יאן ציקר

**יאן ציקר**
**Ján Cikker**
לידה	29 ביולי 1911; באנסקה ביסטריצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	21 בדצמבר 1989 (בגיל 78); ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה
מקום קבורה	Slávičie údolie cemetery
מוקד פעילות	ברטיסלאבה
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של פראג, Academy of Performing Arts in Bratislava
סוגה	אופרה
פרסים והוקרה	אמן לאומי (21 בפברואר 1966); מסדר ליודוביט שטור דרגה ראשונה (3 בינואר 2011); Ján Levoslav Bella Prize (1966); פרס הרדר ;
	פרופיל ב-IMDb

יאן ציקר (בסלובקית: Ján Cikker;‏ 29 ביולי 1911 - 21 בדצמבר 1989) היה מלחין סלובקי, מראשי התומכים במוזיקה קלאסית מודרנית של מלחינים סלובקים. הוא קיבל את התואר "אמן לאומי" בסלובקיה, את פרס הרדר לשנת 1966 ואת פרס המוזיקה הבינלאומי של אונסק"ו לשנת 1979.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציקר נולד בבאנסקה ביסטריצה, לשעבר באוסטרו-הונגריה, כיום בסלובקיה. מוריו הראשונים למוזיקה היו אמו, מריה פסוטקובה, וויליאם פיגוש-ביסטרי. לאחר סיום בית הספר התיכון בבאנסקה-ביסטריצה למד ציקר הלחנה, ניצוח ועוגב בקונסרבטוריון של פראג, משנת 1930 עד 1935. ב-1935–1936 השתלם בכיתות ההמשך של הקונסרבטוריון, כתלמידו של ויטייצלב נובאק. בהמשך עבר לווינה, שם למד אצל פליקס ויינגרטנר בשנים 1936–1937.

בין 1939 ל-1949, לימד ציקר בקונסרבטוריון של ברטיסלבה. במקביל היה יועץ רפרטואר ללהקת האופרה של התיאטרון הסלובקי הלאומי, תפקיד בו כיהן מ-1945 עד 1948. הוא נאלץ לפרוש ממשרתו זו לאחר ההשתלטות הקומוניסטית על צ'כוסלובקיה ב-1948. לבוף, עבד כפרופסור להלחנה באקדמיה לאמנויות הבמה של ברטיסלבה, שם היו בין תלמידיו מלחינים סלובקים רבים.

ציקר מת בברטיסלבה, שם נקרא מוזיאון על שמו.^[1]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונו המובהק מאופיין בעושר טיפוסי של ניגודים בהלכי-רוח ובמאפיינים (מחול, ביטוי רגשי ולירי), ובדגש על תנהלות אנושית ואתית. יצירותיו הראשונות היו ברובן אינסטרומנטליות ומשנות ה-50' של המאה ה-20 הוסיף גם יצירות אופראיות.

יצירות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזור פואמות סימפוניות O živote – Leto, Vojak a matka, Ráno ("על החיים - קיץ, חייל ואמו, בוקר; 1946-1941)
אופרות: Juro Jánošík 1953-1950), לברית מאת שטפאן הוזה), Beg Bajazid (1956-1955, לברית מאת שטפאן הוזה), "מיסטר סקרוג'" (1959-1958, שם חלופי "צללים" (Tiene) על פי מזמור חג המולד של צ'ארלס דיקנס, Vzkriesenie ("תחיה" 1960, על פי לב טולסטוי, Hra o láske a smrti ("משחק של אהבה ומוות", על פי רומן רולאן, "קוריולנוס" (1972-197, על פי קוריולנוס של ויליאם שייקספיר, Obliehanie Bystrice, (1971-1969, "המצור על ביסטריצה על פי קלמן מיקשאת', Zo života hmyzu 1986--1983, על פי המחזה "תמונות מחיי החרקים" של קארל צ'אפק ויוזף צ'אפק, "אנטיגונה" (1989-1987, לא גמורה, על פי המחזה אנטיגונה של סופוקלס.
יצירות קאמריות ותזמורתיות: רביעיית מיתרים מס' 1 אופוס 13 (1935), רביעיית מיתרים מס' 2, אופוס 14, "סימפוניית אביב" (1937), "סוויטה סלובקית" (1943), Spomienky (1947, "זכרונות"), cMeditácie na Schützovu tému (1964, "הרהורים על נושא של שיץ), Štúdie k činohre (אטיודים למחזה תיאטרון)
מוזיקה לפסנתר: סונאטינה אופוס 12, מס' 1 (1933) "פלגי טאטרה" (1954), וריאציות לפסנתר על שיר עם סלובקי (1973)
מחזור שירים: O mamičke (1940: "על אמא היקרה")
עיבודים לשירי עם
מוזיקה לתיאטרון ולסרט (Varúj!)
מוזיקה ללהקות מחולות עממיים, לדוגמה ל-SĽUK (קולקטיב אמנות עממית סלובקית), ,Lúčnica ו-VÚS.