טיוטה:ספייס פארמה
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מוטו | simly microgravity |
| מייסדים | יוסי ימין |
| תקופת הפעילות | 2012–הווה (כ־12 שנים) |
| מיקום המטה | הרצליה |
| מנכ"ל | יוסי ימין |
| http://space4p.com/#/ | |
חברת ספייס פארמה (SpacePharma)היא חברה ישראלית - שווייצרית לביצוע ניסויים מדעיים בחלל באמצעות לוויינים זעירים. החברה נוסדה ב-2012 על ידי יוסי ימין על מנת לאפשר דרך זולה לביצוע ניסויים במיקרו כבידה. החברה ייצרה את משפחת לוויני DIDO, שהראשון בהם, DIDO-2, שוגר בהצלחה בפברואר 2017.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
SpacePharma מספקת לחוקרים, למוסדות ולחברות מסחריות גישה קלה ובמחיר סביר לסביבה הייחודית של מיקרו-כבידה. הטכנולוגיה החדשה של החברה מאפשרת לחוקרים ברחבי העולם לבצע מחקר בסביבה זו באמצעות טכנולוגיה מתקדמת הכוללת שליטה מרחוק ומעבדות בחלל. SpacePharma מזהה את הצורך הגובר ואת הערך הגבוה של נתונים שהושגו במסלול ייעודי והגדלת הנגישות לחוקר לסביבה הייחודית של תת-כבידה. החברה פיתחה מערך יקר של פלטפורמות מחקר מבוקרות מרחוק, אשר אינן דורשות התערבות צוותי אסטרונאוטים בתפעול ומציעות מגוון של יכולות המאפשרות לחוקרים לבצע ניסויים כימיים וביולוגיים מורכבים בחלל, תוך שליטה ישירה ממחשביהם האישיים או מכשירי הטלפון החכמים שברשותם. SpacePharma SA (נוסדה ב-2012) ממוקמת בשווייץ עם שתי חברות בנות בבעלות מלאה: מרכז המחקר והפיתוח בישראל (SpacePharma R & D) ומעבדת אינטגרציה מדעית בארה"ב (SpacePharma Inc.) מנכ"ל החברה ומייסדה הוא יוסי ימין. בראשית הדגימה החברה את הטכנולוגיה בטיסה פרבולית מוצלחת (2016), ובהמשך שיגור והפעלה מוצלחים של ננו-לוויין המכיל 4 ניסויים ביוכימיים וכימיים שונים (DIDO2, פברואר 2017) ובעקבות זאת שוגרו 2 מעבדות מזעריות אל תחנת החלל הבין-לאומית (NEXUS I, נובמבר 2017 - ינואר 2018 ו- NEXUS II, נובמבר 2018 - ינואר 2019) והוחזרו ארצה בתום משימתן. Space Pharma פיתחה מערכות מעבדה מיניאטוריות מקצה לקצה אשר מצוידות בחיישנים ובקוראים עם תקשורת ישירה ללקוחותיה על כדור הארץ. המעבדות נרתמות לפלטפורמות שונות בחלל (ננו-לוויינים או תחנת החלל הבין לאומית). החברה מסייעת ומלווה את לקוחותיה בכל שלבי הניסויים, כולל תכנון הניסוי, הכנה, ביצוע ועיבוד תוצאות. שירותי החברה ממוקדים בהפיכת רעיונות מדעיים למציאות. המטרות העתידיות של החברה הן להתחיל בייצור בחלל, להפחית את המחירים ולהפוך את הניסויים לזמינים לחברות קטנות יותר.
תחומים שונים בהם עוסקת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרביות תאים (תלת ממדיות):[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתנאי מיקרו-כבידה, לתאים נטייה להתכנס באופן ספונטני לתוך מבנים תלת ממדיים, המכונה גם Spheroids. לספרואידים יש פוטנציאל גדול לשמש מודל אמין לחדירות תרופות לתאים, בדיקות רעילות ובמיוחד לפיתוח תרופות אנטי סרטניות חדשות.
גיבוש חלבונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנאי חוסר הכבידה שימשו במשך יותר מ -30 שנה כדי לשפר את התוצאות של ניתוח גביש, באמצעות ייצור של גבישים גדולים באיכות גבוהה עם צפיפות פגמים נמוך.
תאי גזע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסביבת מיקרו-כבידה יש פוטנציאל לקידום טיפולים בתאי גזע על ידי זיהוי מודלים חדשים של התפשטות תאים ובידול. לאור זאת מתאפשרת סביבה ייחודית ללימוד ושליטה בתאי גזע על מנת להשיג איכות תאים טובה יותר עבור טיפולים.
מיקרוביולוגיה:[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקרו-כבידה היא סביבה ייחודית המאפשרת מחקר של מנגנוני פתוגניות של חיידקים ויש לה פוטנציאל גדול לאפשר זיהוי של גורמים חדשים המעורבים בפתוגנזה של חיידקים, היכול להוביל לפיתוח של תרופות חדשות וחיסונים.
פיזיקת נוזלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חומרים הנתונים במצב צבירה נוזלי הם מורכבים מאוד לתיאור כמותי. על הקרקע, תופעת ההסעה היא הכוח המניע הדומיננטי ביותר עבור העברת חום בנוזלים. סביבת המיקרו-כבידה אידיאלית למדידת התכונות הפיזיקליות של נוזלים ופיתוח תובנות חדשות בהתנהגותם. אלה יכולים להיות מיושמים בין היתר, עבור תכנון צנרת חימום משופרת.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיגור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרם השיגור הראשון עבר מסע תלאות שנבע מדחיית שיגורים מסחריים ו"נדודים" בין ספקי שיגורים מסחריים. בפברואר 2017 שוגרה המשימה DIDO2 באמצעות משגר PSLV מהודו. שיגור זה היה חסר תקדים שכן היה הראשון שהדגים יכולת הכנסה למסלול של 103 ננו לוויינים וביניהם ננו לוויינים ישראלים שאחד מהם הוא DIDO2. במשימה זו נערכו ארבעה ניסויים מוצלחים בתחומי הכימיה והביולוגיה. הייתה זו למעשה המשימה הראשונה בתחום זה על גבי הננו לווין, שלא במסגרת תחנת החלל הבינלאומית שאיפשרה לחוקרים גישה בזמן אמת לתוצאות הניסויים והיכולת להתערב במהלכם. אירוע זה חיזק את הביטחון כי החברה צועדת למימוש החזון שתכליתו הגעה ליכולת ייצור בחלל והחזרת חומרי הגלם והתוצרים (תוצרים ביולוגיים לדוגמה) להמשך התהליך על כדור הארץ ובעתיד הרחוק יותר להקנות יכולת מלאה בחלל שתשתלב הן לטובת משימות חלל ממושכות והן כאבן בניין ביכולות העתידיות של הקמת מושבות מאוישות על כוכבי לכת נוספים.
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפתחות המעבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום פעילה מעבדה מהדור השני (SPAd = SpacePharma Advanced lab) אשר תשמש כאבן בניין לדורות מאוחרים יותר שבסופו של דבר יאפשרו את תהליך התיעוש בחלל.
התפתחות לכוכבים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה פועלת ליצור את הכלים והתשתית (ידע, טכנולוגיה והבנת הצרכים) על מנת לאפשר בבוא היום להנות מהיכולות שהחברה מצמיחה. החברה מעריכה כי למערכת שלה יכולת לפעול גם במעגל סביב הירח.
התפתחות בתחומים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהליך ההתפתחות הטבעי הוא רגל בקרקע ורגל באוויר: הישענות על היכולות הקיימות לאספקת שירותי ניסויים בחלל שמהם ניתן יהיה גם לפתח את הידע הנחוץ עבור השלב הבא שאמור לתפוס את מרכז העשייה העתידית: ייצור בחלל שלעולם יהיה תלוי בניסויים מקדימים. לעתיד נעסוק בשני התחומים אשר תלויים זה בזה.
אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החזון של החברה מבוסס על הגשת החלל לקהילת החוקרים, המפתחים והיצרנים בתנאים אטרקטיביים המאפשרים יצירת ערך, קיצור תהליכים קיימים והבאת מוצרים חדשים אל המדפים בפרקי זמן קצרים משמעותית מהמצב כיום. אידאולוגיה זו מאפשרת למימוש אודות המהפכה המתחוללת בתחום השיגורים המסחרי לחלל (גידול רב בכמות הספקים וירידת מחירים בשל התחרות).