טיוטה:מטפורה קונספטואלית
מטפורות קונספטואלית
מטפורה קונספטואלית עושה שימוש ברעיון או קונספט מסוים להבנת אחר. המטפורות האלו נפוצות בשימוש בשפה היומיומית כך שלעיתים הן נטמעות באופן שלא מבחינים בהן. רעיון קונספטואלי יכול להיות כל ארגון קוהרנטי של חוויה אנושית לרעיון מסוים, למשל המטפורה ״האהבה היא מסע״ מאפשרת לאנשים לחבר בין ידע קונקרטי המגיע מחוויה- מסע, לידע יותר אבסטרקטי המגיע מרגש, אהבה. כדי להבין ולפרש מטפורות, יש להסתכל עליהן יותר כצורת מחשבה מאשר שפה. לכן, מטפורות מעצבות לא רק את התקשורת שלנו אלא גם את הדרך שבה אנחנו חושבים ומגיבים. בהשוואה למטאפורה שפתית, מטפורה קונספטואלית מייצגת דרך חשיבה מדוברת ולא רק מטבע לשון.
תוכן עניינים 1. מבוא 2. רקע 3. חוויות גופניות כמקור מידע 3.1. רציונליות ורגשות 4. אנכיות 5. חום 6. היטהרות 7. ראו גם 8. קישורים חיצוניים 9. הערות שוליים
1. מבוא – מטפורה קונספטואלית הינה כלי קוגניטיבי המאפשר לאנשים לייצג מושגים מופשטים, שאינם יכולים לראות, לשמוע, להריח או לגעת. לדוגמה, אדם מסוים יכול לחשוב על שותף רומנטי בהתאם למגוון מטפורות קונספטואליות שונות, כמו שותף לטיול, או על מטרת חיים משותפת בתור יעד. מטפורות קונספטואליות שונות יכולות להוביל אנשים לקשר או לפרש אירוע זהה בדרך שונה (בהתאם למטאפורה המשויכת אליו); ככל וזו תשפיע על היבטים שונים של התפיסה והתגובה לאותו אובייקט .
2. רקע –
בספר, "Metaphors We Live By" מוצג לראשונה הרעיון של מטפורה קונספטואלית. מטפורה קונספטואלית מוגדרת כמיפוי מתחום המקור לתחום היעד. כלומר, ישנה מערכת מדויקת של התכתבויות מביטויים מטפוריים למה שאנחנו מנסים להבין. הרעיון המיפוי בא לידי שימוש גם בתהליכי הנמקה אנלוגית. לרוב, תחום המקור מייצג ידע מבוסס שהאדם מלקט מניסיונו עם העולם הפיזי, ותחום המטרה מייצג את התחום המושגי והאבסטרקטי שקשה יותר להבנה.
משוער כי מטפורות קונספטואליות שימשו כמנגנונים אבולוציוניים שהתאימו תבניות מנטליות קמאיות לשימושים חדשים, עם התפתחות מנגנוני עיבוד מידע מורכבים. מפרספקטיבה זו על תהליכי הלמידה, יוצא כי מנגנוני עיבוד מידע מורכבים מושתתים על חוויות גופניות; משום שאלו יצרו קשרים נוירונליים מוקדמים יותר במוחנו. חוקרים קוגניטיביים אחרים מדגישים את מנגנון הסקאופלדינג, הנוגע לדרך בה אנשים מטמיעים מידע חדש לתוך מבני ידע קיימים. לפי גישות אלו, האינטראקציות החושיות שחווינו בילדות בעולמנו הפיזי והחברתי, מהוות בסיס עבור מידע מורכב יותר שנרכוש ונפתח בהמשך החיים. מכאן שהאסוציאציות הללו קושרות בין חוויות חושיות בשלבי החיים המוקדמים לבין תהליכי מידע מורכבים ומופשטים יותר שנרכוש בבגרות. כך, להמחשה, בטרם ילד יכול להבין את המשמעות המופשטת של ריחוק פסיכולוגי (למשל, ריחוק בינאישי, ריחוק רגשי), עליו לחוות מצבים של ריחוק פיזי.
3. חוויות גופניות כמקור מידע –
בני אדם שמים לב למצבם הגופני ומסיקים מהם תובנות, אשר הובילה לשימוש גוף האדם כמטפורה קונספטואלית במשך אלפי שנים בפואמות, שירים ואומנות חוצת תרבויות. גוף האדם הוא תחום מקור נגיש להבנת מטפורות קונספטואליות בהיותו משמש כאינדיקטור לתגובות שונות. אנשים מפרשים תגובות פיזיולוגית אלו ומספקים להן משמעויות קוגניטיביות ורגשיות. לדוגמא, לב פועם בחוזקה יעיד על עוצמת הריגוש של אדם שמביט בתמונות עירום, אלא אם כן אותו אדם מבין שייתכן ותגובות פיזיולוגיות אלו נגרמות מעלייה במספר גרמי מדרגות. בדומה לכך תסמינים פיזיולוגיים של פחד מגבירים את תחושת הפחד הפסיכולוגית, אך תחושה זו נעלמת ברגע שמייחסים את התסמינים לגלולה מעוררת לכאורה. 3.1. רציונליות ורגשות הקישור של הלב לרגש ושל הראש לרציונליות זכה לפופולריות עצומה בתרבות המערבית. פלאטו (Plato) הגדיר לראשונה את הראש כמיקום ההיגיון, כאשר הרגשות ממוקמים מתחת לצוואר ואילו היצרים הבסיסיים מצויים בבטן. בהמשך זיהה סר תומאס אקווינס רציונליות כממוקמת בראש האדם, כשהרגש תואר כ"שינויים בתזוזת הלב". כתביו של שייקספיר מלאים במטפורות של לב נגד ראש, המייחסות חכמה רציונלית לראש ותשוקה ללב. דקארט המשיך עם סגנון המחשבה דואלית זו, והבחין בין Res Cogitans (חומר מנטלי) ובין Res Extensa (חומר גשמי). עד היום ניתן למצוא הקבלה זו באלפי שירים, ספרים וסרטים ברחבי התרבות המערבית.
4. הציר האנכי – האנכיות קשורה למספר מטפורות קונספטואליות, כגון: רציונליות (למעלה מקושר לרציונלי, למטה מקושר לרגשי), ערכיות (למעלה זה טוב), כוח (למעלה זה חזק) ומוסר (למעלה זה מוסרי). כמו כן, אנכיות עוזרת לאנשים להבין הן את הכמות והן את שם התואר, כגון: "מחיר השלום עולה". כמטפורה קונספטואלית, אנכיות מחברת בין מקור קונקרטי (למעלה-למטה, גבוה-נמוך) לממד מופשט, וכן בין מקור מופשט ליעד קונקרטי.
5. חום – קשר משמעותי נוסף הוא האסוציאציה בין חום פיזי ותחושת חום רגשית. לעתים קרובות, אנשים נוטים להשתמש בביטויים אלו בשיחות יום יומיות. לדוגמה: כאשר אדם מתאר את חברו כאדם "חם". מחקרים מראים שמערכת היחסים בין חום פיזי ורגשי היא דו-כיוונית, הממצאים הראו שאדם נוטה לתפוס אחרים כ-"חמים" יותר לאחר שהם החזיקו כוס חמה מלאה בקפה לעומת כוס קרה. באותו אופן, אותו אדם יתפוס את החדר כקר יותר לאחר שנתקל בדחייה חברתית מסוימת.
6. היטהרות –
את הקשר המטפורי בין טיהור פיזי למוסרי ניתן למצוא כבר בתנ"ך והוא מתבטא ברעיון של "ידיים נקיות ולב טהור" (תהילים כ"ד, ד). כמו כן, ניתן למצוא את הקשר בהתייחסויות יומיומיות כמו "ידיים מלוכלכות" ו"פה מלוכלך". זונג ולילג'נקוויסט היו החוקרים הראשונים שהבינו את ההשלכות הפסיכולוגיות של טיהור פיזי. הם מצאו כי מחשבות לא מוסריות הגדילו את השימוש במוצרי ניקוי, והראו כי שימוש במוצרים אלה כדי לנקות את הידיים ביטל את ההשפעה של אשמה שלאחר מעשה. מחקרים אחרים הראו כי טיהור פיזי עשוי להסיר עקבות שונים של העבר שאינם קשורים לטוהר מוסרי, כולל דיסוננס קוגניטיבי לאחר בחירות קשות, ההשפעה של מזל טוב או רע בעבר, והשפעת הכישלון על ביצועים מאוחרים יותר.
7. ראו גם • אנלוגיה • ג'ורג לייקוף • מטפורה 8. קישורים חיצוניים • מרכז למחקר קוגניטיבי על מטפורות (באנגלית) • עמוד הבית של מטפורה קונספטואלית (באנגלית) • המטפורות של מלחמת המפרץ, ג'ורג לייקוף (באנגלית) 9. הערות שוליים
Lakoff, George & Mark Johnson (1999) Philosophy in the Flesh. New York: Basic Books. Lee, S. W. S., & Schwarz, N. (2014b). Framing Love: When It Hurts to Think We Were Made for Each Other. Journal of Experimental Social Psychology. 54: 61–67. Lakoff, G. (1993). “The Contemporary Theory of Metaphor.” Metaphor and Thought, 2, 202-51. Kövecses, Zoltan (2010) Metaphor: A Practical Introduction Lakoff, George & Mark Johnson (1980) Metaphors We Live By. Chicago: University of Chicago Press. Anderson, M. (2010). Neural reuse: A fundamental organizational principle of the brain. Behavioral and Brain Sciences. 33: 245–266. Williams, L. E., Huang, J. Y., & Bargh, J. A. (2009). The scaffolded mind: Higher mental processes are grounded in early experience of the physical world. European Journal of Social Psychology. 39: 1257–1267. Williams, L.E., & Bargh, J.A. (2008b), Keeping One’s Distance: The Influence of Spatial Distance Cues on Affect and Evaluation. Psychological Science, 19(3): 302–8. Krishna, A & Schwarz, N. (2014). Sensory Marketing, Embodiment, and Grounded Cognition: A Review and Introduction. Journal of Consumer Psychology. 24(2): 159–68. Herbert, B., & Pollatos, O. (2012). The body in the mind. On the relationship between interception and embodiment. Topics in Cognitive Science. 4(4): 692–704. Zillman, D. (1978). Attribution and misattribution of excitatory reactions. In J. H. Harvey, W. I. Ickes, & R. F. Kidd (Eds.), New directions in attribution research, Vol. 2. (pp. 335–368). Hillsdale, NJ: Erlbaum. Schwarz, N., Servay, W., & Kumpf, M. (1985). Attribution of arousal as a mediator of the effectiveness of fear-arousing communications. Journal of Applied Social Psychology 15: 74–84. Cian, L., Krishna, A. & Schwarz, N. (2015). Positioning Rationality and Emotion: Rationality Is Up and Emotion Is Down. Journal of Consumer Research. 42(4): 632—651. Swan, T. (2009). Metaphors of Body and Mind in the History of English.” English Studies. 90: 460–75. Cian, L., Krishna, A. & Schwarz, N. (2015). Positioning Rationality and Emotion: Rationality Is Up and Emotion Is Down. Journal of Consumer Research. 42(4): 632—651. Bargh, J. A., & Shalev, I. (2012). The substitutability of physical and social warmth in daily life. Emotion. 12 154–162. Williams, L. E., & Bargh, J. A. (2008a). Experiencing physical warmth influences interpersonal warmth. Science. 322: 606–607. Zhong, C. B., & Leonardelli, G. J. (2008). Cold and lonely: Does social exclusion feel literally cold? Psychological Science. 19: 838–842. Lee, S. W. S., & Schwarz, N. (2010). Of dirty hands and dirty mouths: Embodiment of the moral purity metaphor is specific to the motor modality involved in moral transgression. Psychological Science. 21: 1423–1425. Zhong, C. B., & Liljenquist, K. (2006). Washing away your sins: threatening morality and physical cleansing. Science. 313: 1451—2. Lee, W. S., & Schwarz, N. (2010). Washing away post-decisional dissonance. Science. 328: 709. Xu, A. J., Zwick, R., & Schwarz, N. (2012). Washing away your (good or bad) luck: Physical cleansing affects risk-taking behavior. Journal of Experimental Psychology: General. 141: 26–30. Kaspar, K. (2013). Washing one's hands after failure enhances optimism but hampers future performance. Social Psychological and Personality Science. 4(1): 69–73.
Bibliography
Anderson, M. (2010). Neural reuse: A fundamental organizational principle of the brain. Behavioral and Brain Sciences. 33: 245–266.
Bargh, J. A., & Shalev, I. (2012). The substitutability of physical and social warmth in daily life. Emotion. 12 154–162.
Cian, L., Krishna, A. & Schwarz, N. (2015). Positioning Rationality and Emotion: Rationality Is Up and Emotion Is Down. Journal of Consumer Research. 42(4): 632—651.
Herbert, B., & Pollatos, O. (2012). The body in the mind. On the relationship between interception and embodiment. Topics in Cognitive Science. 4(4): 692–704.
Kaspar, K. (2013). Washing one's hands after failure enhances optimism but hampers future performance. Social Psychological and Personality Science. 4(1): 69–73.
Kövecses, Zoltan (2010) Metaphor: A Practical Introduction
Krishna, A & Schwarz, N. (2014). Sensory Marketing, Embodiment, and Grounded Cognition: A Review and Introduction. Journal of Consumer Psychology. 24(2): 159–68.
Lakoff, G. (1993). “The Contemporary Theory of Metaphor.” Metaphor and Thought, 2, 202-51.
Lakoff, George & Mark Johnson (1980) Metaphors We Live By. Chicago: University of Chicago Press.
Lakoff, George & Mark Johnson (1999) Philosophy in the Flesh. New York: Basic Books.
Landau, M. J., Meier, B. P., & Keefer, L. A. (2010). A metaphor-enriched social cognition. Psychological Bulletin. 136(6): 1045—67.
Lee, S. W. S., & Schwarz, N. (2010). Of dirty hands and dirty mouths: Embodiment of the moral purity metaphor is specific to the motor modality involved in moral transgression. Psychological Science. 21: 1423–1425.
Lee, W. S., & Schwarz, N. (2010). Washing away post-decisional dissonance. Science. 328: 709.
Lee, S. W. S., & Schwarz, N. (2014b). Framing Love: When It Hurts to Think We Were Made for Each Other. Journal of Experimental Social Psychology. 54: 61–67.
Meier, B. P., & Robinson, M. D. (2004). Why the sunny side is up: associations between affect and vertical position. Psychological Science. 15(4), 243—7. Meier, B. P., Sellboom, M., & Wygant, D. B. (2007). Failing to take the moral high ground: psychopathy and the vertical representation of morality. Personality and Individual Differences. 43(4): 757—67. Schubert, T. W. (2005). Your Highness: Vertical Positions as Perceptual Symbols of Power. Journal of Personality and Social Psychology. 89(1): 1–21. Schwarz, N., Servay, W., & Kumpf, M. (1985). Attribution of arousal as a mediator of the effectiveness of fear-arousing communications. Journal of Applied Social Psychology 15: 74–84. Swan, T. (2009). Metaphors of Body and Mind in the History of English.” English Studies. 90: 460–75. Williams, L. E., & Bargh, J. A. (2008a). Experiencing physical warmth influences interpersonal warmth. Science. 322: 606–607. Williams, L.E., & Bargh, J.A. (2008b), Keeping One’s Distance: The Influence of Spatial Distance Cues on Affect and Evaluation. Psychological Science. 19(3): 302–8. Williams, L. E., Huang, J. Y., & Bargh, J. A. (2009). The scaffolded mind: Higher mental processes are grounded in early experience of the physical world. European Journal of Social Psychology. 39: 1257–1267. Xu, A. J., Zwick, R., & Schwarz, N. (2012). Washing away your (good or bad) luck: Physical cleansing affects risk-taking behavior. Journal of Experimental Psychology: General. 141: 26–30. Zillman, D. (1978). Attribution and misattribution of excitatory reactions. In J. H. Harvey, W. I. Ickes, & R. F. Kidd (Eds.), New directions in attribution research, Vol. 2. (pp. 335–368). Hillsdale, NJ: Erlbaum. Zhong, C. B., & Leonardelli, G. J. (2008). Cold and lonely: Does social exclusion feel literally cold? Psychological Science. 19: 838–842. Zhong, C. B., & Liljenquist, K. (2006). Washing away your sins: threatening morality and physical cleansing. Science. 313: 1451—2.