טיוטה:ישראל גולדנשטיין
 | |||
| ישראל גולדנשטיין | |||
| לידה |
16 במאי 1952 כ"א אייר תשי"ב פלטיצ'ני, רומניה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
6.6.2018 (בגיל 7 חודשים ו־16 ימים בערך) כ"ג בסיוון תשע"ח | ||
| תאריך עלייה | 1958 | ||
| מקום קבורה | בית עלמין במישור אדומים | ||
| השכלה | האוניברסיטה העברית, ירושלים | ||
| עיסוק | פעילות ציבורית ופרטית | ||
| |||
| |||
| |||
| |||
| |||
 | |
| ישראל גולדנשטיין, מלחמת יום הכיפורים | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
|---|---|
| דרגה |
 סרן |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
ישראל (סורל) גולדנשטיין היה ממייסדי ומובילי העיר מעלה אדומים. המנכ"ל הראשון של עיריית מעלה אדומים. מקים מוזיאון הצייר משה קסטל ויו"ר הראשון של המוזיאון. "אוהב אדם ורואה את הטוב בכל אדם, איש של אנשים". הרבה לעזור, לייעץ ולתמוך. חבר אמת, אהוב ומוערך, שנותר חקוק בלבבות אנשים רבים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בכ"א באייר תשי"ב, 16 במאי 1952, בפלטיצ'ני רומניה ועלה לארץ עם משפחתו ב־1958.
המשפחה התיישבה ביפו, ואת לימודיו התיכוניים עשה ישראל בקיבוץ עין צורים בחברת הנוער "שלהבת".
בצבא שירת כקצין בגדוד 66 של הנ"מ. במלחמת יום הכיפורים הוענק לו "עיטור המופת" על "יזמה, אומץ לב ורוח התנדבות למופת", על שבמשך ארבעה ימים רצופים ותחת הפגזות קשות הפעיל לבדו את צריח התותח ופגע במספר מטוסי אויב.
בעת לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית בשנים 1976–1978, נבחר לכהן כיו"ר הסתדרות הסטודנטים וכיו"ר הדירקטוריון של "אקדמון".
ב־1980, עם ההחלטה, שלו ושל רעייתו מיכל, להעתיק את בית המשפחה למעלה אדומים, נבחר לכהן כמזכיר המועצה המקומית ובהמשך כמנכ"ל העירייה הראשון של העיר מעלה אדומים – תפקיד שאותו מילא במשך שמונה עשרה שנים, ולאחריו כיהן כמנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח מעלה אדומים. בתקופה זו, עם ראש העירייה הראשון, עמוס טרטמן, ובהמשך עם ראש העירייה השני, בני כשריאל, הוביל את תכנון העיר, את שלבי הבנייה שלה ואת הקמת מוסדות הציבור המרכזיים בעיר. זאת תוך ביסוס תרבות ארגונית של מצוינות, של שירות מוניציפלי מעולה, של יזמות קהילתית וציבורית והטמעת ערכים של אסתטיקה אורבנית המאפיינים את העיר מעלה אדומים גם כיום.
ב־1984 נרתם להקמת מוזיאון הצייר משה קסטל במעלה אדומים והצליח יחד עם אלמנת הצייר, הגב' בלהה קסטל, לבנות מן המסד ועד הטפחות מוזיאון ייחודי, היפה ביותר בארץ מסוגו והעומד בשורה הראשונה של מוזיאונים בעולם המנציחים מורשת אמנותית של אמן.
ישראל ראה בפעילות ציבורית שליחות והקדיש את זמנו לקידום גופים, מוסדות ועמותות - בין כיו"ר, מנהל או חבר. אחד המוסדות החשובים בעיניו, בראשו עמד כיו"ר במשך כשלושים שנה, היה מתנ"ס מעלה אדומים, אשר תחת הובלתו הפך למרכז תרבותי תוסס, שסביבו מתקיימים חיי התרבות והקהילה של העיר.
ב־2005 נבחר לכהונה כיו"ר הרשות לפיתוח ירושלים – הרל"י. במסגרת תפקידו יזם תוכניות לקידום העיר ירושלים. בתקופה זו כיהן כחבר דירקטוריון גן החיות התנ"כי בירושלים, חבר דירקטוריון הגן הטכנולוגי במלחה ויו"ר ההנהלה של חברת "עדן" – החברה לפיתוח כלכלי בירושלים.
כיזם הקים את החברות "מתאם" ו"יודיד הכסף", שבמסגרתן העניק שירותים מוניציפליים לגורמים ציבוריים ופרטיים. במקביל שימש בתפקידים נוספים: דירקטור ב"חברה הישראלית למדליות ולמטבעות", יו"ר חברת "נאות קדומים" ודירקטור מטעם הציבור בחברות "רותם פיתוח ותשתיות", "מ. אביב, מפעלי בניה" ו"פתיל תכלת".
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל היה נשוי למיכל והתגורר במעלה אדומים.
אב לארבעה.
נפטר בכ"ג בסיוון תשע"ח, 6 ביוני 2018, בגיל 66, ונטמן בבית העלמין במישור אדומים.
עיטור המופת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאור המעשה: ביום 7 באוקטובר 1973 שימש סגן ישראל גולדנשטיין כמפקד צוות נ"מ בתל-אביטל. מאחר שנשאר רק צריח אחד שמיש בצוות ומאחר שהתל עמד תחת הפגזות קשות, השאיר את פקודיו בבונקר, כשהוא עצמו מאייש את הצריח ומפעילו. כך פעל 4 ימים רצופים, ביזמתו. באחת מהתקפות המטוסים הפיל מטוס "מיג 21". במעשיו אלה גילה יזמה, אומץ-לב ורוח-התנדבות למופת. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת אייר תשל"ה מאי 1975, מרדכי גור, רב-אלוף, ראש המטה הכללי.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלאת שנה לפטירתו מוזיאון הצייר משה קסטל הנציח את זכרו והקדיש אולם תערוכות על שמו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל גולדנשטיין- סיפור גבורה ממלחמת יום כיפור, סרטון
סרן סורל גולדנשטיין, באתר גבורה
"נדירים אלו שיכולים לומר שהם ראו מטוס וגם פגעו בו", באתר גבורה
לעשות הכל כל הזמן, באתר גבורה