טיפול בעיבוד קוגניטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיפול בעיבוד קוגניטיבי (באנגלית: CPT, Cognitive processing therapy) הוא טיפול מבוסס מחקר בו משתמשים קלינאים בפרוטוקול סדור לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) והפרעות קשורות[1] [2]. טיפול זה כולל אלמנטים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) אחת משיטות הטיפול המבוססות בעולם[3]. טיפול טיפוסי ב־CPT כולל 12 מפגשים והוא הוכח כיעיל בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית במגוון אוכלוסיות, כגון חיילים משוחררים[4] [5], קורבנות תקיפה מינית[6] [7] [8] ופליטים [9]. טיפול זה מועבר הן בטיפול אישי והן במסגרת טיפול קבוצתי והוא נחשב לאחד הטיפולים היעילים ביותר להפרעת דחק פוסט-טראומטית[10] [11].

התיאוריה מאחורי הטיפול בעיבוד קוגניטיבי ממשיגה הפרעת דחק פוסט-טראומטית כקושי בהחלמה שבה אמונותיו של הסובל לגבי הסיבות וההשלכות של אירועים טראומטיים מייצרות רגשות שליליים חזקים, המונעים עיבוד מדויק של הזיכרון הטראומטי ושל הרגשות הנובעים מהאירועים[12]. הקושי בהתמודדות עם הרגשות השליליים דוחף את הלוקים הפרעת דחק פוסט-טראומטית להימנעות מטריגרים טראומטיים כאסטרטגיה לתפקוד בחיי היום יום. דרך התמודדות טבעית זו מגבילה ההזדמנויות לעיבוד החוויה הטראומטית. טיפול בעיבוד קוגניטיבי משלב טכניקות קוגניטיביות כדי לסייע להעריך בצורה מדויקת יותר את ההימנעויות הללו ולהתקדם לקראת החלמה [13].

אלמנטים טיפוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטיפול בעיבוד קוגניטיבי ישנם ארבעה חלקים חיוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העברת מידע למטופל בנוגע לסימפטומים הספציפיים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) והדרך שבה הטיפול יעזור להם.
  • לאפשר למטופל מגע עם מחשבותיו ורגשותיו.
  • סיוע למטופל בפיתוח מיומנויות לאתגור או הטלת ספק במחשבות הפוגעות בו.
  • עזרה למטופל לזהות שינויים באמונות שלו שקרו לאחר שעבר את האירוע הטראומטי[14] תוך התמקדות בחמישה תחומים הנפגעים בשל חוויות טראומטיות: תחושבת ביטחון, אמון, אוטונומיה, הערכה עצמית ואינטימיות[15].

הִיסטוֹרִיָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה פותחה החל מ־1988 על ידי פטרישיה רזיק[16].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Resick, P. A., & Schnicke, M. K. (1993). Cognitive processing therapy for rape victims: A treatment manual. Newbury Park, CA: Sage.
  2. ^ Forman-Hoffman, Valerie; Cook Middleton, Jennifer; Feltner, Cynthia; Gaynes, Bradley N.; Palmieri Weber, Rachel; Bann, Carla; Viswanathan, Meera; Lohr, Kathleen N.; Baker, Claire; Green, Joshua (2018-05-17). "Psychological and Pharmacological Treatments for Adults With Posttraumatic Stress Disorder: A Systematic Review Update". doi:10.23970/ahrqepccer207. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  3. ^ "What Is the Difference Between Talk Therapy and Cognitive Behaviour Therapy? | CBT Toronto". Cognitive Behaviour Therapy Toronto. 2021-04-13. נבדק ב-2021-06-08.
  4. ^ Monson, C.M. Schnurr, P.P., Resick, P.A., Friedman, M.J., Young-Xu, y., & Stevens, S.P. (2006). Cognitive processing therapy for veterans with military-related posttraumatic stress disorder. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 74, 898-907.
  5. ^ Monson, C.M., Price. J.L., Ranslow, E. (2005, October). Treating combat PTSD through cognitive processing therapy. Federal Practitioner, 75-83.
  6. ^ Resick, P. A., Galovski, T. E., Uhlmansiek, M. O., Scher, C. D., Clum, G. A., & Young-Xu, Y. (2008). A randomized clinical trial to dismantle components of cognitive processing therapy for posttraumatic stress disorder in female victims of interpersonal violence. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 76, 243–258.
  7. ^ Resick, P. A., Nishith, P., Weaver, T. L., Astin, M. C., & Feuer, C. A. (2002). A comparison of cognitive processing therapy with prolonged exposure therapy and a waiting list condition for the treatment of chronic posttraumatic stress disorder in female rape victims. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 70, 867–879.
  8. ^ Chard, K.M. (2005). An evaluation of cognitive processing therapy for the treatment of posttraumatic stress disorder related to childhood sexual abuse. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 73, 965–971.
  9. ^ Schulz, P. M., Resick, P.A., Huber, L.C., Griffin, M.G. (2006). The effectiveness of cognitive processing therapy for PTSD with refugees in a community setting. Cognitive and Behavioral Practice, 13, 322-331.
  10. ^ Lewis, Catrin; Roberts, Neil P.; Andrew, Martin; Starling, Elise; Bisson, Jonathan I. (2020). "Psychological therapies for post-traumatic stress disorder in adults: systematic review and meta-analysis". European Journal of Psychotraumatology. 11 (1): 1729633. doi:10.1080/20008198.2020.1729633. ISSN 2000-8066. PMC 7144187. PMID 32284821.
  11. ^ Tran, Khai; Moulton, Kristen; Santesso, Nancy; Rabb, Danielle (2016). Cognitive Processing Therapy for Post-Traumatic Stress Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis. CADTH Health Technology Assessments. Ottawa (ON): Canadian Agency for Drugs and Technologies in Health. PMID 27227199.
  12. ^ "Cognitive Processing Therapy (CPT)". American Psychological Association. נבדק ב-4 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Kadosh, Joshua. "CBT Treatment in adults". experts-il.com. ארכיון מ-2020-08-08.
  14. ^ "Cognitive Processing Therapy". National Center for PTSD. ptsd.va.gov. נבדק ב-15 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Owens, G.P. & Chard, K.M. (2001). Cognitive distortions among women reporting childhood sexual abuse. Journal of Interpersonal Violence, 16, 178-191.
  16. ^ "About Us | Cognitive Processing Therapy". About Us | Cognitive Processing Therapy. 15 באוקטובר 2012. נבדק ב-27 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיפול_בעיבוד_קוגניטיבי&oldid=38382958"