;‏ בקשסנטאנדראש, 22 באוקטובר 1844בודפשט, 30 ביולי 1897)[1] היה דוקטור למדע המדינה, עורך דין, יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה וחבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים. אביו של ג'ורג' פויה, המתמטיקאי והפיזיקאי ושל ינה פויה, רופא כירורג.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, מוזש (משה) פולק, היה חנווני. בשנת 1854 הלך יאקאב ללמוד בגימנסיה הלותרנית בסרווש. לכיתה השלישית של הגימנסיה נרשם בנאג'קרש, שם גרו סבו וסבתו. הוא למד שם אצל הסופר ההונגרי הגדול יאנוש אראן בכיתה הששית של הגימנסיה במשך שנה אחת. כשביעיסט-שמיניסט למד לבד צרפתית עד לרכישת השפה. הוא סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1863, ואז נסע לפשט ונרשם כסטודנט לרפואה. עם זאת, הוא לא המתין לסוף שנת הלימודים ועבר לבית הספר למשפטים. הוא למד גם כספים, כלכלה לאומית וסטטיסטיקה. הוא קיים את עצמו ממתן שיעורים פרטיים ואף עזר להוריו העניים.

לאחר סיום את לימודיו באוניברסיטה, התקבל במשרד עורכי הדין של יוז'ה אלד, עורך דין ידוע בבודפשט. בעבודתו הצליח לחסוך הון קטן והתחתן בשנת 1873. עם זאת, הגורל התאכזר אליו מייד מכיוון שבאותה שנה, במהלך המשבר הכלכלי הגדול, התמוטט הסוחר שאצלו הפקיד את רכושו לניהול ופויה איבד לא רק את רכושו שלו אלא גם את הנדוניה של אשתו. גם הפרקטיקה הפרטית שלו דעכה לאט. בשנת 1883 נפרד לבסוף מעריכת הדין והצטרף לשורות חברת הביטוח הכללית (כנראה ג'נרלי) שמרכזה היה בטריאסטה, שם הועסק בשכר שנתי של 1,000 פורינט.

בשנת 1882 שינה פולק את שם משפחתו לפויה. בשנת 1886 התמנה ליועץ משפטי של חברת הביטוח הזו מטריאסטה, בשנת 1887 קיבל דוקטורט במדע המדינה ובשנת 1890 הפך מרצה למדיניות חקלאית באוניברסיטת בודפשט. האקדמיה ההונגרית למדעים צירפה אותו כחבר נספח בשנת 1893.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת המקור:

  • Raiffeisen-féle kölcsön-pénztár. Bpest, 1883. (Különny. a Nemzetg. Szemléből).
  • Az ujabb agrár mozgalom és irodalom hazánkban. U. ott, 1884. (Különny. a Nemzetgazdasági Szemléből).
  • Raiffeisen F. W., A hitelszövetkezetek mint eszközök a falusi népesség bajainak elhárítására. Ford. U. ott, 1885.
  • Agrár politikai tanulmányok. Minimum. Homestead. Örökösödési jog. U. ott, 1886. (A m. tudom. akadémia segélyével).
  • A szövetkezetek előnyei. Jó tanácsok a magyar nép számára. U. ott, 1888. (3. kiadás. U. ott, 1892. Népiratkák).
  • A gazdasági válság. A Magyar Tudományos Akadémia megbízásából írt és a pesti hazai első takarékpénztár által alapított 2000 forintos Fáy-díjjal jutalmazott pályamű. U. ott, 1890. (Ism. Nemzetg. Szemle).
  • Az Egyesült-Államok valutája. U. ott, 1890. (Első magyar általános biztosító-társaság díja).
  • A pesti magyar kereskedelmi bank keletkezésének és ötvenéves fennállásának története. 1841-92. U. ott, 1892. (Ism. Nemzetg. Szemle).
  • Smith Ádám, Vizsgálódás a nemzeti vagyonosság természetéről és okairól. Ford. Enyedi Lukácscsal együtt. U. ott, 1892. (Nemzetg. Irók Tára IV. Ism. Nemzetgazd. Szemle).
  • A biztosítási vállalatok. U. ott, 1892. (Dóra-díjjal jutalmazott munka).
  • Községi hitelszövetkezetek feladata, vezetése és működése. U. ott, 1893.
  • A nemzetgazdaságtan ujabb elmélete. Irta Sismondi János, ford. Enyedi Lukáccsal együtt. U. ott, 1894. Két kötet. (Ism. Közig. és Közgazd. Szemle).
  • A budapesti bankok története az 1867-1894. években. A Magyar Tudományos Akadémia által a Beck Miksa-díjjal koszorúzott pályamű. U. ott, 1895. (Ism. Közgazdasági Szemle).
  • A szabadalmazott pesti polgári kereskedelmi testület és a budapesti nagykereskedők és nagyiparosok története. U. ott, 1896.

בתרגום לעברית:

  • קרן ההלוואות של רייפייזן. 1883
  • התנועה החקלאית והספרות החדשה בהונגריה. שם. 1884. (נפרד מהסקירה הכלכלית הלאומית).
  • רייפייזן, איגודי אשראי כאמצעי למנוע את צרות האוכלוסייה הכפרית. פורד. שם. 1885.
  • לימודי מדיניות חקלאית. חוק הירושה. 1886. (בעזרת האקדמיה למדעים).
  • היתרונות של קואופרטיבים. עצה טובה לעם ההונגרי. שם. 1888. (מהדורה שלישית. U. שם, 1892).
  • המשבר הכלכלי. הפרויקט, שנכתב מטעם האקדמיה ההונגרית למדעים והוקם על ידי בנק החיסכון ההונגרי הראשון בפשט, העניק לפויה את פרס פאיי בסך 2,000 פורינט. 1890.
  • המטבע של ארצות הברית. 1890. (פרס חברת הביטוח הכללית ההונגרית הראשונה).
  • תולדות הקמתו וחמישים שנות קיומו של הבנק המסחרי ההונגרי בפשט. 1841-92. 1892.
  • אדם סמית, חקירת טבעו וגורמיו לעושר לאומי. 1892.
  • חברות ביטוח. 1892. (יצירה זוכה פרס דורה).
  • משימה, ניהול ותפעול של קואופרטיבי אשראי עירוניים. 1893.
  • תיאורייה אחרת של כלכלה לאומית.1894. שני כרכים.
  • ההיסטוריה של בנקים בבודפשט בין השנים 1867–1894. הפרויקט זכה בפרס בק מיקשה על ידי האקדמיה ההונגרית למדעים. 1895.
  • ההיסטוריה של מועצת הסחר האזרחית בעיר פשט וההיסטוריה בבודפשט של הסיטונאים והתעשיינים. 1896.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חייהם ועבודותיהם של סופרים הונגרים Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I–XIV. Budapest: Hornyánszky. 1891–1914
  • לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar zsidó lexikon. 1929.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]