יאמבליכוס

יאמבליכוס
Ἰάμβλιχος

לידה	245? כלקיס, סוריה
פטירה	325? (בגיל 80 בערך)
תחומי עניין	פילוסופיה
עיסוק	פילוסוף, סופר
מדינה	רומא העתיקה
יצירות ידועות	גאוגרפיה, חיי פיתגורס

יַאמְבְּליכוס (ביוונית: Ἰάμβλιχος,‏ Iamblichus;‏ 245–325 לספירה לערך) היה פילוסוף נאופלאטוני סוּרי, שקבע את הכיוון שאליו פנתה מאוחר יותר הפילוסופיה הנאופלאונית. כמו כן, הוא היה הביוגרף של המיסטיקן היווני, הפילוסוף והמתמטיקאי פיתגורס.

פרט לתרומתו הפילוסופית של יאמבליכוס עצמו, לחיבורו "פרוטרפטיקוס" (Protrepticus) יש חשיבות לחקר הסופיסטים, בזכות שימורם של כעשרה עמודים של סופיסט שאינו מוכר משום מקור אחר, הידוע במחקר בכינוי "אנונימוס יאמבליכי" (הוגה מספר 89 במספור דילס–קרנץ).

חייו

יאמבליכוס היה הנציג הראשי של הנאופלאטוניזם הסורי, אם כי השפעתו התפשטה על פני חלק גדול מהעולם העתיק. אירועי חייו ואמונותיו הדתיות אינם ידועים לחלוטין, אך ניתן לשחזר את העקרונות העיקריים באמונותיו מתוך כתביו הקיימים. לפי הסודא, והביוגרף שלו אונאפיוס, הוא נולד בכלקיס שבסוריה. הוא היה בן למשפחה עשירה וידועה, ונאמר כי היה צאצא של מספר מלכים-כוהנים ממשפחת המלוכה של אמסה. תחילה הוא למד תחת אנטוליוס מלאודיקיאה , ולאחר מכן המשיך ללמוד תחת פורפיריוס, תלמידו של פלוטינוס, מייסד הנאופלאטוניזם. הוא לא הסכים עם פורפיריוס לגבי הפרקטיקה של תאורגיה; יאמבליכוס מגיב לביקורותיו של פורפיריוס על התאורגיה בספר המיוחס לו, "על המסתורין של המצרים, הכשדים והאשורים" .

בסביבות 304 הוא חזר לסוריה כדי להקים בית ספר משלו באפאמיה, שהיתה עיר מפורסמת בזכות הפילוסופים הנאופלאטונים שלה. שם הוא עיצב תוכנית לימודים ללימודי אפלטון ואריסטו, והוא כתב פרשנויות לשני אלה, ששרדו בקטעים בלבד. ובכל זאת, עבור יאמבליכוס, פיתגורס היה הסמכות העליונה. ידוע שהוא כתב את "אוסף התורות הפיתגוראיות", אשר בעשרה ספרים כלל תמציות ממספר פילוסופים קדומים. רק ארבעת הספרים הראשונים וקטעים מתוך הספר החמישי שרדו.

חוקרים ציינו כי החיבור "ההטפה לפילוסופיה של יאמבליכוס" חובר באפאמיה בראשית המאה ה-4.

נאמר כי יאמבליכוס היה אדם בעל תרבות ולמידה רבה. הוא היה ידוע גם בזכות הצדקה וההינזרות שלו. תלמידים רבים התאספו סביבו, והוא חי עימם בחברות. לדברי יוהאן אלברט פבריציוס , הוא מת בתקופת שלטונו של קונסטנטינוס, זמן מה לפני שנת 333.

רק חלק מהספרים של יאמבליכוס שרדו. את ידיעתנו לגבי שיטתו, אנו חבים חלקית לקטעי הכתבים שנשמרו על ידי סטובאיוס ואחרים, כמו גם להערותיהם של ממשיכי דרכו, ובמיוחד פרוקלוס, לחמשת ספריו הקיימים ולקטעי היצירה הגדולה שלו על הפילוסופיה הפיתגוראית. מלבד אלה, נראה כי פרוקלוס ייחס לו את חיבורה של המסה הנודעת "תאורגיה" או "על המסתורין המצרי". עם זאת, ההבדלים בין ספר זה ליצירותיו האחרות של יאמבליכוס בסגנון ובכמה נקודות הקשורות לתורתו, הביאו להטלת ספק לגבי היותו המחבר האמיתי. ובכל זאת, מקורה של המסה בהחלט בבית הספר שלו, והיא מהווה ניסיון שיטתי לספק הצדקה ספקולטיבית של מנהגי הכת הפוליתאיסטית של ימיו, והיא מסמנת נקודת מפנה בתולדות ההגות בה עמד יאמבליכוס.

כתאוריה ספקולטיבית, הנאופלאטוניזם קיבל את ההתפתחות הגבוהה ביותר שלו מפלוטינוס. השינויים שהוצגו על ידי יאמבליכוס היו ההרחבה המפורטת של חלוקותיו הפורמליות, היישום השיטתי יותר של הסימבוליזם המספרי הפיתגוראי, ותחת השפעת שיטות מזרחיות, פרשנות מיתית לחלוטין של מה שנאופלאטוניזם החשיב בעבר כמושגי. סביר להניח, כי בשל כך זכה יאמבליכוס לכזו הערכה. בניגוד לפלוטינוס, שפרץ מהמסורת האפלטונית וטען לנפש שאינה עבירה, יאמבליכוס אישר מחדש את התגלמות הנפש בחומר, והאמין כי החומר הוא אלוהי כמו שאר הקוסמוס.

לדברי לידוס, האסכולות של יאמבליכוס, סיריאנוס ופרוקלוס, סבורות כי אלוהי היהודים הוא "הדמיאורג של העולם המוחש, ומכנות אותו האל של ארבעת היסודות".

יאמבליכוס זכה לשבחים רבים על ידי אלה שהיו חסידי הגותו. בני זמנו זקפו לו כוחות פלאיים. הקיסר הרומאי יוליאנוס שלא הסתפק בהספד הצנוע יותר של אונאפיוס, על פיו יאמבליכוס היה נחות מפורפיריוס רק בסגנון, ראה ביאמבליכוס יותר מאשר שני לאפלטון, וטען שייתן את כל הזהב של לידיה עבור אגרת אחת של יאמבליכוס. במהלך תחיית ההתעניינות בפילוסופיה שלו במאות ה-15 וה-16, שמו של יאמבליכוס כמעט ולא הוזכר ללא הכינוי "אלוהי" או "האלוהי ביותר".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאמבליכוס בוויקישיתוף

• יאמבליכוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• Iamblichus, באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד
• Iamblichus, באנציקלופדיה של האלה אתנה
• Iamblichus (philosopher), המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, בויקיטקסט באנגלית
• On the Mysteries of the Egyptians, Chaldeans, and Assyrians, בוויקיטקסט באנגלית
• On the Mysteries, תרגום תומאס טיילור, 1821
• Theurgia or On the Mysteries of Egypt, תרגום אלכסנדר ויילדר, 1911
• The life of Pythagoras, קיצור תרגום תומאס טיילור, 1918
• The life of Pythagoras, תרגום קנת' סילבן גאת'רי, 1919