טיוטה:פתק בכותל המערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פתק בכותל המערבי הוא מנהג להנחת פתק נייר בין אבניו העתיקות של הכותל המערבי. פתקי הנייר מכילים תפילות ובקשות כתובות לאלוקים. עדות ראשונה למנהג מצויה מראשית המאה ה-18 והוא מבוסס על המסורת היהודית כי השכינה נמצאת בכותל המערבי והוא כיום אתר התפילה (יהדות) המרכזי ליהודים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר "מסעות ירושלים", שנדפס בשנת תרצ"א, מיוחס המנהג לרב חיים בן עטר, שהורה לאדם עני להניח פתק בין אבני הכותל, ובכך לזכות לפרנסה. על פי המסורת, תלמיד זה הוא רבי חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א, שקיבל את הפתק מרבו ושם נרשם: "אחותי רעייתי יונתי תמתי [- כינוי לשכינה הקדושה] אבקשך ברחמים להשפיע פרנסה טובה לפלוני בן פלוני", ולבסוף חתם את שמו: "חיים בן עטר".

הפתק כתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכותל המערבי, משמש כאתר התפילה המרכזי של העם היהודי, אליו מגיעים בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, רבבות של יהודים ושאינם יהודים. סגנונות רבים לתפילה בקרב באי הכותל המערבי: יש המגיעים לתפילה סדורה ומסורתית, הנאמרת מתוך נוסח קבוע ומסורתי המודפס בין דפיו של סידור התפילה. יש המעדיפים לומר פרק מספר תהילים אותו חיבר דוד המלך. יש המבקשים לשיר, לבכות, לזעוק, לשאת תפילה חרישית, לעמוד דומם או להתנועע. רבים נושאים תפילה אישית - כזו היוצאת מהלב ומבטאת את תחושתם האישית בזמן הביקור בכותל. כל בקשה כנה היוצאת מן הלב, ראויה להיכתב ולהיטמן בין אבני הכותל הנושנות, השומעות ומאזינות לתפילות הבאים, העולות דרך שם אל כיסא הכבוד, וכבר היה מגדולי ישראל שכינה זאת בדרך מליצה: "אזניים לכותל".

הפתקים מבטאים מגוון רגשות. הודיה אישית כגון על לידה, עסקה מוצלחת, בריאות, נישואין, חיים טובים ומאושרים - ינביטו הכרת תודה, שמחה וברכה. משאלות לשמירה, הגנה והצלחה, בקשה להצלחה בבבחינה, בריאות, פרנסה טובה, זיווג מוצלח, שמירה על חייל בצבא, כמו גם בקשות כלליות לשמירה על הקהילה, העם והעולם כולו – גם הם ימצאו את מקומם בין אבני הכותל. יש ויגיעו עמוסים בסבלות החיים, מחלות ושכול, משבר כלכלי, עומס נפשי, אתגרים אישיים ולאומיים, צער של האנושות וסיום הסבל בעולם - אלו יזעקו במר להם, יבכו חרישית, ישוועו לישועה ולרווחה, ואף יעלו את שוועתם על הכתב בפתק אותו יניחו בין אבני הכותל למשמרת עד שיוושעו מצרתם. כל רגש וצורך האישי, מוצא נתיב לביטוי במילים אישיות, בפורקן אישי ואינטימי, של האדם מול אלוקיו.

תוכני הפתק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנת הפתק מחייבת רגע של כוונה, של עצירה ממירוץ החיים, של ריכוז וחשיבה לעומק. התוכן עשוי לכלול הודיה על כל הטוב שבחיי הכותב, בקשה לשמרה, לשיפור ולשינוי בחיי הכותב, משפחתו, חבריו, עמו ועולמו.

רגע מיוחד זה, של התייחדות הכותב עם עצמו למטרת ניסוח בכתב של הרצונות והפנימיים שבתוכו, יוצר תפילה זכה וכנה הראויה להצטרף להמוני התפילות הנאמרות בעל פה, ואלו המנוסחות בכתב היוצרות יחד את ההשראה המיוחדת ורגש הקדושה אותה חשים הבאים בעומדם בסמוך לכותל המערבי.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מניחים רבים מהמבקרים בכותל המערבי למעלה ממיליון פתקי תפילה או משאלות מדי שנה. הפתקים נכתבים בכל שפה. על מגוון ניירות, כולל נייר צבעוני, דף מחברת, גב חשבונית עסקית, כמו גם על פתק רשמי המוצע בעמדות ההסברה שמפעילה הקרן למורשת הכותל המערבי

כתיבת פתקים בעמדת ההסברה בכותל

יש ונבצר מכותבי הפתק, לפקוד את הכותל המערבי בעצמם, והם מבקשים לשלוח אותו באמצעות חבר, מכר או ידיד שיטמין את פתק תפילתם בין סדקי הכותל. קיימות יוזמות מקומיות של איסוף פתקים בקרב קהילות, מוסדות דת, מוסדות חינוך בישראל ובתפוצות, כמו גם איסוף מבתי חולים, בתי אבות לקשישים ולמוגבלים בתנועה כך לדוגמה איסוף פתקים לכותל בקרב מאושפזים בבית החולים קפלן

הפתק בראי החידושים טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת הזמן, נרתמה הטכנולוגיה גם למשימה זו של הפתקים בכותל, וכיום ניתן לנסח פתק תפילה אישית בכל מקום ולשלוח אותו באמצעות כל אחד מערוצי התקשורת להטמנה בין אבני הכותל. כיום מוצעים לציבור מספר שירותים מקוונים המציעים משלוח תפילה ובקשה בדואר אלקטרוני, פקס או הודעות טקסט ולאחר מכן בקשתם מודפסת ומונחת בכותל. על פי נתוני הקרן למורשת הכותל, נשלחו קרוב למיליון פתקים, באמצעות שירות שלח פתק לכותל אשר אותו היא מפעילה. במהלך שנת תשפ"ג 2023 תושק פלטפורמה חדשנית אשר תאפשר כתיבת פתק על גבי מסך המשתמש או מסכים ציבוריים בעמדות ההסברה בכותל. המבקרים יוכלו להדפיס את הפתק ברחבת הכותל באופן עצמאי ולהטמינו, תוך שמירת תוכנו במכשירם הפרטי.

הדיון ההלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסקי ההלכה היהודית נחלקו בשאלה האם מותר לשים פתקים בין הסדקים שבאבני הכותל? הרב גלבשטיין בספרו "משכנות לאביר יעקב" אוסר את הדבר, כיון שאסור להיכנס להר הבית והכותל הוא חלק של הר הבית והרב בורנשטיין בספרו "אבני נזר" מתיר מכמה נימוקים שכן לדעתו אין הכותל בעצמו שייך לקדושת הר הבית, כניסת אצבעות היא רק ביאה במקצת שאינה נחשבת ביאה והיא ביאה שלא כדרכה שכן דרך האנשים להיכנס דרך שערים ולא דרך קירות ואף לא ברור שהגגות נתקדשו.

איסוף הפתקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת לשישה חודשים, במהלך חודש טקסט מודגש ערב חגי תשרי ומהלך ההכנות לחג הפסח בחודש ניסן, אוספים אנשי הקרן למורשת הכותל בהנחיית רב הכותל את הפתקים לשקים חתומים. האיסוף מתבצע בכבוד ותוך הקפדה על שמירת הפרטיות של התכנים הכתובים. הוצאת הפתקים מבין סדקי הכותל נעשית בעדינות ובאמצעות מקלות עץ על מנת שלא לפגוע באבני הכותל העתיקות.

הפתקים מועברים לגניזה במתחם בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

פתקי מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין באי הכותל הטומנים בו בקשה בפתק אישי, ניתן למצוא לצד המבקרים הרבים מישראל ומהעולם גם מנהיגי מדינות, נשיאים, מלכים וראשי ממשלות, שרים ושועי עולם ומפורסמים, מנהיגים דתיים, אישי ציבור, אמנים, ידוענים ושחקנים, ספורטאים וכוכבי בידור. בעומדם מול הכותל - הכל שווים ותפילתם מוטמנת כתפילת כל אדם. כך ניתן לציין מנהיגים פוליטיים כהילרי קלינטון בשנת 2005, הסנאטור ברק אובמה בשנת 2008. [צילום ותוכן הפתק שהטמין אובמה פורסם בתקשורת, מעשה שגרר ביקורת בישראל ובארצות הברית ואף גרם לחקירת משטרת ישראל בעניין, הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ בשנת 2017, מייק פנס סגן נשיא ארצות הברית בשנת 2018. ראשי הכנסייה הקתולית טמנו אף הם פתקים, יוחנן פאולוס השני בשנת 2000 אשר כתב ”אלוהי אבותינו, אתה בחרת באברהם ובצאצאיו להביא את שמך אל העמים. אנו נעצבים עמוקות על התנהגותם של אלה שלאורך ההיסטוריה גרמו סבל לילדיך אלה ומבקשים את מחילתך. ברצוננו להתחייב לאחווה אמיתית עם אנשי הברית. ירושלים, 26 במרץ 2000”, ובנדיקטוס השישה עשר אשר ביקר בשנת 2008.

פתק מהכותל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2023 יזמה הקרן למורשת הכותל, כתיבה של "פתק מהכותל". למבקרים באתר מוצע לנסח את תחושתם, רגשותיהם והמחויבות האישית שלהם למען עתידם האישי ולשיפור ותיקון סביבתם הקרובה והעולם כולו. לרשות המבקרים הונגשה פלטפורמה המעודדת את הכתיבה, השמירה ואף מאפשרת הדפסת הפתק למזכרת מהביקור וכתזכורת לתוכן הפתק.

תוכן מוצע לפתק מהכותל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבואך אל הכותל, נוצר רגע ייחודי וחד פעמי. זו שעה ראויה לכתוב פתק נוסף.

את הפתק הראשון, כתבת לאבינו שבשמים, העומד אחר כותלנו ומשקיף על כל מהלכי בני האדם.

פתק זה מוטמן על ידך בין אבני הכותל, המחרישות ואוצרות כל כך הרבה משאות וסודות אל קרבן.

כעת השעה מתאימה למלא פתק הממוען אל עצמך.

תוכנו של הפתק יתמקד בשאלה, מה ניתן לקחת מהכותל ברגע מרגש זה. מה המעשה הטוב שבכוונתי לקבל על עצמי, איזו החלטה אקח ואקבל עלי מהמפגש עם עצמי בכותל המערבי? איזה שינוי אני מבקש לעשות בחיי? יכול זה להיות מעשה פעוט, פעולה חד פעמית, הרגל קבוע או פעולה שיישומה עשוי לחולל שינוי של ממש בהתנהלותי האישית.

תשומת לב ביחסי להורי, לילדיי או במערכת הזוגית, יחס כנה והוגן לשכני, לכפופים לי או לממונים עלי, לנוהגים לצידי, או להולכי הרגל, בתחום העוסק במחוזות הרוח והדת, או במרחבי החברה ומערכות היחסים.

פתק זה ילווה אותך בחייך, הטמנתו בארנק, בצמוד לטלפון או בפינה שמורה בבית, תאפשר לך תמיד להיזכר בו, להיות מחויב אליו ולמימוש ההתחייבות הכתובה בו.

שני פתקים, שני יעדים, ובתווך אני, הכותב, המכוון את לבי ומבקש חיים טובים ומשמעותיים.

ראו גם

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]