טיוטה:פילוסופיה של תורת החסידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפילוסופיה של תורת החסידות היא גישה הנוצרת מתוך תורת החסידות הנותנת הגדרות חדשות למושג הגיון על ידי הגדרת המושגים "אלוהים" "האדם" ו"העולם" והיחס שביניהם.

מהו היחס הנכון לעובדות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסופים מחשיבים כוודאי ידע אפריורי (ידע שאינו תלוי בחוויות חושיות).[1] חסידות אומרת שגם ידע כזה אינו אמיתי כשלעצמו מכיוון שאלוהים ברא את ההגיון הזה ויכל לבוראו אחרת.

לדוגמה 1+1=2 שנהוג לומר שהוא עובדה בעצם מסתמך על מציאות שאנחנו חווים שבה שני דברים שמתחברים לא יכולים להפוך לשלוש או לאחד אבל אם נניח שייתכן עולם שבו זה כן יקרה לא נוכל לומר שזו עובדה.

רנה דקארט ועוד אומרים שאלוהים הוא טוב וישר ולכן ברא אותנו בצורה שנוכל להבין נכון אך חסידות לא מקבלת גישה זו כי גם את המושגים טוב ויושר אלוהים ברא ומי אמר שאת "ההגיון האלהי" אנו מבינים כדלעיל.

הוספת החסידות על ההגיון המקובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות מסבירה את ההגיון האלוהי ואת ההכרח לקבל את הגיון זה בתור המציאות היחידה כי ההגיון האלוהי יוצר את ההגיון הקיים ואז מתוך הבנה זאת מגדירה את יסודות הפילוסופיה וההגיון.

תהליך החשיבה המקובל בפילוסופיה והוספת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל פילוסופים מגיעים למסקנות על ידי התבוננות בעובדות וניסיון לפרשם ואז מתוך תובנות אלו להסיק כללי הגיון ועובדות נוספות, החסידות מסבירה את ההגיון מהשלב הראשוני שלו (מהו אלוהים) וממנו מגיעה למסקנות הסופיות מהו האדם ומהו העולם וההשלכות.

לדוגמה כשרואים אב מכה את בנו. מתוך התבוננות בעובדות ניתן לומר בטעות שהוא שונא אותו אבל אם נעשה עבודת מחקר מהו אב ומהו בן נבין ממילא שהוא מכה אותו כדי לחנכו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדמו"ר הזקן, תניא - "ספר של בינונים", סלאוויטא ה'תקנ"ז (1796)
  • יחזקאל סופר, לדעת להאמין - "יעודי כיהודי מתוך עיון רב ממדי", כפר חב"ד תשס"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר התניא במהדורתו הראשונה פורמט ספר, אתר שיתופי של ספריית חב"ד עם HebrewBooks

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]