יאיר נפשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאיר נפשי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 בספטמבר 1941 (בן 82)
כ"ג באלול תש"א
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
חיל השריוןחיל השריון חיל השריון
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
עיטור העוז עיטור העוז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאיר נפשי (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא תת-אלוף בדימוס בצה"ל. בין יתר תפקידיו הצבאיים פיקד על עוצבת סיני[דרוש מקור] וחטיבה 188. הוא זכה לעיטור העוז על חלקו בקרבות הבלימה ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים, אז היה מפקד גדוד 74.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ליהודית ושלמה נפשי ב-15 בספטמבר 1941.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפשי שירת בחיל ההנדסה, במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגת הנדסה של חטיבה 7. לאחר מכן שירת בתור מפקד יחידות טנקי גישור והנדסה ובהמשך כמפקד סיירת חטיבה 7. הוא היה הראשון שמילא את תפקיד סגן מפקד גדוד 77 ולאחר מכן שירת בתור קצין אג"ם של חטיבה 188. ביוני 1972 עבר נפשי לפקד על גדוד 74 (סער) של חטיבה 188, המג"ד הרביעי של הגדוד.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת גדוד 74 במדרונות שבין הר ורדה לבין הר כרמים

ערב המלחמה, קיבל גדוד 74 בפיקודו של נפשי את האחריות על צפון רמת הגולן ממוצב 111 וצפונה, בעוד שהגדוד הסדיר השני של חטיבה 188, גדוד 53, קיבל את האחריות על דרום הרמה. למרות חלוקה זו, פלוגות ומחלקות שני הגדודים התפרסו על כלל הרמה וכל גזרה פיקדה גם על כוחות מהגדוד השני. לפני המלחמה ייעד נפשי את רכס הבוסטר (צפונית לעיר קוניטרה) להיות נקודת השליטה שלו לפיקוד הגזרה הצפונית, עם פרוץ המלחמה בצהרי ה-6 באוקטובר 1973 הוא נע לשם בדהרה עם צוות הטנק שלו. מעמדתו ברכס הבוסטר פיקד נפשי על הכוחות בגזרה הצפונית וניהל את קרבות הבלימה הראשוניים, בקור רוח ובטון דיבור רגוע הקפיד נפשי לדבר ברשת הקשר עם מפקדי הפלוגות והמחלקות שבגזרתו, מודע לחשיבות נוכחותו בקשר.

במהלך ארבעת הימים הראשונים למלחמת יום הכיפורים פיקד נפשי על הגזרה, תצפת על הכוחות הסורים ונלחם בגזרת צפון קוניטרה, רכס הבוסטר והר חרמונית. על פיקודו בימים אלו ועל הצלחתו בהחזקת השטח כנגד ההתקפות הסוריות, הוענק לנפשי עיטור העוז במאי 1975 על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור.
ציטוט מתיאור המעשה בתעודת העיטור:

סא"ל יאיר נפשי פיקד על גדודו בגזרה הצפונית של רמת-הגולן. בשעות הבלימה הקשות ביותר נלחם בעצמו במוצב, ומנע את נפילתו במשך 4 ימים. כמו כן סייע בנהול הקרב החטיבתי על ידי תצפית ודווח על שטחי הערכות האויב. במשך כל ימי-הבלימה הצליח למנוע את נפילת המובלעת של קוניטרה, אף על פי שהיה מכותר באגפים - כשהוא עצמו מסייע בנהול הקרב החטיבתי, על ידי תצפית ודווח על שטחי ההערכות של האויב. באומץ-לבו, בקור-רוחו ובכושר-מנהיגותו ליכד את יחידתו המפוזרת, הפיח בחיילים רוח-קרב ודבקות במשימה - ובכך מנע את נפילת המוצב, ששימש לאחר-מכן קרש-קפיצה בהתקפה.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה התקדם בתפקידי הפיקוד, כיהן כמפקד עוצבת ראם, מפקד חטיבה 188 בשנים 1976–1977 ומפקד אוגדה 440 במלחמת לבנון הראשונה.

בשנים 19851988 שימש בתפקיד רמ"ט פיקוד הדרום, תחת אלוף הפיקוד אורי שגיא. בתפקידו הצבאי האחרון שימש כנספח הצבאי של ישראל בוונצואלה.

לאחר שחרורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו משירות צבאי נבחר נפשי למועצת העיר קריית אתא ושימש חבר הנהלת קבוצת הכדורעף הפועל קריית אתא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]