טיוטה:פיטס
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
גזרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מופיע בתלמוד-"התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא" (ראש השנה,כז',א'). רש"י פירש "פיטס" - חבית גדולה פונטין.
פוטרי pottery באנגלית. בלשונות קדם גרמניים" פוטז puttaz. מיוונית עתיקה: פינו πίνω במשמעות שתייה מופרזת, מציצה, צמא.
הלשונות האירופיים שאלו מילה זו משפה קדם אינדו ארופית: פִּפֱּ-טִי píph₃eti, בהוראת שתייה. מלשונות אלה נתגלגלה גם הנגזרת בעברית פות.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטס הוא כלי חרס (גדול מן האמפורה) המשמש לאגירת מזון, נוזלים ואף יין. מידת תפוצתו באתר ארכאולוגי העידה על רמת הארגון או הפיתוח החברתי ביישוב. כלי אגירה ובהם הפיטס היו חלק חיוני ובלתי נפרד מהתרבות החומרית האנושית- מלאכת יצירתם אינה פשוטה ומעידה על רמת מיומנות גבוהה בעבר הרחוק ובהווה. למעשה, בזכות האפשרות לאגור מזון ניתן היה להבטיח את קיומה של המשפחה והיישוב עד לקציר הבא.
הפיטסים הן חביות הקבועות במקום, תכולתם מגיעה לכדי עשרות ליטרים. עוביו, צורתו, האפשרות לקשירתו, ונשיאתו - עשויים היו להעיד באם הפיטס הגיע מארצות רחוקות/היה מיועד ייצוא ,או שמה נוצר מלכתחילה לשימוש מקומי. צורת הקנקנים היא צורת שק, גזרתם רחבה ומעוגלת, ואף בסיסם רחב ומעוגל. הידיות מצויות על פי רוב על הכתפים . גם הקנקנים הרחבים, לרוב ללא עיטורים מיוחדים, להוציא פסי הצילוע והסירוק במסרק על פני הכלי. בתקופה הביזאנטית רווח עיטור נוסף — משיחת צבע במכחול, על פי רוב משח לבן, בפסים עבים ובדגמים פשוטים על גוף הכלי. צבעם של הקנקנים הוא מגוון והוא מותנה בסוג הטין ובטיב הצריפה צבעו של הפיטס הוא לרוב חום אדמדם כצבע החרס, אך מצויים גם קנקנים בהירים וקנקנים אפורים כהים. בהכללה אפשר לומר שקנקני התקופה הביזאנטית עיצובם גס יותר מאשר קנקני התקופה הרומית, אך יש בהכללה זו יוצאים מן הכלל רבים מאוד[1].
במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחקר הארכאולוגי מחלקים את קבוצת כלי האגירה לתתי קבוצות, ובהם פיטסים, כלי אגירה גדולים מאוד שמיועדים לאגירה ושימור מזון מעונת קציר אחת לאחריה (הגדול שבהם השתמר לגובה 1.53 ס"מ וקוטרו במקום הרחב ביותר הוא מטר אחד), וקנקני אגירה (קטנים מן הפיטסים ומיועדים לאגירת כמויות בינוניות של מזון לשימוש מיידי).
באזור הגליל שבארץ ישראל נמצאו מספר פיטסים מקבוצת "שפת הצווארון" ולהם מאפיינים משותפים עם פיטסים שנמצאו בסביבות צור (לבנון). פיטסים השונים מקבוצת "שפת הבקבוק"-הצפוניים, נמצאו בצפון הנגב ובאזור החוף וההנחה שהייתה מקובלת היא שנתקיים קשר הדוק עד כדי זהות אתנית משותפת בין תושבי אזורים אלה[2].
ד"ר איילת גלבוע מהמכון לארכאולוגיה אונ' חיפה מצאה שלושה כלי אגירה גדולים שהוצבו בחדר שחרב כשנהרס היישוב ששכן בתל דור, בסוף המאה ה-11 לפנה"ס. הכלים הם פיטסים - כלי אגירה גדולים האופייניים לתקופת הברזל בארץ ישראל. שניים מהם, שייכים לטיפוס המכונה פיטס קפריסאי בעוד השלישי מקוטלג כ-פיטס שפת צווארון. המסקנה על פי גלבוע היא, שפיטס שפת הצווארון (בניגוד לפיטס הקפריסאי) אינו יכול לשמש כאבן בוחן לזהות האתנית של תושבי המקום. הפיטס הקפריסאי ייחודי לקבוצת יישובים מסוימת ועקבותיו נמצאו בחוף הכרמל, בגליל העליון ובחוף הגליל אך נפקד הוא מן האתרים שבאזור ההר המרכזי בתקופת הברזל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
