טיוטה:קהילת יהודי רוז'ישץ'
רותינק'ה - שיחה 23:51, 10 במאי 2023 (IDT) רותינק'ה
סיכום
תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת ההתישבות היהודית בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים התיישבו בעיירה מהמאה ה-18, ועד מהרה נעשו לרוב מוחלט בקרב תושביה. בשנת 1847 מנתה הקהילה היהודית 702 נפש ובשנת 1897 כבר חיו בה 3,169 יהודים.
קורות היהודים ברוז'ישץ' קשורים קשר אורגני בקורות היהודי בווהלין בכללה. מחוז אשר סופח לרוסיה בעת חלוקת פולין בין רוסיה, אוסטריה, פרוסיה בשנת 1793.
במשך 122 שנה השתייכה העיר לרוסיה, והקהילה היהודית הייתה קשורה למרכזי תרבות יהודיים גדולים: אודסה, קייב, מוסקבה, סנט פטרבורג. יהודי רוז'ישץ' היו חלק משני מיליון יהודים, רוב העם היהודי בעת ההיא, שחיו ברוסיה הצארית (המספר מתייחס לסוף המאה ה-18, שכן בסוף המאה ה-19 היה מספר היהודים בעולם כעשרה מיליון. במזרח אירופה חיו כ-6 מיליון יהודים).
מאפייני הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היהודים בווהלין היו פעילים בתחומים שונים, ובמיוחד בתחום התרבותי, כחלק אינטגרלי של יהדות רוסיה התוססת, עד מלחמת העולם הראשונה, שבתומה פוצלה ווהלין. חלקה המזרחי נותר בברית המועצות וחלקה המערבי סופח למדינה הפולנית המתחדשת.
היהודים בווהלין פיתחו חיים ייחודיים, אפילו היה להם
הקהילה בצל המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלחמה הסובייטית - פולנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן המלחמה הסובייטית - פולנית בשנת 1920 עברה העיר פעמים אחדות מיד ליד, עד שלבסוף נותרה בצד הפולני. הקשרים עם מרכזי התרבות היהודים ברוסיה נותקו. נפתחו קשרים חדשים עם ורשה ועם המערב, אך זה נמשך עשרים שנה בלבד.
מלחמת העולם השניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1939 סופחה רוז'ישץ', כמו ווהלין כולה - לברית המועצות, בהסכם מולוטוב-ריבנטרופ. עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב-22.06.41 העיר נכבשה, והקהילה היהודית הוכחדה ביום י' באלול תש"ב (1942), ולא נותרו בה יהודים כלל.
אישים מרכזיים בתולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם מתאים לכתוב בנפרד; יכול להיות שמתאים יותר לשלב סעיף זה בחלק ההיסטורי
רבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסדות מרכזיים בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסדות לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי ספר, ישיבות, מוסדות השכלה אחרים
ארגוני קהילה וחסד[עריכת קוד מקור | עריכה]
גורל יהודי הקהילה בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש לפרט את כל הידוע. לחלק לכותרות משנה, כפי שמוּצע כאן. אך זו רק הצעה, יש להתאים זאת לידוע על הקהילה[1].
כיבוש האזור והשפעותיו על הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת הגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם לא הוקם במקום גטו - יש להסיר את הכותרת או לשנותה בהתאם לנתונים (אם נשלחו לגטו במקום אחר - המעבר לגטו)[1].
השמדת הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלק זה יש לציין גם האם ידוע על ניצולים, האם היו יהודים שהסתתרו או לחמו ביערות, וכדומה[1].
לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האם הקהילה קיימת כיום? האם התקיימה זמן מה לאחר השואה?[1]
דמויות מוכרות יוצאות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם רלוונטי
הנצחת הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האם יש מפעלים מרכזיים להנצחת הקהילה? האם יש המשך לקהילה באזורים מסוימים בעולם, ואיזו צורה?[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים או חיבורים משמעותיים להכרת תולדות הקהילה
- בעיקר בעברית
- אך גם חיבורים מרכזיים בשפות אחרות
לאורך כל הסעיפים אפשר ורצוי להוסיף ציטוטים משמעותיים, המסייעים להבין את סיפורה של הקהילה ולהשמיע את קולהּ מתוך דפי היסטוריה (איך? לחצו על כפתור "הוספה", בחרו באפשרות "תבנית", וחפשו את אפשרות "ציטוט" - לאחר מכן מלאו את השדות בהתאם להנחיות). כדאי להקפיד על ציטוט קצר וממוקד, שנוגע במהות הדברים. במקרה של דילוג על חלקים בטקסט, יש להקפיד על סימון באמצעות שלוש נקודות.
— וכמובן לא לשכוח לציין את המקור בסוף הציטוט
כאן יש להכניס גם את הנתונים של ערב השואה - חשוב שיהיו נתונים מספריים[1].
.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים רלוונטיים מרחבי הרשת
- לאתרים רשמיים שעוסקים בקהילה (למשל יד ושם או בית התפוצות)
- וכן לאתרים לא רשמיים, כמו אתר של יוצאי הקהילה, סרטון של עדות של ניצול מהקהילה, וכדומה