טלאי כחול (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלאי כחול
A Patch of Blue
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על רומן של אליזבת קטה
בימוי גאי גרין
הופק בידי גאי גרין, פנדרו ברמן
תסריט גאי גרין
עריכה ריטה רולנד
שחקנים ראשיים אליזבת הרטמן
סידני פואטייה
שלי וינטרס
מוזיקה ג'רי גולדסמית'
צילום רוברט ברקס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 10 בדצמבר 1965
משך הקרנה 105 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סיפור התבגרות, סרט דרמה, סרט רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 800,000 דולר
הכנסות 6,750,000 דולר
פרסים פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (שלי וינטרס) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טלאי כחולאנגלית: A Patch of Blue) הוא סרט דרמה אמריקאי בשחור-לבן משנת 1965 בבימויו של גאי גרין, עם אליזבת הרטמן וסידני פואטייה בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על הרומן "הייה מוכן עם פעמונים ותופים" של אליזבת קטה (אנ') משנת 1961. לאחר הצלחת הסרט שונה גם שם הספר ל"טלאי כחול". הסרט מעלה בעדינות את בעיית הגזענות בארצות הברית והוא הופק בשיא פעולתה של התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח, נערה עיוורת בת לאם גזענית מתאהבת באדם אפרו אמריקני וממשיכה בכך גם כשהיא מגלה את מוצאו.

זה סרט הבכורה של אליזבת הרטמן שהייתה אז בת 22 והייתה אז השחקנית הצעירה ביותר שהייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. השיא הזה החזיק מעמד 10 שנים ונשבר בשנת 1975 על ידי איזבל אג'אני שקבלה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר בסרט "סיפורה של אדל ה." בהיותה בת 20.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדירה קטנה גרים סלינה דארסי (אליזבת הרטמן), אמה רוז-אן (שלי וינטרס) והסבא אול-פא (וולאס פורד). סלינה היא בת 18, בגיל 5 התעוורה לאחר שאמה התכוונה להשליך חומר כימי על בעלה והחומר הזה פגע בפניה ועיוור אותה. מה שהיא זוכרת מהתקופה שראתה הוא טלאי של שמיים כחולים (מכאן שם הסרט).

האם עובדת בזנות ומתעמרת בסלינה. אחד הלקוחות שלה אנס את סלינה כשהייתה ילדה. סלינה למרות מגבלותיה, עושה את כל עבודות הבית וכדי להרוויח קצת היא חורזת שרשראות חרוזים למכירה. הסבא הוא אלכוהוליסט.

לפעמים לוקחים אותה השכן (ג'ון קוואלן) והסבא לפארק. באחת הפעמים חודר חרק מתחת לחולצתה והיא מתחילה להתגרד. במקרה עובר שם גורדון רלף (סידני פואטייה), אפרו-אמריקאי משכיל שעוזר לה להיפטר מהחרק ואז מתחילה ידידות ביניהם.

סלינה מספרת לו על חייה הקשים והוא רוצה לעזור לה, מביא לה ספר בכתב ברייל ומלמד אותה מיומנויות כמו איך לקנות בסופרמרקט.

סלינה מתאהבת בגורדון למרות שלא ראתה את פניו ואינה יודעת שהוא שחור, האהבה היא עיוורת. מרק ראלף (איוון דיקסון) אחיו של גורדון מבקר אותו על יחסיו עם נערה קטינה לבנה אבל גורדון ממשיך בשלו. הוא רוצה לרשום אותה לבית ספר לעיוורים בו תוכל ללמוד מיומנויות הדרושות לעיוור.

רוז-אן וידידתה סיידי (אליזבת פרייזר) רוצות לפתוח בית בושת מהודר שבו תועסק גם סלינה. יום אחד רואה רוז-אן ברחוב את סלינה עם גורדון. בבית היא מתחילה להכות אותה בגלל שהיא יוצאת עם כושי ורק הסבא והשכנים מפרידים ביניהן.

סלינה מתאהבת בגורדון למרות שהיא יודעת כבר שהוא שחור. היא רוצה להתחתן אתו והוא מסביר לו שהיחסים ביניהם הם של אהבה ואמון אבל לא אהבה פיזית. הוא מסדר לה קבלה בבית הספר לעיוורים והיא נפרדת ממנו בכאב.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
אליזבת הרטמן סלינה דארסי
סידני פואטייה גורדון ראלף
שלי וינטרס רוז אן דארסי אמא של סלינה
וולאס פורד אול פא סבא
איוון דיקסון מרק ראלף אחיו של גורדון
אליזבת פרייזר סיידי זונה
ג'ון קוואלן פאבר שכן

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]