טיוטה:קישורים חיצוניים

החלקים המודגשים הם אלו שאנו מציעים להוסיף.

הפסקאות הרלוונטיות מתוך הדף "ויקיפדיה:קישורים חיצוניים"

מאפייני הקישור החיצוני

קישור חיצוני נועד להביא תועלת לקוראים, ולכן יש להקפיד על רלוונטיות שלו לערך שבו הוא נכלל ועל איכותו.

קישור חיצוני יעסוק בהרחבה בנושא הערך כולו, או בנושא הקשור לחלק ניכר מהערך. חוץ ממקרים חריגים, בפרק "קישורים חיצוניים" לא צריכים להופיע המקורות עליהם התבססתם, אלא אם כן מדובר במקור אחד עיקרי על פיו נכתב כל הערך או רובו. בדרך כלל מקובצים הקישורים הללו בסוף הערך, תחת הכותרת "קישורים חיצוניים". היות שזהו מקור מידע לקוראי עברית, רצוי שהקישורים יהיו גם הם בעברית, אלא אם הם חסרי תחליף או לא מכילים תוכן מילולי. למשל, קישורים לדיסקוגרפיות של אמנים יהיו לאתר עברי כגון http://www.mooma.com ולא לאתר לועזי כגון http://www.allmusic.com. בפרק הקישורים החיצוניים חשוב להשתמש בפורמט המאפשר תיאור האתר (סוגריים מרובעים) וכתיבת תיאור כזה, מאחר שהכתובת לבדה אינה מספקת מידע על הקישור, וללא תיאור מילולי הקישור יופיע לפי ברירת המחדל, כמספר חסר פשר.

המבנה של שורת קישור חיצוני דומה ביסודו לזה של שורת ביבליוגרפיה (ראו פירוט בויקיפדיה:ביבליוגרפיה). כמו בביבליוגרפיה, גם בקישורים חיצוניים אין מוסיפים נקודה בסוף הקישור או השורה המתווספת לתיאורו, אלא אם כן נכתב משפט שלם בשורה שבה מופיע הקישור. תיאור טכני של הדרך להוסיף קישור חיצוני ראו בעזרה:קישורים.

לעיתים ראוי לפצל את הקישורים החיצוניים לקבוצות אחדות, לנוחות הקורא. בערך העוסק בסופר שבו יש קישורים חיצוניים רבים, ראוי לפצל את הקישורים החיצוניים לשלוש קבוצות:

• דפים העוסקים בסופר עצמו
• דפים הכוללים את יצירתו של הסופר: סיפורים ומאמרים שלו המופיעים באינטרנט
• דפים העוסקים ביצירתו, כגון ביקורת ספרות על ספריו

במקרים של קישורים שאינם דנים בדיוק בנושא הערך:

• כאשר רוצים להוסיף קישור חיצוני אשר דן רק באספקט צר של הערך, יש להוסיף אותו כהערת שוליים בצמוד למשפט המתאים.
• כאשר נזכר בתוכן הערך אתר מסוים, אפשר לתת את כתובתו במקום המתאים, למשל "אתר סנונית [1] מכיל מאמרים מעניינים".
• כאשר רוצים לקשר לערכי ויקיפדיה מקבילים בשפות נוספות, שדנים באותו נושא בדיוק, מוסיפים קישורי בינוויקי בויקינתונים.
• על מנת להוסיף קישורים לערכי ויקיפדיה אחרים, בשפות אחרות, שאינם דנים בדיוק בנושא הערך, יש להשתמש בהערות שוליים, אין לרשום אותם בגוף הערך.
• ככלל, אין לקשר ממילים בטקסט לאתרים אחרים - שיטה זו שמורה לקישורים פנימיים בלבד. חריג לעניין זה הוא שמותיהם של חללי צה"ל שלפי הקווים המנחים אין מקום לערך אנציקלופדי אודותיהם: כאשר יש הצדקה אנציקלופדית לאזכור השם, ניתן לקשר ממנו לדף המתאים באתר "יזכור".

שימו לב. מטרת פרק הקישורים החיצוניים לא אמורה להיות יצירת מאגר קישורים של כל מקור באינטרנט שבו הוזכר נושא הערך, אלא להוות רשימה של מקורות איכותיים המרחיבים בנושא הערך או מפרטים על נושא המופיע בחלק ניכר מהערך. נקודת המוצא צריכה להיות טובת הקורא, ולכן יש להימנע מצירוף קישורים במטרה לקדם אתר, כותב או אג'נדה מסוימים. ככל שמספר הקישורים בערך גַדֵל יש מקום לסינון יתר של איכות הקישורים (בערך שהקישורים בו לא רבים ניתן להכניס גם קישורים באיכות נמוכה יותר, מתוך הנחה שעדיף להכניס אתם מאשר לא כלום, אולם המטרה היא שהקישורים יהיו איכותיים ככל האפשר. ראו גם בהמשך הוראות למקרים נדירים).

חוץ ממקרים חריגים, בפרק "קישורים חיצוניים" לא צריכים להופיע המקורות עליהם התבססתם.

אילו תכנים יש להעדיף

מתוך מטרה לשמור על פרק הקישורים החיצוניים ממוקד ויעיל יש לתת עדיפות לקישורים איכותיים ומקיפים כמה שניתן, על חשבון קישורים חלקיים בהיקפם או באיכותם. לערכים שונים מתאימים לעיתים קישורים שונים. יחד עם זאת, להלן קווים מנחים לסוגי קישורים שמתאימים לגבי רוב הערכים. יש להעדיף את המקורות הבאים בסדר יורד (למעט הסעיף הראשון, אתרים בעברית תמיד יופיעו ראשונים בסדר, גם אם הם פחותים בחשיבותם, ולכן יש להקפיד הקפדה יתרה על איכותם של האתרים בעברית):

1. אתר של גוף רשמי מוביל שעוסק ישירות בנושא הערך.

2. מקורות שהם יוצאי דופן ברמת ההיקף שלהם (כמו מחקר המטא-אנליזה המקיף ביותר בתחום מסוים, או סקירה אנציקלופדית מקיפה על מושא הערך).

3. קישור לאסופת מחקרים/מאמרים אקדמאיים בנושא, או לקורס אקדמאי בנושא שזמין כולו לציבור הרחב.

4. אתר נייטרלי ואיכותי המוקדש לנושא. למשל, אתר זיכרון איכותי ונייטרלי שנכתב על ידי מומחים לנושא, או אתר שאוסף סטטיסטיקות בנושא הערך.

במקרים נדירים, למשל, בתחום שלא מסוקר בדרך כלל, אפשר לכלול גם:

1. סקירה שיוצאת דופן בהיקפה ובאיכותה, מכיוון שנכתבה על ידי מומחה מוביל בתחום, או כתבת תחקיר מעמיקה ונייטרלית במיוחד.

2. אם אין אף אפשרות אחרת: מקור איכותי העוסק בנושא האחר בכללותו.

העדפת קישורים לתכנים חופשיים

אם המקור שאליו רוצים לקשר מופיע בכמה מקומות ברשת, יש להעדיף לקשר לאתרים בהם התוכן משוחרר לרשות הציבור ברישיון חופשי כגון רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה או GNU GPL, אלא אם לאתר האחר יש יתרונות שאינם באתרי רישיון חופשי. דוגמה לאתר כזה הוא ויקיטקסט.

קישורים לאתרים נעולים

לאתרי אינטרנט גישות אחדות ביחס לכניסה אליהם:

• אתר פתוח לכל, ללא הגבלה (למשל אתר זה)
• אתר פתוח לכל, אך דורש הרשמה חד-פעמית דרך האינטרנט
• אתר שהכניסה אליו היא למנויים בלבד.
• אתר חדשות שהכניסה אליו חופשית, אך זמן מה (למשל שבוע) לאחר פרסום מאמר, הוא ננעל, והצפייה בו מותרת רק למנויים.

בקישורים חיצוניים מערכי ויקיפדיה יש להעדיף אתרים מהסוג הראשון. אפשר לקשר גם לאתרים מהסוג השני. אין לתת קישורים לאתרים מהסוג השלישי והרביעי, משום שאין לנו כוונה לקדם אתרים הגובים תשלום תמורת העיון במידע - הדבר סותר את הפילוסופיה של ויקיפדיה למתן מידע חופשי.

לאלו דפים לא לקשר?

יש מספר דפים שאין לקשר אליהם:

1. דפים שמפרים זכויות יוצרים באופן ברור (למשל, דפים שיש בהם ספר שנסרק שלא על ידי בעל זכויות היוצרים)
2. אתרים שמעלים תוכנות זדוניות (רוגלות, וירוסים וכדומה), ובפרט קובצי מולטימדיה (תמונה, קול, וידאו וכדומה) שאינם מופצים באופן חופשי
3. כתובות דואר אלקטרוני
4. אתרים בעלי אופי פרסומי מובהק, או אתרים מוטים מאוד שמכילים מידע לא מדויק
5. דפים שעיקרם דעות ולא עובדות (למעט מקרים בודדים, שבו הערך עוסק בדיון ציבורי בנושא מסוים, והדפים המקושרים משקפים מגוון דעות במסגרת דיון זה, או שעצם הבעת הדעה משקפת דבר מה לגבי הערך).
6. אתרי מעריצים של זמרים, שחקנים, ספורטאים וכיוצא באלה. המידע באתרים כאלה לעיתים קרובות מּוּטֶה, בלתי־אמין, ומפר זכויות יוצרים.

לקשר רק אם אין ברירה

לאתרים מהסוגים הבאים לא רצוי לקשר, אבל ניתן לקשר אם יש בהם מידע רלוונטי שלא מופיע בשום מקור אחר. יש לציין את הבעייתיות בכותרת של הקישור.

1. אתרים שבשביל להציגם צריך לשנות הגדרות בדפדפן (למשל, אתרים בעברית ויזואלית חסרי הוראת META מתאימה)
2. אתרים ש"חוטפים" את הדפדפן, כלומר לא מאפשרים לחזור אחורה. ניתן לקשר לאתרים אלה תוך ציון מפורש בערך שמדובר בקישור חוטפני, בעזרת {{קישור חוטפני}}.

שיקולי תוכן

הואיל ואין מטרתו של הפרק להוות מאגר קישורים, אין לשים בפרק קישורים מהסוגים הבאים:

1. כתבות פרידה מהאדם הנפטר (בערכים העוסקים באישים), אלא אם הכתבות מהוות מקור ביוגרפי איכותי, כלומר, כתבה שסוקרת באופן רציני את כל תחנות חייו של המסוקר. ראיונות עם האדם נושא הערך (או האחראי על נושא הערך במקרה של חברה וכדומה) יוכנסו בצמצום רב, ורק במקרה שהם מוסיפים מידע רב על האדם.

2. אין להכניס כתבות דעה וביקורת על יצירתו של האדם בדף על היוצר. בערך על היצירה (אם קיים), ניתן להכניס כתבות הסוקרות את היצירה, אולם עדיף למעט בהן ככל האפשר, ובמקרה הצורך להכניסן בהערות שוליים, תחת פרק המוקדש לביקורת על היצירה.

יוטיוב

האתר יוטיוב (ואתרים דומים כמו Vimeo ואחרים) מיועד לסרטונים ולקטעי אודיו שכל אחד יכול להעלות. יש להקפיד הקפדה יתרה כי הסרטון שאליו מקשרים באתר זה לא מפר זכויות יוצרים, מכיוון שיש באתר זה מקרים רבים מאוד של הפרות זכויות יוצרים. לדוגמה, לא ניתן לקשר לקטעי תוכניות טלוויזיה שהועלו לאתר כיוון שאין מדובר בשימוש הוגן (אלא אם כן מדובר בקישור לסרטון שהועלה על ידי הגורם המשדר, למשל סרטונים בערוץ של חדשות ערוץ 2 ב-YouTube). חשוב מאוד להקפיד על כך שהסרטונים אינם מפרים זכויות יוצרים, בשם הקפדה על כיבוד הקניין הרוחני של אחרים ואי-עידוד הפרת חוק. ויקיפדיה אינה משתפת פעולה עם גורמים המפרים זכויות יוצרים ובשום פנים לא ניתן לקשר לדפים כאלה ב-YouTube. קישורים לדפים שבהם ברור כי התוכן אינו מפר זכויות יוצרים, כגון סרטונים בערוץ ה-YouTube של בית המלוכה הבריטי או סרטונים שברור כי הועלו על ידי בעל הזכויות, הם לגיטימיים (אך צריכים לעמוד בכללים האחרים שבדף זה ובדפי המדיניות האחרים). בכל מקרה של ספק יש להתייעץ לפני הוספת הקישור.

טקסט לא ממוקם

לא הייתי בטוח מה לעשות לגבי קטע זה, שסותר את שכתוב בהנחיות ב"ויקיפדיה:ביבליוגרפיה"

כאשר הערך מבוסס בעיקר על מקור אחד או שניים (לדוגמה, ערך המתבסס בעיקר על ספר ביוגרפיה, עם השלמות בהיקף קטן יותר מאתרי חדשות), יש להכניס את המקור העיקרי בפרק "לקריאה נוספת" אם מדובר בספר או במאמר אקדמי. (אם לא, יש לקשר אליו בקישורים חיצוניים). את שאר המקורות יש להכניס בהערות שוליים.