טיוטה:עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2024)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עסקת שחרור החטופים בין מדינת ישראל לארגון הטרור חמאס, במהלך מלחמת חרבות ברזל, היא עסקה עתידית...

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.

ב-20 באוקטובר, שחרר חמאס ללא תמורה 2 חטופות. יומיים לאחר מכן ב-22 באוקטובר, שוחררו 2 חטופות נוספות. בלילה שבין 29 ל-30 באוקטובר, עם תחילת התמרון הקרקעי שחררו כוחות צה"ל ושב"כ את החיילת החטופה טוראית אורי מגידיש. ב-16–17 בנובמבר חולצו 2 גופות של חטופות ישראליות.

בנובמבר 2023 שוחררו במסגרת עסקה 71 ישראלים ו-24 אזרחים זרים מהחטופים.

ב-15 בדצמבר, נהרגו 3 חטופים מאש צה"ל בשג'אעייה.

ב-12 בפברואר 2024 חולצו 2 חטופים בשלום מרפיח.

המשא ומתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגת פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בינואר 2024 נערכה בפריז פגישת ראשי סוכניות מודיעין במטרה ליצור מתווה לעסקה.[5]

פסגת קהיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בפברואר 2024 התקיימה "פסגת קהיר"[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:מלחמת חרבות ברזל