טיוטה:קדושת העיניים בתורת החסידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתורת החסידות מייחסים חשיבות רבה לשמירה על קדושת העיניים.

קדושת העיניים מתאפיינת הן בחיזוק הפן החיובי והן בדיכוי הפן השלילי. בפן החיובי תורת החסידות מעודדת להרבות במראות חיוביים כגון לימוד תורה מתוך הכתב כדי לראות את אותיות התורה כמו גם התבוננות בפני צדיק "והיו עיניך רואות את מוריך". בפן השלילי תורת החסידות מרבה לגנות את ההתבוננות בדברים אסורים שעלולים לעורר את המוח למחשבות אסורות.

מראות חיוביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותיות מחכימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורת החסידות יש ביטוי נרחב לחשיבות של מראות חיוביים. על הצורך ללמוד תורה מתוך הכתב. הביטוי אותיות מחכימות מבטא את הקשר שבין העין למוח. התבונן שוב ושוב באותיות והמוח יבין את הנלמד. מסופר כי היו צדיקים שהשתדלו להוריד את המשקפיים בזמן הלימוד כדי שהאור החוזר מהאותיות הקדושות יחדרו לעין ללא מעבר דרך מחיצה.

מראות שליליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור חסידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מנשה הלטובסקי מזקני חסידי נדבורנה בירושלים מספר: האדמו"ר רבי יחזקאל משינאווא ביקר אצל האדמו"ר מבלוז'וב בבית הכנסת שלו. תוך כדי שיחה העיר הרבי משינאווא לרבי מבלוז'וב שהמחיצה בין עזרת הגרים לעזרת הנשים נמוכה מדי. ענה לו הרבי מבלוז'וב ואמר: האמן לי רבי יחזקאל, זה לי עשרים וכמה שנים בבית הכנסת ומעולם לא הרמתי את עיני לראות את המחיצה. אם אתה רוצה אני יכול להרים את עיני ולהביט במחיצה לבדוק אם היא בגובה המתאים אך זאת בתנאי שאתה מוכן לקחת אחריות על הרמת עיניים זו ועל השלכות אפשריות שלה. הרבי משינאווא השתתק למשמע טענה זו.