טנרה
 | |||||||||||
| ימת חול בטנרה | |||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||||
| שטח | 400,000 קילומטר רבוע | ||||||||||
| גובה ממוצע |
430 מ'  | ||||||||||
| מיקום | |||||||||||
| מדינה |
 ניז'ר | ||||||||||
| קואורדינטות | 17°35′00″N 10°55′00″E / 17.583333333333°N 10.916666666667°E | ||||||||||
  | |||||||||||
  | |||||||||||
טֶנֶרֶה (צרפתית Ténéré) הוא מישור מדברי רחב ידיים המשתרע במרכזו של מדבר סהרה בצפונה של ניז'ר. שטחו של הטנרה תחום על ידי הרי אייר במערב, הרי אהאגר בצפון, רמת ג'אדו בצפון-מזרח, הרי טיבסטי במזרח ועל ידי אגן אגם צ'אד בדרום. הטנרה הוא ברובו מדבר חול שבו ימות חול (ארג) המגיעות לאורך של מאה ק"מ ויותר, ומקור שמו במילה בשפת בני הטוארג ששמשמעותה "מדבר".
גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטנרה מחולק באופן כללי לארבעה אזורים - טנרה דו טפסאסט (Ténéré du Tafassasset) בצפון המכוסה בעיקר בעפר, ימת החול של ארג ברוסט (Erg Brusset) במרכז, ימת החול של ארג דו טנרה (Erg du Ténéré) בדרום וימת החול של גראנד ארג דה בילמה (Grand erg de Bilma - "הארג הגדול של בילמה") במזרח, הנבדלת מהיתר על ידי עמק קאואר (Kaouar). ימות החול עשויות להגיע עד לגובה של 300 מטר, וביניהן משתרעים שטחי עפר ואבנים המכונים "רג" (Reg). רוחבו של הטנרה הוא כ-500 ק"מ ואורכו מגיע לכ-600 ק"מ.
האקלים באזור מדברי וצחיח. כמות המשקעים השנתית הממוצעת מגיעה לכ-50 מ"מ אך מקבצים של שנות בצורת עם גשם מועט או ללא גשם בכלל שכיחים. הגשמים אינם סדירים ואינם צפויים, ובחלקו המזרחי של הטנרה, שהוא צחיח יותר ממערבו, עשויים לרדת מילימטרים בודדים של גשם אחת למספר שנים. השנה מחולקת לשלוש עונות - "העונה הקרה" מנובמבר עד פברואר, "העונה החמה" ממרץ עד יוני ו"העונה הגשומה" מיולי עד אוקטובר. הטמפרטורה השנתית הממוצעת עומדת על 28°C ומשרע הטמפרטורות בין החורף לקיץ גדול - בחורף יורדות טמפרטורות המינימום הממוצעות אל מתחת ל-0°C, בעוד שב"עונה החמה" עשויות טמפרטורות המקסימום להגיע עד 50°C.
עץ הטנרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"עץ הטנרה" (Arbre du Ténéré) היה עץ שיטה שניצב בבדידותו ברדיוס של כ-400 ק"מ ונחשב לעץ המרוחק והמבודד בעולם. העץ זכה לפרסום בקרב האוכלוסייה המקומית, ואף הופיע במפורש במפות רבות, לעיתים בקנה מידה גדול ביותר. הוא נחשב כציין דרך בנתיב השיירות שחצו את הטנרה ושרד משך עשרות שנים. באר שנחפרה בסמוך לו בשנים 1938-1939 גילתה כי שורשיו הגיעו עד לעומק של יותר מ-30 מטר. ב-8 בנובמבר 1973 הופל העץ על ידי נהג משאית לובי, ככל הנראה שיכור, ובמקומו הוקם פסל מתכת. העץ המקורי הועבר למוזיאון הלאומי של ניז'ר והוצב בביתן נפרד.
אתר מורשת עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלקו המערבי של הטנרה מוסדר מאז שנת 1988 כשמורת טבע ומאז שנת 1991 הוא מוכרז יחד עם שמורת הטבע של אייר שממערב לה כאתר מורשת עולמית. שטחו של האזור המוכרז משתרע על פני 77,360 קמ"ר, והוא אזור השימור הגדול באפריקה. רוב שטח השמורה נמצא בתחומי הטנרה וכ-40% ממנו שוכן בהרי אייר. בתחומו של האזור המוכרז משתרעת שמורת טבע בדרגת הגנה גבוהה יותר בשטח של 12,805 קמ"ר הידועה בשם "מקלט הדישונים" (Sanctuaire des Addax).
כ-40 מיני יונקים, 165 מיני עופות - כמחציתן נודדות, 18 זוחלים ומין בודד של דו-חיים נצפו בשטח המוכרז. בתור הקרבון שכן האזור בקרקעיתו של הים, וכשזה נסוג השתרע במקום יער גשם טרופי. בחלקה המערבי של השמורה נתגלו מאובני דינוזאורים, שהידוע שבהם כולל פריט כמעט שלם של תנין על (Sarcosuchus imperator). הטנרה חף כמעט לחלוטין מצמחייה, ורק צמחים ארעיים, כמו גומא או מספר מיני עשבים, מופיעים על פני הקרקע באופן זמני לאחר ירידת משקעים.
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטנרה יושב לפני עשרות אלפי שנים, ותושבים אלה הותירו אחריהם כלי אבן, כמו ראשי חיצים או גרזנים, בהם עשו שימוש לצייד וכן אבנים ששימשו כאבני ריחיים ולבניית תנורים. בתקופת האבן החדשה, לפני כ-10,000 שנים, ציירו תושבי האזור ציורי סלע, בעיקר של בעלי חיים. הציורים המוקדמים יותר מתארים בעלי חיים ששוב אינם חיים באזור בשל השינויים באקלים, כמו פילים וג'ירפות, ומאוחר יותר החלו מתארים את עולם החי המוכר כיום (דישונים, צבאים או יענים). לפני כ-2,500 שנים קיבל הסהרה את אופיו המדברי והאוכלוסייה התדלדלה.
כיום מתגוררים באזור בני טוארג הנימנים על שני שבטים שונים. שלוש פדרציות של בני הטוארג שלטו בטנרה ובדרך הסחר שחצתה אותו עד הכיבוש הצרפתי שהחל ב-1898, והושלם במלואו בשנות ה-20 של המאה ה-20. קבוצות אתניות נוספות בטנרה הן שבט האוסה, הסונגאי, הוודאבה, המורים והטובו. רוב התושבים מנהלים אורח חיים נוודי ומגדלים עיזים וגמלים, ובמידה פחותה מכך גם חמורים, בקר וכבשים. במקומות בהם מפלס מי התהום גבוה מספיק קיימים יישובי קבע שתושביהם עוסקים בחקלאות ומגדלים חיטה, פירות, ירקות ותמרים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טנרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 | |
|---|---|
|