טיוטה:מחלוקות הפרושים והצדוקים

מחלוקות הַצְדוֹקִים והפרושים הן מחלוקות בהלכה, שהיו בין שתי כיתות יהודיות מרכזיות ששלטו בימי בית המקדש השני. עיקר המחלוקות ברוב המקרים נבע עקב כפירתם של הצדוקים בתורה שבעל פה, תוך מתן הסבר שונה בפסוקי התורה שבכתב מכפי שפירשו אותם הפרושים.

רקע

על אף מיעוט מקורות על ה'צדוקים', ידוע עליהם מעט בוודאות, אך מוסכם כי החזיקו בפרשנות שונה למקרא מאשר הפרושים, וכן דחו את התורה שבעל פה בפרשנותה הפרושית ושללו את האמונה בתחיית המתים. הם היו מזוהים עם האריסטוקרטיה ומעמד הכהונה, ונראה שהיו קרובים מאוד ואולי זהים עם כיתת הביתוסים. הם היו יריביהם העיקריים של הפרושים ובין הכיתות החשובות ביהודה בתקופת בית שני ומיד אחריו, לצד האיסיים, הנוצרים וקבוצות אחרות.

הלכות שונות תיקנו הפרושים 'על מנת להוציא מלבן של צדוקים' - על אף שמעיקר הדין לא היו מחיובי לנהוג כך, מכל מקום נהגו דווקא כך על מנת להראות שאין לחוש לדברי הצדוקים.

וכן בוטלו תקנות והלכות שונות לאחר ש'קילקלו המינים' - המינים שרצו שכל ישראל יעשו כדבריהם, ניסו בדרכים שונות לגרום לכך. כגון ניסיון להראות כאילו קידשו את החודש ביום אחר, על מנת לגרום לכך שספירת העומר תחל ביום ראשון, כפי שיטתם שממחרת השבת, היינו שבת ממש, ראו להלן.

עיקרי המחלוקת

בחז"ל מבואר שעיקר טעותם של הצדוקים היא לאחר ששמעו מרבותיהם בשם התנא אנטיגנוס שיש לקיים את התורה ומצוותיה שלא על מנת לקבל פרס, טענו שאם אכן היה שכר ועונש בעולם הבא על קיום המצוות, לא היו אומרים שיש לקיים את המצוות ללא צפייה לשכר. ומכך סברו שאכן אין שכר ועונש על קיום המצוות. במשנה נאמר שלאחר שקילקו הצדוקים לטעון שאין תחיית המתים תיקנןן עזרא את נוסח הברכה שיהיה במשמעותו שני עולמות, עולם הזה ועולם הבא, על מנת להוציא מדעתם:

כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: עד העולם. משקלקלו הצדוקים ואמרו אין עולם אלא אחד - התקינו שיהו אומרים: מן העולם ועד העולם

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ד, עמוד א'

.

ומאחר ולפי תפיסתם לא היה עולם הבא, דגלו הצדוקים בבחירה חופשית ובנהתנות כפי שניתן ללמוד מדברי האבות דרבי נתן: ”אלא צדוקים אומרים מסורת הוא ביד פרושים שהן מצערין עצמן בעולם הזה ובעולם הבא אין להם כלום” (פרק ה)

כאמור כפרו הצדוקים בתורה שבעל פה, ובהלכות למשה מסיני, ולכך פירשו את התורה כפי המשמעות שנראתה בעיניהם, ולא כפי שטענו חז"ל שיש לפרשה על פי הקבלה, כגון על פי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם וכדומה.

במקורות חז"ל מפורש כי הצדוקים כפרו בהישארות הנפש לאחר המוות. בשל כפירה בעולם הבא דגלו רבים מהם בבחירה חופשית ובנהנתנות.

הם כפרו באמונה במלאכים ובנבואה וצמצמו את האמונה בהשגחה, דוגמה לכך דגלו הצדוקים בהבנת הפסוק "עין תחת עין" כפשוטו.

רשימת המחלוקות

בתלמוד ובחז"ל נזכרו עניינים רבים שנחלקו הצדוקים על הפרושים:

ענייני קרבנות ובית המקדש

• בעניין ספירת העומר, יש לספור את העומר מיום ראשון בשבוע כמאמר הכתוב 'ממחרת השבת', ולא לאחר יום טוב ראשון של פסח - כפי הפרשנות של חז"ל (הפרושים). זוהי המחלוקת הידועה ביותר בין הצדוקים לפרושים.
• קרבן הכהן הגדול היומי ייעשה מכספו הוא, ולא מקרבנות העם.
• הכהן הגדול יעלה את הקטורת ביום הכיפורים מחוץ לקודש הקודשים, ולא בתוכו.
• הם הקפידו על טוהרה מיוחדת ומחמירה של אפר הפרה האדומה.
• הם התנגדו לניסוך המים.

ענייני אורח חיים

• הם התנגדו לרעיון עירוב החצרות, המאפשר לשאת מזון וכלים מבית לבית בשבת.
• עני

ענייני חושן משפט

• הצדוקים סברו שיש לאדון להתחייב על נזקי עבדו ואמתו מקל וחומר מחיובו על שורו וחמורו שהזיקו.

קישורים חיצוניים

• למחלוקות הפרושים והצדוקים מאת חנוך אלבק באתר דעת.
• הצדוקים חולקים על דרכם של הפרושים, אורלי אילני - ואלה תולדות - ימי הבית השני ותקופת המשנה והתלמוד.