טיוטה:סרגיי טימופייב
סרגיי איבנוביץ' טימופייב (ברוסית: Сергей Иванович Тимофеев; 18 ביולי 1955 – 13 בספטמבר 1994) היה מאפיונר סובייטי ורוסי, מייסד וראש ארגון הפשע אורחובסקאיה. היה ידוע בכינוי "סילבסטר"[1], והיה אחד המאפיונרים המשפיעים ביותר במוסקבה בשנות ה-90[2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרגיי טימופייב נולד ב-2 ביולי 1955 במחוז נובגורוד שברוסיה. כתלמיד בית ספר, עבד כנהג טרקטור בחווה קיבוצית, אהב ספורט: עסק במשקולות. ב-1973 גויס לצבא, שירת במוסקבה, במשמר הקרמלין.
בשנת 1975, טימופייב, יחד עם חברו לכיתה, עבר לבסוף למוסקבה, התגורר באכסניה באזור אורחובו-בוריסובו ועבד במחלקת המיכון.
במוסקבה טימופייב התעניין בקרב פנים אל פנים והפך למדריך ספורט.
לאחר יציאת החוק של גורבצ'וב "על קואופרציה", טימופייב יצר ארגון משלו, שעמוד השדרה שלו היו ספורטאים צעירים לשעבר. כבר באותה תקופה הארגון של טימופייב, שקיבל את הכינוי "סילבסטר", החל להסתכסך עם הצ'צ'נים בגלל השוק בנמל הדרומי. כדי להילחם בקווקזים פגש סילבסטר את מנהיג ארגון הפשע סולנצבסקאיה, סרגיי מיכאילוב (מיכאס), ובמשך זמן מה טימופייב ומיכאילוב עבדו יחדיו.
סילבסטר ריצה את כהונתו בכלא בוטירקה ושוחרר ב-1991. ב-1992 נישא טימופייב לאולגה ז'לובינסקאיה וקיבל אזרחות ישראלית. מאוחר יותר, אולגה ז'לובינסקאיה עמדה בראש "בנק הסחר של מוסקבה", שהיה בבעלות של בוריס ברזובסקי.
לטימופייב היו גם קשרים עם כנופיות מיקטרינבורג, שבתמורה לחלק בהכנסה מנמל התעופה דומודדובו, העבירו לו חלק מעסקי אוראל, כולל מניות בכמה מהמפעלים המתכתיים המופרטים הגדולים ביותר.
טימופייב התעניין גם בעסקי הנפט, שבגללם היה לו סכסוך עם ראש מפלגת הספורטאים של רוסיה, אוטרי קוואנטרישווילי.
בתחילת 1993, היה לטימופייב מחלוקת עם נציג קווקזים, גנב בחוק "גלובוס" (רו') (אחד מראשי ארגון הפשע באומן) על הזכות לשלוט במועדון "ארלקינו". סילבסטר החליט לחסל את "גלובוס" והביא את ארגון הפשע קורגן, ואת הרוצח השכיר שלהם אלכסנדר סולוניק. בלילה שבין 9 ל-10 באפריל 1993, "גלובוס" נורה למוות על ידי סולוניק כשעזב את הדיסקוטק בקומפלקס הספורט אולימפיסקי.
בקיץ 1993 (לפי גרסה אחרת - בקיץ 1994) טס סילבסטר לארצות הברית, שם נפגש עם "יפונצ'יק". לכאורה הוא נתן את האישור לטימופייב לנהל את כל מוסקבה. ב-13 בספטמבר 1994, בשעה 19:00, נהרג טימופייב בפיצוץ במכונית מרצדס-בנץ 600SEC בבעלותו של איש העסקים אנדריי בוקארב (רו') ליד בניין בנק צ'ארה ברחוב טברסקאיה ימסקאיה ה-3 (ליד בית מספר 46) במרכז מוסקבה[3]. לדברי אחד ממקורביו של סילבסטר, ייתכן שהפצצה הושתלה באמצעות מגנט בתחתית מכונית כשהיא הייתה בשטיפת המכוניות. לפי מומחי שירות הביטחון הפדרלי, עוצמת מטען ה-TNT הייתה 400 גרם. הפיצוץ התרחש ברגע שסילבסטר נכנס לרכב והחל לדבר בטלפון סלולרי. מכשיר הטלפון סלולרי הושלך למרחק 11 מטרים בגל הפיצוץ. הרצח של סילבסטר היכה מכה אדירה ב קבוצת הפשע המאורגן אורחובסקאיה. איש לא ידע אז בוודאות מי יכול היה לבצע את הרצח, מכיוון שלסילבסטר היו אויבים רבים. חלק מהמקורות טוענים שההתנקשות בסילבסטר "הוזמנה" על ידי יפונצ'יק עצמו או מישהו מתומכיו. ב-2011, שומר הראש שלו, מראט פוליאנסקי, שהוסגר מספרד, הצביע על בוטורין כמי שהזמין את רצח סילבסטר. עם זאת, בפסק הדין לסרגיי בוטורין ומראט פוליאנסקי אין מילה על הפרק עם פיצוץ מכוניתו של טימופייב ולכן אין עילה משפטית שטוענת כי בוטורין עמד מאחורי הרצח של טימופייב. מידע על אחיו הצעיר של טימופייב נעלם בסוף 2008. על פי הפרוטוקולים, אחיו הצעיר של סילבסטר מת כתוצאה משריפה בדירה בשדרת לנינסקי במוסקבה.
הלווייתו של סרגיי טימופייב התקיימה ב-17 בספטמבר 1994 בבית הקברות חוונסקי במוסקבה, טקס האשכבה התקיים בכנסיית פרדלקינו. סרגיי טימופייב הותיר בן ובת. בשנת 2014 נערך ראיון עם האלמנה, ליובוב טימופייבה, שמסרה לעיתונאים תצלומים לא ידועים עד אז של בעלה ושיתפה בזיכרונותיה.
דמותו היוותה השראה לדמותו של סשה בלוב, בסדרת הטלוויזיה הרוסית ״הבריגדה״ שהפכה לקאלט.
טימופייב גם מוזכר בספר המתח חיסול גורלי מאת אלי עברון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Король Сильвестр Новгородский тракторист стал властелином преступной Москвы, Lenta.RU (ברוסית)
- ^ Карышев Как Отари и Сильвестр делили Москву, נבדק ב-2022-10-28
- ^ Сергей Тимофеев (Сильвестр), timenote.info (ברוסית)
קטגוריה:מאפיונרים רוסים קטגוריה:רוסים שנולדו ב-1955 קטגוריה:רוסים שנפטרו ב-1994