טל חיים

טל חיים
מידע כללי
מאת	שמואל טל
שפת המקור	עברית
סוגה	ספרות תורנית
הוצאה
הוצאה	ישיבת תורת החיים
תאריך הוצאה	2005

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות. הספרים מבוססים על שיעורים שמסר הרב טל בישיבת תורת החיים שבראשה הוא עומד. עד עתה (תשע"ט) יצאו לאור שמונה ספרי עיון על הלכות ברכות, שבת, בשר בחלב ותערובות, כללי הוראה, פסח וקריאת שמע ותפילה; וכן ארבעה ספרי שיחות, לימים נוראים, לפורים, לפסח ושיחות בספר תהילים. שמם של הספרים מורכב משם משפחתו של המחבר ומשמה של הישיבה בראשה הוא עומד. סדרת ספרי העיון זיכתה את מחברה בפרס הרב מימון לספרות תורנית לשנת תשס"ז. הכרך על בשר וחלב ותערובות שיצא בתשע"ג זיכה אותו בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשע"ו^[1].

הסכמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכמות לספרי טל חיים ניתנו על ידי רבנים ממגזרים שונים, בהם הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שמואל אוירבך (מרבותיו של הרב טל), הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב אברהם שפירא, הרב משה הלברשטאם, הרב ברוך דב פוברסקי, הרב אביגדר נבנצל, הרב אשר וייס ועוד. בנימוקי ועדת פרס הרב מימון שהוענק לספר נכתב:

יש במחבר... שילוב נפלא של תורה ומדע. לפנינו לא רק גאון צעיר עם עתיד מבטיח, אלא גם תלמיד חכם עם עבר... יש בספר הסכמות של כל גדולי התורה וגם בכך יש בספר תקדים לא רגיל.

ספרי העיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולת הכותרת של הסדרה היא ספרי העיון, המשלבים חשיבה ישיבתית למדנית קלאסית, עם יישום הלכתי של העולה מלימוד הסוגיות. הספרים מתאפיינים בהתעמקות בשורש הדיון בדברי חז"ל, בדרך כלל בתלמוד הבבלי, ומתוך כך עיסוק ביקורתי בשיטות השונות, ללא נטייה ידועה מראש לכיוון כלשהו.

ברוב הסוגיות שהרב טל נכנס אליהן הוא זוכה, אחר שהוא מנתח את השיטות ומציג את הקשיים שבהן, לפתור מבוכות שדנו בהן דורות רבים בדרכים מחודשות ומקוריות, שדרכן מתיישבות תמיהות רבות שהעסיקו את גדולי הדורות. פעמים רבות יש למסקנותיו גם השלכות למעשה, לעיתים שלא כמקובל, ובכל זאת [...] המנהג המקובל הוא אבן דרך משמעותית בעיניו בכל הכרעה הלכתית.

— הרב יואל קטן, בשבע, תשע"ג. (למאמר המלא לחצו כאן)

דוגמה לכך ניתן למצוא בחידוש המופיע בסדרה (שבת, כרך ג, סימן ד) שגם אחרי שאדם קיים את מצוות "זכור את יום השבת לקדשו", בכך שהזכיר את השבת בתפילתו, הוא ממשיך לקיים מצווה דאורייתא בכך שמקדש על היין בביתו. בכך עונה הרב טל על שאלה שהתקשו בה פוסקים רבים, כיצד הבעל מקדש בביתו ומוציא ידי חובה את אשתו, אם היא חייבת בקידוש מדאורייתא והוא חייב בקידוש רק מדרבנן (לאחר שקיים את המצווה מהתורה בעת אמירת 'ויכולו' בתפילה). דוגמה נוספת ניתן למצוא בהתייחסות לשאלה האם יוצאים ידי חובת הדלקת נר שבת בתאורת החשמל. המחבר מחפש ומוצא ראיות בדברי הגמרא לכך שנר חשמלי אינו נחשב נר.

בספרו הרב טל עוסק לעיתים בבירור מעמיק של המציאות שעליה נאמרו דברי הגמרא והפוסקים. דוגמה לכך ניתן לראות בהתייחסותו לשאלת הגדרת זמן צאת הכוכבים. על פי הכתוב בטל חיים (שבת, כרך ג'), הזמן המתואר בתלמוד כצאת הכוכבים הוא השלב בו השמים מחשיכים, דבר המתרחש כחמישים דקות לאחר שקיעת החמה, זאת בשונה מהפסיקה הרווחת שזמן צאת הכוכבים הוא כעשרים דקות לאחר השקיעה, או כשבעים ושתיים דקות לאחר השקיעה (לשיטת רבינו תם). עם זאת, למעשה אין הוא קובע את זאת להלכה, משום שהתיאור של החשכת השמים לא נפסק להלכה, ופוסק שזמן צאת הכוכבים דומה למקובל, כ־22 דקות לאחר שקיעת החמה.

בסדרה מנותחת גם שאלת כשרות הג'לטין באמצעות בירור התהליך הכימי שמתרחש בייצורו. דעתו של הרב טל היא שעל אף השינויים המבניים בחומר שממנו מופק הג'לטין, אין לראות את הג'לטין כחומר חדש משום שהרכיבים היסודיים שלו לא השתנו מן המבנה המקורי שלהם. זאת בניגוד לדעות אחרות בהלכה המתירות את הג'לטין מאחר שרואים בו חומר חדש ללא קשר לבעלי החיים מהם הופק.

לעיתים מוצגים פתרונות לשאלות תלמודיות-הלכתיות דרך הבחנה לשונית בין משמעויות שונות לאותה מילה. לדוגמה, לדעת הרב טל המונח "כחילת העיניים" מתייחס לתהליך שלם ולא רק לנתינת הכחול בתוך העין, והתהליך הזה כולל את הכנת החומר הניתן בעין, הכרוכה בפעולת מירוח שאסורה מן התורה בשבת, ובכך מיישב את תמיהת הפרשנים, מדוע הרמב"ם התיר לעשות זאת בשבת רק על ידי גוי.

הרב טל מייחס חשיבות לשימוש בכתבי יד ובדפוסים מדויקים של הספרים הנלמדים, כחלק מהניסיון להבין את דברי הגמרא והפוסקים וליישב קשיים העולים מדבריהם, וכן בספרי קדמונים שנדפסו לאחרונה, כגון תוספות ר"י הזקן ותלמידו, קיצור הסמ"ג ועוד.

אף סדר הדורות והשתלשלות מקורות קדומים תופס מקום חשוב בספרי טל חיים, ופעמים רבות מתעכב הרב טל על הבדלים בין לשון הראשונים המקורית ובין האופן בו צוטטו דבריהם בדורות מאוחרים יותר. לדוגמה, בסוגיית קידוש במקום סעודה, הוא מבחין בין מה שכתב מהרי"ל שיש צורך להתחיל את הסעודה מיד אחרי הקידוש ובין מה שכתב הרמ"א בשמו שניתן לשהות "זמן גדול" בין הקידוש לסעודה, ותולה את ההבדל בכך שהרמ"א לא ראה את דברי מהרי"ל במקורם אלא בהעתקה מקוצרת.

היחס לרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט בכל סימן מספרי טל חיים, ישנה התמקדות בשיטת הרמב"ם וביחס בינה ובין סוגיית הגמרא. הרב טל מציע הסברים חדשים לדברי הרמב"ם, אם נוכח לדעת שאין בהסברים הקיימים מענה לקשיים הקיימים בדבריו. כמו כן, הוא מרבה להשתמש בספרי הרמב"ם ובית מדרשו כדי לבאר על פיהם את שיטת הרמב"ם בספרו משנה תורה.

דוגמה לכך ניתן למצוא בהתייחסותו לשאלת הגדרתו של שדה לעניין רשויות שבת. הרב טל מסתמך על דברי רבי אברהם בן רמב"ם, ומבחין בין עניינים התלויים בסברה, בהם אין הכרח שהבנתו של ר' אברהם בדברי אביו היא הנכונה, ובין עדויות שלו על גרסת הגמרא שעמדה לפני אביו. לאור ההבחנה הזו, הרב טל מקבל את הקביעה ששדה אינו רשות הרבים, כל עוד לא מתהלכים בו אנשים באופן חופשי.

גם בפירוש המשנה לרמב"ם עושה הרב טל שימוש, ומבאר על פיו את דברי הרמב"ם בספר משנה תורה. דוגמה לכך ניתן למצוא בקביעתו שמדברי הרמב"ם בפירוש המשנה עולה שלא היה צורך להגעיל בכל יום את כלי בית המקדש שבושל בהם קורבן, בניגוד להבנת שאר הראשונים בסוגיה, קביעה שעליה ביסס הרב טל את הסברו להלכות שכתב הרמב"ם במשנה תורה. הרב טל מדייק מלשון הרמב"ם בפירוש המשנה, שנכתב על ידו בערבית, שהשטיפה שנעשתה במקדש נועדה להסיר את הלכלוך החיצוני שנדבק בכלי ולא את הלכלוך שנספג בכלי.

הכרכים שיצאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרך הראשון - מלאכות שבת, תשס"ה. בכרך זה הופיע פסק הלכה, על פיו אין לסמוך על צורת הפתח הנעשית בכל ערי ישראל כדי להתיר לטלטל חפצים ברשות הרבים בשבת, משום שהיסודות עליהם נסמך ההיתר אינם מספיקים.
הכרך השני - הלכות ברכות, תשס"ז.
הכרך השלישי - מלאכות שבת, תש"ע. בכרך זה חידש הרב טל שבניגוד להבנה המקובלת, אין שום איסור בקילוף ירקות בשבת - לא משום מלאכת דש וגם לא משום מלאכת בורר.
הכרך הרביעי - סדר יום השבת, תשע"א.
הכרך החמישי - הלכות בשר וחלב ותערובות, תשע"ג.
הכרך השישי - כללי הוראה, תשע"ד.
הכרך השביעי - פסח, תשע"ז. בכרך זה נקט הרב טל שאין לסמוך על מכירת חמץ כפי שהיא מתבצעת היום. כמו כן ייסד שיטה חדשה לקביעת שיעורי תורה, ולפיה שיעור כביצה הוא 53 סמ"ק, שיעור רביעית הוא 80 סמ"ק ושיעור כזית הוא 6.5 סמ"ק.
הכרך השמיני - הלכות קריאת שמע ותפילה, תשע"ט.
הכרך התשיעי - ציצית ותפילין, תשפ"א.

ספרי השיחות"טל חיים - תהילים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרה זו יצאו חמישה כרכים. בשנת תש"ע יצא לאור ספר טל חיים - שיחות לימים נוראים. הספר מכיל רעיונות בענייני התשובה והימים הנוראים, וכן הדרכות מעשיות על דרכי תשובה ותפילה בימים אלו. הספר מחולק לארבעה שערים, העוסקים ביסודות התשובה, מעשה התשובה, ראש השנה ויום כיפור. בספר מושם דגש על היחס שבין העבודה הפרטית של האדם ובין העבודה הכללית של עם ישראל, הן בחזרה בתשובה והן בעבודת ראש השנה ויום כיפור, שנלמדת בספר מנוסח התפילה ומתיאור עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. הספר נכתב ונערך על ידי הרב שמחה פרידמן, ר"מ בישיבת תורת החיים, מתוך סיכומי שיחות שמסר הרב טל. בשנת תשע"ב יצא הספר גם במהדורה אנגלית.

בשנת תשע"ה יצאו לאור שני כרכים נוספים: שיחות לחג הפסח, ובו ארבע עשרה שיחות בענייני חג הפסח, אהבת ה', שיר השירים וגאולה. וכן שיחות בספר תהילים (מזמורים א' - י"ד). בשנת תשע"ו יצא לאור כרך שיחות לימי הפורים, ובו שש עשרה שיחות בענייני מגילת אסתר, עמלק, הסתר הפנים בגלות ועבודת השמחה בחודש אדר ובפורים.

בשנת תשפ"א יצא לאור כרך נוסף בסדרת תהילים (מזמורים ט"ו-כא).

בשנת תשפ"ב יצא הכרך השלישי בסדרת תהילים (מזמורים כב-לא)