טיוטה:סרט (סרט קולנוע)
סרט (באנגלית: Film) הוא סרט קצר, אילם בשחור-לבן, משנת 1965, על פי תסריטו היחיד של המחזאי סמואל בקט. הסרט הוזמן על ידי בארני רוזט מ-Grove Press. הכתיבה החלה ב-5 באפריל 1963 עם טיוטה ראשונה שהושלמה בתוך ארבעה ימים. טיוטה שנייה הופקה עד 22 במאי ותסריט הצילומים 40 עלים לאחר מכן. הוא צולם בעיר ניו יורק ביולי 1964.
הבחירה המקורית של בקט לתפקיד הראשי - המכונה רק "O" - הייתה צ'רלי צ'פלין, אך התסריט שלו מעולם לא הגיע אליו.[1] גם בקט וגם הבמאי אלן שניידר התעניינו זירו מוסטל וג'ק מק'גוארן ( Jack MacGowran). עם זאת, מוסטל לא היה פנוי ומק'גוארן, שבהתחלה נענה בחיוב, היה תפוס בשל תפקידו ב"אפוס הוליוודי".[2] לאחר מכן הציע בקט את באסטר קיטון.[3] שניידר טס מייד ללוס אנג'לס ושכנע את קיטון לקבל את התפקיד יחד עם "תשלום נאה בעבודה של פחות משלושה שבועות." [4] ג'יימס קארן (James Karen), שהיה אמור לקחת חלק קטן בסרט, גם עודד את שניידר ליצור קשר עם קיטון.[5]
הגרסה המצולמת שונה מהתסריט המקורי של בקט, אך באישורו מאשר שנכח על הסט לאורך כל הצילומים (זהו ביקורו היחיד בארצות הברית). התסריט המודפס בסרטים קצרים של סמואל בקט (פאבר ופאבר, 1984) קובע:
- "זהו פרויקט הקולנוע המקורי לקולנוע . לא נעשה שום ניסיון להתיישר עם היצירה המוגמרת. ההתרחקות הניכרת מהדמיון נוגעת לרצף הפתיחה ברחוב. זה נורה לראשונה כנתון, ואז הוחלף בגרסה מפושטת בה נשמר רק הזוג החיוני. עבור השאר תסריט הצילום עקב מקרוב אחר אינדיקציות בתסריט. " [6]
ב-1979 נעשה רימייק לסרט על ידי מכון הקולנוע הבריטי (26 דקות) ללא פיקוחו של בקט, תחת הכותרת סרט: תסריט מאת סמואל בקט (Film: a screenplay by Samuel Beckett). בסרט זה דייוויד ריינר קלארק ביים את השחקן מקס וול (Max Wall). [7]
בשנת 1967 התסריט הופיע לראשונה בדפוס באונתולוגיה:Eh Joe and Other Writings (Faber and Faber, 1967).
תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך שני החלקים הראשונים כמעט הכל נראה דרך עין המצלמה (המיועד בתסריט כ- E), למרות שיש רגעים מזדמנים שבהם נראית התפיסה של O. בחלק השלישי ניתנת הרבה יותר מתפיסת O של החדר ותכניו. על מנת להבחין בין שתי התפיסות, אובייקטים שנראו על ידי O נורו דרך מדד עדשות, וטשטשו את תפיסתו בזמן שתפיסתו של E נורתה ללא גזה או פילטרים, ושמרה על תמונות חדות. קטגוריה:סרטי שחור-לבן אמריקאיים קטגוריה:סרטים באנגלית קטגוריה:סרטים אמריקאיים קטגוריה:סרטי 1965
- ^ ”[W]hen Rosset, who had commissioned the screenplay — and whose Grove Press would publish it — sent a copy to Chaplin in California, he was coolly informed by a secretary: ‘Mr. Chaplin doesn’t read scripts.’” – Talmer, J., ‘A film of few words and one Keaton’ in Downtown Express, Vol. 18, Issue 52, 2006
- ^ Cited in Alan Schneider's essay, "On Directing Film" in Film by Samuel Beckett (New York: Grove Press, 1969), 66.
- ^ Schneider, A., On Directing Samuel Beckett’s Film Explains Schneider: "During a transatlantic call one day (as I remember) he shattered our desperation over the sudden casting crisis by calmly suggesting Buster Keaton." In print: Schneider, "On Directing Film" (Grove, 1969), 67.
- ^ Schneider, "On Directing Film", 68.
- ^ According to Karen, he had urged Schneider to consider the 68-year-old Keaton when MacGowran’s schedule changed, making him unavailable. Brownlow, K., ‘Brownlow on Beckett (on Keaton)’ in FilmWest 22
- ^ Beckett, S., Collected Shorter Plays of Samuel Beckett (London: Faber and Faber, 1984), p 162
- ^ Beckett did not approve of the finished product: “It was awful. I was there when they were setting it all up and then I had to go with the director - what was his name? - and I was very embarrassed. It was supposed to be silent with just the sound of feet and the one word "ssh" and he had every kind of noise going on.” – Brownlow, K., ‘Brownlow on Beckett (on Keaton) ’ in FilmWest 22. A full review can be read at Journal of Beckett Studies Vol. 7 (אורכב 26.07.2007 בארכיון Wayback Machine)