טיוטה:קהילת יהודי סליש

קהילת יהודי סעליש שבמחוז זקרפטיה באוקראינה (בהונגרית: Nagyszőlős,) התקיימה החל מהמאה ה-17 עד להשמדתה בשואה. הקהילה התאפיינה ב[יש להוסיף כאן דברים הייחודיים לקהילה ומסכמים את סיפורהּ הייחודי במשפט או שניים].

תולדות הקהילה

ראשית הקהילה

יסוד קהילת סעליש החל מהמאה ה-17 קשור בתולדות פליטי גזירות ת"ח ות"ט (פרעות חמלניצקי, 1648), שנמלטו מפולין ומאוקראינה. הם מצאו מקלט בכפרים ובאחוזות הקרובים לעיר. בסוף המאה ה-17 פרעו ביהודים במקומות אלה לוחמי המורד ההונגרי פרנץ ראקוצי (RAKOCZI) השני. בעקבות הפרעות, למרות האיסור על היהודים להיכנס לערי הונגריה, באו לסעליש יהודים מן הכפרים, בעיקר מהכפר ראקוביץ.

בראשיתה של הקהילה הם קידשו בית תפילה, יסדו "חברה קדישא" ומינו רב ושוחט. רב הקהילה הראשון, ר' יאיר כץ בן יחיאל, התמנה ב-1745 ונפטר ב-1780.

התפתחות הקהילה

במפקד ב-1910, נמצא כי בעיר התגוררו 2,237 יהודים שהיוו 28.6% מתושבי העיר.

הציונות בעיר

הפעילות הציונית בעיר החלה עם ייסוד אגודת "אהבת ציון" על-ידי ר' משה גוטמן ב-1913.

בזמן מלחמת העולם הראשונה הופסקה הפעילות הציונות בעיר וחודשה אחרי המלחמה. ארגון בשם "אחדות" איגד את הציונים מכל הזרמים. אורגנו הרצאות ונערכו התרמות למען ה"קרן הקיימת לישראל". נוסדו סניף ויצ"ו וארגון לבנות בשם "מרים". במשך הזמן התפלגו חברי "אחדות" והקימו סניפים של "תנועת המזרחי" ושל התנועה הציונית הרוויזיוניסטית. משה גוטמן מסליש שנבחר ב־1918 לוועד הפועל הציוני של הונגריה, ארגן פעילות ציונית בקארפאטורוס והצטרף ל"המזרחי". בקונגרס הציוני ה-י"ב בקארלסבאד שימש כציר מטעם "המזרחי". פעיל נוסף מסליש היה ר' משולם פייש וייס.

ב-1926, לקראת הבחירות לקונגרס הציוני ה-ט"ו, נרכשו בעיר 244 שקלים, וב-1937, בבחירות לקונגרס הציוני ה-כ' השתתפו 151 מיהודי סליש.

קמו סניפים של תנועות הנוער "השומר קדימה", "השומר הצעיר", "בית"ר", "החלוץ" ותנועת הנוער של "המזרחי". תנועות אלה שלחו את חבריהן להכשרות לקראת עלייה, בסליש פעלו כמה מרכזי הכשרה ומהם עלו חלוצים לארץ ישראל, בקבוצות קטנות או כיחידים בין השנים 1930–1939. באותן שנים עלו גם כ-5–6 משפחות ברוכות ילדים. יצחק בלוך מסליש התמנה לסגן נציב "בית"ר" בצ'כוסלובקיה ולימים למזכיר הכללי של "קרן תל-חי" בלונדון. בסניף אגודת הספורט "מכבי" פעלה קבוצת כדורגל.

בזמן מלחמת העולם הראשונה

בימי מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) גויסו לצבא רוב חברי האגודה. בשנת 1938 חיו בעיר ובסביבתה כ-8,000 יהודים.

סעליש שהייתה בעבר חלק מהונגריה, סופחה אחרי מלחמת העולם הראשונה לצ'כוסלובקיה

בין מלחמות העולם

בינואר 1941, במפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בסעליש 4,264 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כ-32 אחוזים.

אישים מרכזיים בתולדות הקהילה

• רבי ברוך, אביו של רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד תנועת חב"ד. גר בעיירה בשנותיו האחרונות ושם נמצא קברו.
• הרב שמואל שמעלקא קליין, מחבר ספר "צרור החיים" ואבי סב-סבו של יאיר לפיד, כיהן כרב העיר משנת 1860 ועד לפטירתו בשנת 1875.
• רבי יצחק אייזיק וייס, האדמו"ר מספינקא, העביר את חצרו לעיר בשנת 1930 ושכן בה עד שנלקח למותו באושוויץ ב-1944.

מוסדות מרכזיים בקהילה

מוסדות לימוד

בתי ספר, ישיבות, מוסדות השכלה אחרים

גורל יהודי הקהילה בשואה

כיבוש האזור והשפעותיו על הקהילה

ב-15 במרץ 1939פלשו ההונגרים לחבל הארץ של סעליש. הוחרמו קרקעות ובוטלו רישיונות למלאכה ולמסחר של יהודים. במשך שלוש שנים חיו יהודי האזור בתנאי מצוקה עם זאת נמשכה הפעילות הציונית במחתרת במסווה של פעילות צופים.

הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 נמנו בקהילה האורתודוקסית של נג'סולוס 4,607 נפשות.

הקמת הגטו

לאחר פלישת הגרמנים להונגריה הוקם בעיר יודנראט ובראשו ר' מנדל וירצברגר, ר' ליפא פרידמן, ר' משה גוטמן ואחרים. באיסרו חג של פסח תש"ד 1944 רוכזו כל יהודי סליש והאזור, כ-12,000 נפש ונדחסו לגטו שהוקם בבנייני הקהילה שבעיר. העשירים הובאו לבית הכנסת ועונו כדי שיגלו היכן הטמינו דברי ערך.

השמדת הקהילה

הקהילה הקימה "לשכה מרכזית להגנת זכויות היהודים", ובראשה משה גוטמן, נציג הציונים ור' ליפא פרידמן נציג החסידים. מזכיר הלשכה היה ד"ר מרדכי נוחומוביץ'. בחסות הארגון נערכו קורסים להסבה מקצועית כדי להקל על מחיית המשפחות הוקם בית-תמחוי לנצרכים. ובאותה שנה גויסו גברים רבים במסגרת שרות צבאי לפלוגות עבודה.

בקיץ 1941, עוד בזמן הכיבוש ההונגרי, הכריזו הרשויות ההונגריות על עשרות משפחות יהודיות שלא יכלו להוכיח את אזרחותן ההונגרית שהן חסרות נתינות וגירשו אותן לאוקראינה הנתונה לכיבוש גרמני. המגורשים נרצחו בקמנץ-פודולסקי (Kamenets-Podolsk) ב-27 או ב-28 באוגוסט 1941.

בכ"ט באייר תש"ד (15 במאי 1944), לאחר כחודש מהקמת הגטו חוסל הגטו והחל גירוש היהודים למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. שני משלוחים שולחו לאושוויץ והגיעו בימים ז' ו-י"ג בסיוון.

וכן קבוצת מחתרת שהתארגנה במקום נתגלתה וחבריה נעצרו, ביניהם היו שמונה יהודים ושלושה לא יהודים. חברי המחתרת הורשעו במשפט צבאי והוצאו להורג ביריה ב-17 ביוני 1944.

לאחר השואה

בשנת 1945 בתום המלחמה הוקמה אנדרטה במרכז העיר לזכר הנרצחים. רוב הניצולים שחזרו לעיר אחרי השואה עזבו במשך הזמן. מקצתם היגרו לארצות הברית, לאירופה, ואחדים לאוסטרליה. כ-400 מהם עלו לארץ ישראל.

הנצחת הקהילה

האם יש מפעלים מרכזיים להנצחת הקהילה? האם יש המשך לקהילה באזורים מסוימים בעולם, ואיזו צורה?

לקריאה נוספת

ספרים או חיבורים משמעותיים להכרת תולדות הקהילה

• בעיקר בעברית
• אך גם חיבורים מרכזיים בשפות אחרות

קישורים חיצוניים

קישורים רלוונטיים מרחבי הרשת

• לאתרים רשמיים שעוסקים בקהילה (למשל יד ושם או בית התפוצות)
• וכן לאתרים לא רשמיים, כמו אתר של יוצאי הקהילה, סרטון של עדות של ניצול מהקהילה, וכדומה