טירת שלושת הדרקונים

טירת שלושת הדרקונים
Castell dels Tres Dragons
מידע כללי
סוג	מסעדה
כתובת	פארק המצודה
מיקום	Sant Pere, Santa Caterina i la Ribera
מדינה	ספרד
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1888
תאריך פתיחה רשמי	1888
אדריכל	ליואיס דומנק אי מונטנר
סגנון אדריכלי	מודרניזם קטלאני, אדריכלות אקלקטית
קואורדינטות	41°23′17″N 2°11′00″E / 41.38806944°N 2.18338611°E
	(למפת ברצלונה רגילה) טירת שלושת הדרקונים

טירת שלושת הדרקונים (בקטלאנית: Castell dels Tres Dragons, בספרדית: Castillo de los Tres Dragones), הוא השם הפופולרי שניתן לבניין בסגנון מודרניזם קטלאני שנבנה בין השנים 1887–1888 כבית קפה-מסעדה עבור התערוכה העולמית של ברצלונה ב-1888 ותוכנן בידי ליואיס דומנק אי מונטנר. שם זה אומץ כנראה מהמחזה משנת 1865 מאת Serafí Pitarra.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו הייתה אחד המבנים המרכזיים של התערוכה, בהשוואה לארמון האמנויות שפורק לאחר התערוכה. הטירה מוקמה בקצה הרחוב הראשי שעובר משער הניצחון לפארק המצודה. העבודות החלו בספטמבר 1887, אך בשל עיכובים רבים, היא לא היה מוכנה ביום הפתיחה הרשמי של התערוכה, ב-8 באפריל, ופתיחתה נדחתה עד ל-17 באוגוסט. 9 ימים לאחר פתיחת התערוכה. מסיבה זו התפטר דומנק אי מונטנר מתפקיד האדריכל האחראי.^[1]

בתום התערוכה, דומנש ייסד בטירה סדנה לאמנות תעשייתית הקשורה לאדריכלות, בשיתוף פעולה אפשרי עם אנטוני מריה גאליסה אי סוקה. מאוחר יותר הוא הקדיש אותה לשמש כמוזיאון להיסטוריה, ארכאולוגיה, ביולוגיה ומדעי הטבע. במהלך מלחמת האזרחים בספרד היא נסגרה, לאחר שספגה נזקים מסוימים בעקבות הפצצה שבוצעה בידי חיל האוויר של פרנקו. בין השנים 1942 ל-1945 שימשה כחדר אוכל לסיוע סוציאלי, ולאחר מכן חזרה לתפקד כמוזיאון הזואולוגיה של ברצלונה, בהתאמות מסוימות, בין השנים 1920 ל-2010, כאשר האוסף פורק והועבר למוזיאון החדש למדעי הטבע (בקטלאנית: Museu de Ciències Naturals de Barcelona) בבניין הפורום (אנ').^[2] בבניין בוצעו עבודות שיקום יסודיות בשנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי האדריכלים כריסטיאן צ'יריצ'י, פפ בונט וקרלס באסו.^[1]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה עשוי מלבנים וחיפויי פח, והוא בנוי בצורת טירה עטורת קרבות. צורתה כמעט ריבועית, עם ארבעה מגדלים בפינות ושבילים היקפיים העוברים בין קירות כפולים. יש לה מבנה חדשני ברור של לבנים וברזל, הדומה לזו שהופיעה בהצעה של הנדריק פטרוס ברלחה (אנ') בפרויקט שלו עבור בניין הבורסה של אמסטרדם.

העיטור, ברובו קרמי, כולל ציורים מאת ג'ואן לימונה ואלכסנדרה דה ריקר (אנ') (1888), ופיוס פונט אי קוואר (אנ') וחואן בפטיסטה אגוילר אמת (Joan Baptista Aguilar-Amat; 1927), פסלים שעוצבו על ידי אנטוני וילנובה ובוצעו על ידי אלפונס ג'ויול (1888) האחים גונזלס (1927), וקרמיקה ממפעל Pujol i Bausis הסמוך. ניתן לראות אלמנטים דקורטיביים על הקרבות, על לוחות כחול-לבן בצורת מגן מתארים סדרה של צמחים ובעלי חיים, כולל מספר משקאות ומשקאות חריפים. חלונות הוויטראז', שאבדו חלקית, היו פרי עבודתו של אנטוני ריגלט אי בלנש.