טיוטה:שריפות הענק בסיביר (2019)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שריפות הענק בסיביר (2019)
(Лесные пожары в Сибири (2019
השטחים שנשרפו על גבי מפת הפדרציה הרוסית.
השטחים שנשרפו על גבי מפת הפדרציה הרוסית.
השטחים שנשרפו על גבי מפת הפדרציה הרוסית.
סוג שריפות ענק
תאריך התחלה יולי 2019
תאריך סיום אוגוסט 2019
משך האסון יולי 2019אוגוסט 2019 (כ־4 שבועות ו־4 ימים)
הרוגים 2
שטח שנשרף 3,400,000 דונם

שרפות הענק בסיביר נמשכו חודשיים ביולי-ספטמבר 2019 ונשרפו במהלכן יערות בהיקף שטח של 3,400,000 דונם של יער. המוכר ביערות שנשרפו היא הטייגה המזרח סיבירית, היער השלישי בגודלו בעולם.

השרפות פרצו באזורי יער נידחים שהגישה אליהם קשה וההתערבות המאוחרת יחסית של הגוף הצבאי האחראי ברוסיה על הגנת היערות, בתנאים של ענני עשן גדולים, הקשתה על ההשתלטות על הדלקות שהושלמה רק בשל תנאי מזג אוויר קרים במיוחד השוררים באזור הצפוני.

השרפה החלה ביולי במחוז קרסנויארסק, התפשטה אל רפובליקת סאחה-יקוטיה ומחוזות נוספים, עד מחוז עבר הבאיקל.

הממשלה הרוסית הכריזה על פתיחת חקירה באשר לנסיבות פרוץ השרפות והעיכוב בהשתלטות עליהן לאחר שפרצו. אך בטרם פורסמו מסקנות החקירה פרצו שוב שרפות ענק באזור.

שיא השריפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיאה, ב-31 ביולי, האש שרפה כמעט 3,000,000 דונם. האש הזו בסיביר השפיעה על איכות האוויר בנובוסיבירסק, אומסק וקרסנויארסק, שם רבים דיווחו על קשיי נשימה. לפי דיווחים של נאס"א, העשן הגיע עד אלסקה באמריקה הצפונית. רוב אזורי התפרצות האש היו יערות סבוכים. עובדה זו גרמה לקשיי גישה ולכן רוב השטחים לא טופלו בידי לוחמי האש. ב-6 באוגוסט נלחם חיל הגנת היערות האווירי של רוסיה בכ-161 שריפות על פני 350,000 דונם. השריפות גררו אחריהן ענני עשן ענקיים שהפכו כבאות אווירית באזור למסוכנת.

ב-16 באוגוסט סוכנות היערות הפדרלית של רוסיה הורתה כך:

"על פי המידע של שירותי המשלוח האזוריים של היערות, בשעה 00:00 שעון מוסקבה ב-16.08.2019, על אדמות קשות לגישה ונידחות של קרן היער בשטחה של הפדרציה הרוסית, שם פועלים כל העת נגד קבוצות של שריפות יער, פרצו עקב חלל בשמירה 289 שריפות יער שונות. השטח המכוסה באש, 2,395,751 דונם שבהם הופסקו עבודות הכיבוי על בסיס החלטות הוועדות האזוריות לחיסול עקב קיצוצים."[דרושה הבהרה]

הנזק שנגרם לטייגה משוער עד כה לכדי 2.4 מיליארד רובל רוסי. לפי דיווחים של סמכות שימור היערות ברוסיה היו כ-800 יישובים אשר נפגעו ישירות מהשרפה. השרפה אף התפשטה מעט אל עבר צפון קזחסטן (מחוז פבלודר). הסמכויות הרוסיות לא דיווחו על כל הרוגים בשרפה, לעומתם, שידורים אמריקאים ואירופאים דיווחו על 2 הרוגים סך הכול.

ב-5 באוגוסט דיווח גרינפיס, כי השטח הבוער שבר את שיא השריפות של שנת 2001 וכי לאורך האירוע הועלו אל אטמוספירת כדור הארץ כ-166 מיליון טון של פחמן דו-חמצני. ב-11 בספטמבר נעצרו כלל השריפות באירקוטסק, ב-16 בספטמבר נפסקו כלל השריפות בקרסנויארסק וב-20 בספטמבר פסקה השריפה האחרונה ברפובליקת סאחה-יקוטיה.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוגוסט, ראש ממשלת רוסיה, דמיטרי מדבדב, הורה על פתיחת חקירה משטרתית ומציאת האשמים והגורמים לשריפות, מחשש שהשריפות נגרמו עקב כריתת עצים לא חוקית. בכירים בקרסנויארסק נלקחו לחקירה למספר ימים בחשד על הזנחת שימור היערות. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הציע לרוסיה עזרה כספית ואספקה למען כיבוי שריפות הענק. באותו הזמן התרחשו שריפות הענק גם ביער האמזונס, מה שהעלה את המודעות הציבורית ברחבי העולם.

שנה מאוחר יותר החלו השריפות מחדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:רוסיה: היסטוריה קטגוריה:שרפות קטגוריה:2019 ברוסיה