טיוטה:Temple method

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Temple method היא תבני עיצוב נפוצה בקרב מהנדסי תוכנה, למניעת שכפול קוד בתכנות מונחה עצמים. תבנית עיצוב זאת ניתנת למימוש בתכנות מונחה עצמים בלבד, כיוון שהיא מתבססת על היררכיית מחלקות, הורשה, ומחלקות אבסרטקטיות. כאשר אנו רוצים לממש אלגוריתם אחד שיש בו שלב אחד שעלול להשתנות בין מקרים (למשל: מיון מערך, ניעזר בתבנית זאת.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצור מחלקת אב אבסטרקטית ובתוכה מתודה עם מימוש האלגוריתם הכללי. את השלב באלגוריתם שהוא ספציפי לכל מקרה, לא נממש, נגדיר פונקציה אבסטרקטית ללא מימוש, ונניח באלגוריתם שהיא מממשת את שלב זה. כעת כל מחלקה שתירש מן מחלקת האב, תצטרך לממש את מתודת השלב הספציפית בלבד, אך לאחר מכן תוכל להשתמש באלגוריתם המלא כולו לפי תכונות הורשה.