טיוטה:עקרוני המוסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחקר בדבר עקרוני המוסר הוא חיבור שנכתב ע"י הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום ותכליתו בירור אופיים של מעשים מוסריים ובירור הגורם ההופך אותם למעשים מוסריים. החיבור הוא עיבוד של הספר 'על המוסר', הספר השלישי במסכת על טבע האדם, שנכתב, בדומה ל'מחקר בדבר בינת האדם', לאחר שהמסכת לא התקבלה בצורה משמעותית בציבור. לדבריו של יום עצמו, המחקר בדבר עקרוני המוסר הוא החיבור הטוב ביותר שנכתב על ידו[1].

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על עקרוני המוסר הכלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק על עקרוני המוסר הכלליים, מהווה מעין הקדמה לספר, הקדמה שבה מציג יום את השאלה שבה הוא עתיד לעסוק, וכן פורש את שיטת העבודה שתנחה אותו בבירור שאלה זו.

הוא פותח בהצגת שאלה שעוררה פולמוס בזמנו – האם מקורו של המוסר בשכל או ברגש. הוא מסביר שלשני הצדדים יש נימוקים כבדי משקל, וכיוון שכך יש לו להעריך ששניהם צודקים, והשכל והרגש משתפים פעולה ביחס להגדרת המוסר. כאשר את השיפוט הסופי מעניק הרגש ואילו את ההכרות המדויקת עם מושא העיון מספק השכל. הוא ממשיך ואומר ששאלה זו לא תעמוד במרכז הספר, אולם היא תתברר ע"י עיון בשאלה אחרת – מהו מקורו של המוסר, מהו הדבר ההופך מעשים מוסריים לכאלו. שיטת העבודה המוצגת לבירור השאלה היא השיטה הבאה – הוא יבחן מעשים ותכונות שבני האדם מייחסים להם ערך, וינסה לעמוד על המכנה המשותף המעניק לכל אותם הדברים את הערך הזה. ההסבר המוצע לשיטה זו הוא העובדה שכל המדעים באותה עת עובדים באמצעות השיטה הניסויית, ומן הראוי שגם מחקר המוסר ילך בדרך זו.






הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף אור, דברי פתיחה לתרגום, הוצאת מאגנס תשמ"ב, עמ' ז'–ח'