טיוטה:משפט הקריאה היחידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלוגיקה מתמטית, משפט הקריאה היחידה טוען כי בתחשיב הפסוקים כל פסוק ניתן לקריאה בצורה יחידה, כך שלא מתקבלת דו-משמעות תחבירית (כמתרחש לעיתים בשפות טבעיות) ולא ניתן לייחס לפסוק שני ערכי אמת שונים בו-זמנית.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. לכל , פסוק יסודי הוא פסוק.
  2. אם פסוק אזי גם פסוק.
  3. אם פסוקים אזי גם פסוק, כאשר קשר לוגי דו-מקומי.
  4. כל פסוק הוא מילה המתקבלת באמצעות שימוש רקורסיבי בכללים הקודמים בלבד.

ניסוח המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוק מופיע בצורה אחת בלבד משלוש הצורות:

  1. פסוק יסודי.
  2. , כאשר פסוק הנקבע באופן יחיד על ידי .
  3. , כאשר פסוקים הנקבעים באופן יחיד על ידי .

הוכחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקדים משפטי עזר אחדים.

למה 1: משפט האינדוקציה לבניית פסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהי תכונה כלשהי אשר:

  1. מתקיימת בכל הפסוקים היסודיים .
  2. מקיומה לפסוק נובע קיומה עבור .
  3. מקיומה לפסוקים נובע קיומה עבור .

אזי התכונה מתקיימת בכל הפסוקים.

למה 2: משפט הסוגריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל פסוק, מספר הסוגריים השמאליים שווה למספר הסוגריים הימניים.

הוכחה:

  1. בכל פסוק יסודי מופיעים 0 סוגריים שמאליים ו-0 סוגריים ימניים.
  2. יהי פסוק בו מופיעים סוגריים שמאליים ו- סוגריים ימניים. לכן בפסוק ישנם סוגריים שמאליים ו- סוגריים ימניים.
  3. יהי פסוק בו מופיעים סוגריים שמאליים ו- סוגריים ימניים, ויהי פסוק בו מופיעים סוגריים שמאליים ו- סוגריים ימניים. לכן בפסוק ישנם סוגריים שמאליים ו- סוגריים ימניים.

ממשפט האינדוקציה לעיל מתקבל כי תכונה זו מתקיימת בכל הפסוקים.

הוכחת המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]