טיוטה:מתוך שאינו יכול להישבע משלם

מתוך שאינו יכול להישבע משלם
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	מסכת בבא מציעא, דף צ"ח, עמוד א'
משנה תורה	ספר משפטים, הלכות טוען ונטען, פרק ב', הלכה ד'

מתוך שאינו יכול להישבע משלם הוא כלל הלכתי הקובע כי נתבע שאין בו יכולת להישבע ולהפטר, חייב לשלם.

הכלל

דין מתוך שאינו יכול להישבע משלם הוא במקרה שהתובע והנתבע חשודים על השבועה. דין זה נתון במחלוקת אמוראים ונאמר לדעת רבי אבא, ולדעת רב ושמואל לא אומרים אותו.

”תקנת חכמים היא, שכל המחוייב שבועה מן התורה על טענת ודאי - אם היה חשוד, הרי התובע נשבע מדבריהם ונוטל מה שטען. היו שניהם חשודין - חזרה שבועה למחוייב לה, שהוא הנתבע, ומתוך שאינו יכול לישבע, משלם” (משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות טוען ונטען, פרק ב', הלכה ד')

על החילוק בין מקרה שאומרים "שכנגדו (התובע) ישבע" לבין "מתוך" מביא התוספות שתי חילוקים: א. יש הבחנה בין מצב שהנתבע איננו יכול להישבע כי הוא איננו יודע היטב את עובדות, ולא ניתן להישבע על מה שלא יודעים. כגון בתבעו מנה והודה על חמישים ועל השאר אמר איני יודע. אולם כשהסיבה שהנתבע איננו יכול להישבע בשל בעיה עקרונית, כגון שהוא אדם שחשוד על שבועות, או שמוחזק כגזלן, כי אז בכל פעם שיתבעו אותו והוא יטען על מקצת התביעה איני יודע, הוא יאלץ לשלם, ולכן: "כשנגדו ישבע". חילוק שני הוא שאם נאפשר לגזלן להישבע, אזי הוא ברצון ישבע, ולא ישלם את חובו, ולכן בגזלן "שכנגדו ישבע".

ראו גם

• נסכא דרבי אבא

קישורים חיצוניים

• מתוך שאינו יכול להישבע משלם ודין חשוד, אתר ישיבה.