טיפולי בוטוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון ברושורי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון ברושורי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

טיפולי בוטוקס הם טיפולים אסתטיים שמבוצעים בהזרקה ואינם כרוכים בהליך כירורגי, הגורמים להפחתת פעילות יתרה של שרירי ההבעה בפנים וכתוצאה מכך לטשטוש ואף להעלמת קמטים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רעלן הבוטולינום

בוטוקס הוא אחד משמותיו המסחריים של רעלן הבוטולינום, חומר המכיל חלבונים המופקים מחיידק ה-Clostridium botulinum. החלבון זוקק לראשונה בשנות השמונים של המאה העשרים.

בתחילה שימש רעלן הבוטולינום לטיפול בבעיות פזילה ועין עצלה, ובהמשך גם לטיפול בטיקים ובעוויתות לא רצוניות בחלקי גוף שונים, כדוגמת העפעפיים, הגפיים והצוואר. במקביל, השתמשו בבוטוקס לטיפול בבעיות של הזעת יתר ומיגרנות. רק בסוף שנות התשעים של המאה העשרים, החל השימוש בבוטוקס למטרות מחיקת וטישטוש קמטי הבעה וקמטים דינמיים בפנים. בתחילת שנות האלפים אושר החומר לשימוש בתחום הרפואה האסתטית, ובתוך זמן קצר הפכה הזרקתו לאחת משיטות הטיפול הנפוצות ביותר בעולם לטשטוש קמטי הבעה.

טיפולי בוטוקס נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול אסתטי בבוטוקס המיועד להעלמת ולטשטוש קמטים, פועל על ידי הזרקת החומר אל הקמט מתחת לעור, דבר הגורם לאזור להימתח ולהתיישר. טיפולים אלו יעילים בעיקר עבור קמטי הבעה בחלק העליון של הפנים כגון בין הגבות, סביב העיניים ובמצח. במקרים מיוחדים בעזרת רופא מומחה ניתן לטפל גם בקמטי הבעה בחלק התחתון של הפנים, כדוגמת הצוואר וסביב הפה.

בנוסף לכך טיפולי בוטוקס משמשים לעיצוב מראה הפנים, והנפוצים שבהם הם הרמת גבות, עיצוב העיניים, סנטר, קו הלסת והצוואר, וכן טיפול בבעיות סימטריה.

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בטוקסין הבוטולינום מלווה את הרפואה מזה ארבעים שנה במגוון תחומים, וביניהם רפואת עיניים, נוירולוגיה ואורתופדיה. החומר עבר מחקרים ובדיקות רבות אשר הוכיחו את בטיחותו ויעילותו, ואילו הבוטוקס מאושר לשימוש על ידי משרדי הבריאות של יותר משבעים מדינות בעולם, כולל מדינות אירופה וארצות הברית. הסיכוי לתופעות לוואי במינונים הנמוכים של הטיפול האסתטי נמוך ונדיר. תופעות אלו עשויות להתבטא בתחושת כבדות באזור הראש, החולפת מעצמה תוך פרק זמן קצר, ובמקרים נדירים יותר יופיעו נפיחות ושטפי דם מקומיים, או כאבי ראש שחולפים לאחר ימים בודדים.

נוסף על כך, טיפולי בוטוקס למטרות אסתטיות הם הליכים מהירים הנמשכים דקות בודדות, מבוצעים ללא הרדמה ונטולי כאבים. הם מאפשרים חזרה מיידית לשגרת החיים ללא צורך בתקופת החלמה והתאוששות, מלבד האיסור לשכב במשך כארבע שעות לאחר הטיפול. עם זאת, במידה והטיפול בוצע בידיו של מטפל בלתי מקצועי עלול הבוטוקס לדלוף אל אזורים אחרים ולגרום לצניחת הגבות או העפעפיים.

הרשאות לביצוע טיפולי בוטוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנם טיפולי הבוטוקס הם טיפולים פשוטים יחסית, אך על פי חוקי מדינת ישראל רק לרופא מותר להזריק בוטוקס. לרופאי שיניים יש אישור מיוחד להזריק בוטוקס לאזור הפנים. אבל חשוב להסתייע ברופא מנוסה בתחום, עדיף מנתח פלסטי או בעל התמחות בטיפולים אסתטיים. יש לזכור כי הבוטוקס הוא חומר רעיל שבמינונים גבוהים מאוד יכול לגרום נזק בלתי הפיך. הרעלן מוחדר לאזור המיועד בעזרת מזרק עם מחט דקה בגודל 31G, בדיוק כמו שמזריקים אינסולין, כדי לשתק את השרירים שגורמים להופעת הקמטים, וביצוע מוצלח של ההליך דורש ידע מקיף ודיוק רב מבחינת כמויות החומר ואופן ההזרקה. יש לציין כי בהרבה מדינות כמו בריטניה וחלק ממדינות ארצות הברית מתירות גם לקוסמטיקאיות להזריק בוטוקס. לאחר שעברו קורס הכשרה בין 6 שעות. בחודש אוגוסט 2015 קבע השופט יורם נועם כי גם בישראל מותר לקוסמטיקאיות להזריק בוטוקס וכי הזרקת בוטוקס אינה בבחינת "עיסוק ברפואה" כהגדרתו בחוק.

כמו כן יש מספר רמות בחוזק של הבוטוקס. הוא נמדד ביחידות בינלאומיות הנקראות "יוניט". 50 יוניט. 100 יוניט. 200 יוניט. כמות החוזק נקבעת על ידי דילול החומר במים פיזיולוגים. כלומר שככל שתשים יותר מים אחוז החומר בנפח ירד. לדוגמה אם נשים 2 מ"ל בבקבוקון 100 יוניט או שנשים 4 מ"ל בבקבוקון 200 יוניט נקבל תוצאה זהה של חוזק החומר בנפח.

בשאר המקומות בפנים כמו סנטר בקמטים אחרים הטיפול הוא חומצה היאלורונית. התייחסות ל"בוטוקס בשפתיים" אינה נכונה כיוון שעיבוי שפתיים משתמשים בחומצה היאלורונית שנותנת נפח. אך לא בבוטוקס שתפקידו לשתק שריר.

דרך פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוטוליניום טוקסין הוא חלבון אשר מופק מחיידק מסוים. אותו חלבון אשר מוזרק אל שריר מסוים, חוסם את ההולכה העצבית של השריר ואז למעשה השריר לא מגיב/ משותק. במערכת העצבית שלנו ישנם קולטנים, אותם קולטנים רגישים לגירויים ומעבירים אינפורמציה מהמוח ישירות אל השרירים עצמם ככה שאם אתם רוצים להרים את הגבות אז אתם מרימים את הגבות וגם שריר המצח שמעל הגבות מתקמט גם כן. כאשר אנחנו מזריקים בוטוקס במצח אנחנו למעשה חוסמים את הגירוי העצבי בשרירי המצח וכאשר אנחנו נרים את הגבות שרירי המצח לא יתקמט. חשוב להדגיש כי הטיפול בבוטולניום טוקסין מיועד לשרירים בלבד והוא אינו חומר מילוי. אותו החלבון שחוסם לנו את הגירוי העצבי לא מחזיק לתמיד, משמע הבוטוקס אינו חומר קבוע. החלבון מתפרק ומשתחרר אחרי פרק זמן ממוצע של בין 3-6 חודשים והשריר חוזר לתפקוד רגיל. חשוב לציין כי יש הוכחה מחקרית וטיפולית כי מי שמתמיד בטיפולים בבוטולניום טוקסין נהנה מתוצאה יותר ארוכת טווח והסיבה היא השריר עצמו. ניתן להשוות את התהליך שקורה בהזרקות בוטוקס קבועות לגבס על היד לדוגמה ואנחנו נסביר. אם היה לכם גבס על היד או על הרגל פעם אתם בוודאי זוכרים כי אחרי שהורדתם אותו השרירים שלכם היו כל כך חלשים שפעולות בסיסיות למדי התלוו בקשיים יוצאי דופן. הסיבה היא כי השריר התנוון ונחלש בגלל שהרבה זמן הוא לא היה פעיל וכך למעשה פועל כל שריר. אם הזרקנו בוטוקס במצח 5-6 פעמים ברצף בתקופות זמן קבועות של 4 חודשים כאשר אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהטיפול הראשון החזיק 4 חודשים, אתם תופתעו לגלות כי אחרי הטיפול השישי לשריר שלכם ייקח יותר מ-4 חודשים על מנת לחזור לעצמו. חשוב לציין כי יש אפשרות גם לפתח נוגדנים לבוטוליניום טוקסין ומי שמפתח נוגדנים לבוטוקס הטיפול לא יהיה אפקטיבי כלפיו כי החלבון ישתחרר מהר מאוד ולעיתים אף לא ייתפס במערכת העצבית. מצב זה קורה במידה ומבצעים יותר מדי טיפולי בוטוקס בפרק זמן קצר. נציין כי מומלץ לא לבצע יותר מטיפול אחד בבוטוקס בתקופה של שלושה חודשים מהחשש לפתח נוגדנים לחומר. לדוגמה מטופל שעבר הזרקת בוטוקס והחומר השתחרר אצלו כעבור חודשיים עקב פעילות שרירים חזקה, יומלץ לו לחכות עוד חודש כדי לחדש את הטיפול על מנת להימנע ממצב בו הלקוח פיתח נוגדנים והטיפול הופך להיות לא רלוונטי לאותו מטופל. טיפול בבוטוליניום טוקסין מתבצע בשני חלקים. קודם כל מנת הבוטוקס הראשונית תהיה מוזרקת במינונים מעט נמוכים ממה שהרופא חושב לנכון. לאחר תקופת זמן של בין שבועיים לשלושה שבועות על המטופל לחזור לביקורת והרופא משלים נקודתית את ההזרקת בוטוקס על מנת להגיע לתוצאה מדויקת. הסיבה היא כי אין דרך לפרק את הבוטוקס אחרי שהוא הוזרק ואם מזריקים אפילו קצת יותר מדי בוטוקס זה עלול להשפיע על שרירים בסמוך לאזור שבו אנחנו מעוניינים לטפל וזה עלול להביא לסיבוכים קוסמטיים -במקרה ומדובר בהזרקת בוטוקס לצרכים קוסמטיים ובמקרים יותר קשים גם בעיות תפקודיות למטופלים שסובלים מעוויתית שרירים, מיגרנות ושאר הטיפולים בבוטוקס שאינם קוסמטיים.

סוגי בוטוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלבון הבוטוליניום טוקסין הוא אותו החלבון בכל אחת מהחברות אשר מייצרות את הבוטוקס. ההבדלים בגדול הם בריכוזים ובמיתוג החומר. הבוטוקס המוכר כיום הופק לראשונה בחברת אלגרן תחת השם המקורי בוטוקס. חברת אלרגן מכרה את הפטנט שלה למתחרים שמייצרים מוצר דומה תחת שם מותג שונה. בישראל לדוגמה ישנם שלושה מותגים מובילים המייצרים בוטוליניום טוקסין וב-99% מהמקרים בארץ ההזרקה של הבוטוליניום טוקסין תהיה של אחת משלושת החברות.

  • אלרגן - חברת אלרגן המייצרת את הבוטוקס המקורי.
  • דיספורט - המותג השני בגודלו, מייצרים בוטוקס בריכוזים שונים. חברת דיספורט משתדלת להיות יותר "נוחה" לרופאים בריכוזים שלה ורופאים מעידים כי הריכוזים של הדיספורט פחות עדינים וכי הסיכוי לדילול לא נכון של החומר נמוך משמעותית.
  • קסיאומין (XEOMINׂׂ) - המותג השלישי בגודלו בארץ. מייצר בוטוליניום טוקסין איכותי וקל לשימוש, פחות נפוץ בארץ משיקולי מחיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.