טיוטה:מערכת הבריאות בנורווגיה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
מערכת הבריאות בנורווגיה מחולקת בין השירות הרפואי הראשוני לבין שירות ההתמחות הרפואית בנורווגיה.
כל עיר בנורווגיה אחראית לטיפול הראשוני והפיזיותרפיה באזור הגאוגרפי שלהם.
האחריות על שירות ההתמחות הרפואית בנורווגיה מחולקת לארבעה אזורים, שלכל אחד מהם יש רשות בריאות אזורית:
- צפון
- דרום מזרח
- מערב
- מרכז
ההוצאה על שירותי בריאות בנורווגיה בשנת 2018 הסתכמה ב-360 מיליארד כתר נורווגי (NOK), המקביל ל-68,000 NOK לתושב, או 10.2% מהתמ"ג שלה. ב-1939, פחות מ-1% מהתמ"ג הוצאה על שירותי בריאות. רוב ההוצאות הלכו לטיפול רפואי ושיקום, אך גם שירות הסיעוד והטיפול לקח חלק גדול מההוצאות. ספקים פרטיים רבים של שירותי בריאות ממומנים על ידי המדינה והעיריות. עיריות המחוז אחראיות על שירות בריאות השיניים הציבורי.
האיכות של מערכת הבריאות הנורווגית נחשבת טובה במיוחד, אך קשה למצוא שיטות מדידה המראות את האיכות הכוללת של מערכת הבריאות של המדינה. אינדיקטור אחד הוא תמותת תינוקות; נורווגיה ממוקמת במקום ה-6 בעולם נכון ל-2010 בדירוג מניעת תמותת תינוקות.
צוות רפואי במדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2016 הועסקו 380,000 איש בחברות שנותנות שירותי בריאות. בשנת 2019 היו לנורווגיה 4.7 רופאים ו-17.7 אחיות לאלף תושבים. זהו הצוות הסיעודי הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD ובדרג העליון של הרופאים. לשם השוואה, באוסטריה היו 5.2 רופאים לאלף תושבים.
חובת הפניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כניסת תוכנית רופא המשפחה בשנת 2001, נכנסה חובת הפניה, כלומר חולים שהלכו למומחה חייבים בהפניה מרופא כללי. זה הותאם על מנת לקבל זמן המתנה קצר למומחים, ולרופאים הראשוניים לפתור את הבעיות שניתן לפתור באופן מקומי.
בסתיו 2005, החליטה הסטורטינג לאשר למטפלים ידניים ולכירופרקטורים להפנות מטופלים למומחה.
פתרון בריאות אלקטרוני לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פתרונות בריאות אלקטרוניים לאומיים נותנים לאזרחים ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות את ההזדמנות לגשת, לצפות, להשתמש ולשתף מידע בריאותי בצורה מאובטחת. הגישה של אנשי הבריאות למידע על חולים קשורה לצורכי השירות ומוסדרת בתקנות נפרדות. פתרונות הבריאות האלקטרוני הלאומיים חשובים לשירות הבריאות והטיפול למילוי אחריותו הטיפולית, וישנם פתרונות שצריכים לשמש את כל הגורמים הרלוונטיים בשירות כדי שיהיו אפקטיביים. הם מעניקים הטבות לתושבים, לקופות הבריאות, לעיריות ולגורמים פרטיים במגזר, ובפתרונות באים בחשבון שיקולים לאומיים שלא ניתן או ראוי לדאוג להם בכל דרך אחרת. דוגמאות לפתרונות בריאות אלקטרוניים לאומיים הם Kjernejournal, E-prescription, Helsenorge ו-Helsenettet med Grunndata og Helse-ID.
ייצור תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נורווגיה אינה מייצרת את עיקר התרופות הנצרכות בארץ, והיא מייבאת את רוב התרופות המשמשות במערכת הבריאות שלה. זה הביא לכך שרוב התושבים נאלצו לשלם מחיר מלא עבור כל מרשם. ייצוא תרופות מפוקח על ידי משרד הבריאות והשירותים הנורווגי. הכיסוי הביטוחי לתרופות המיובאות מחוץ למדינה מנוהל באמצעות מינהל הבריאות הנורווגי (HELFO).
דירוג בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת הבריאות הנורווגית דורגה במקום ה-11 בביצועים הכוללים על ידי ארגון הבריאות העולמי בדו"ח משנת 2000 שהעריך את מערכות הבריאות של כל אחת מ-191 המדינות החברות באו"ם. על פי מדד צרכני הבריאות האירו, בשנת 2015 מערכת הבריאות הנורווגית דורגה במקום השלישי באירופה אך היו לה רשימות המתנה ארוכות באופן בלתי מוסבר שכן 270,000 נורווגים חיכו לטיפול רפואי בשנים 13–2012. בשנת 2011 נורווגיה הייתה אחת מהמדינות בהם היו זמני ההמתנה הארוכים ביותר לניתוחים אלקטיביים ולפגישות מומחים מבין אחת עשרה מדינות שנבדקו ב-OECD. עם זאת, ממשלת נורווגיה הצליחה לצמצם את זמני ההמתנה הממוצעים לטיפול בבית החולים בשנים האחרונות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ole Georg Moseng Det offentlige helsevesen i Norge - Ansvaret for undersåttenes helse 1603-1850, 2003 ISBN 9788215003481
- Aina Schiøtz Det offentlige helsevesen i Norge - Folkets helse - landets styrke 1850-2003, 2003 ISBN 9788215003498
- Ånen Ringard https://www.fhi.no/publ/2014/det-norske-helsesystemet-2013/ Ny oversikt over det norske helsesystemet] – omtale av rapporten «Norway – Health system review», Nasjonalt kunnskapssenter for helsetjenesten