טיוטה:יצחק מפוזנא
רבי יצחק בן אברהם מפוזנא המכונה גם רבי יצחק הגדול מפוזנא היה רבה של העיר פוזנא (פוזנן), ראש ועד ארבע ארצות[1], מגדולי המשיבים בדורו באירופה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעשור השני של המאה ה-17 (בין השנים ה'ש"ע - ה'ש"פ) לאביו ר' אברהם. למד בצעירותו מפי רבי צבי הירש מוילנה, מפי רבי אברהם זמושץ' מבאר (בעל "בדרך אלשוך") ומפי רבי יעקב שור מבריסק. את עיקר תורתו למד מפי רבי יונה תאומים בהורודנה. בנו של רבי יונה מציין כי רבי יצחק היה הגדול שבתלמידי אביו[2]. כיהן כרב בלוצק ובהורודנה. בשנת ה'תכ"ד מילא את מקום הרב משה לימא כאב"ד וילנה, והיה לשלישי בסדר ההיררכיה של ועד ארבע ארצות. בשנת ה'תכ"ז התבקש לכהן כרבה של פוזנא והרב הכולל של מדינת "פולין גדול" במקומו של רבי שעפטיל הורביץ, וזאת לאחר שרבו בעל "קיקיון דיונה" סרב לכהן בתפקיד. בתפקידו זה עמד בראש ועד ארבע ארצות. שאלות הלכתיות הופנו אליו מרחבי מזרח אירופה, והוא זכה למעמד רם בקרב רבני דורו[3].
היה בעל ידיעות בקבלה, ונודע בקרב מקובלי דורו כמקובל[4]. תלמידים רבים למדו ממנו קבלה.
כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בט"ו בסיון ה'תמ"ה (1985)
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו רבי יעקב (חתנו של רבי נפתלי כ"ץ) מילא את מקום אביו ברבנות פוזנא עד לפטירתו.
- חתנו רבי מנחם נחום ז"ק רבן של פילא ופלוצק. רבי אברהם אבלי פאסוועלער נישא לאחת מצאצאיותיו.
- חתנו רבי שמואל היה אב"ד במזריץ', בוורנקי (אנ') ובז'שוב, נכד רבי יהושע השיל בעל "מגיני שלמה".
- חתנו רבי יחזקאל סג"ל היה דיין בפוזנא ואב"ד זלאטווי וקראטשין(אנ'). בנו רבי משה יצחק סג"ל היה אב"ד זלאטווי, והתפרסם כמקובל שרבי יהונתן אייבשיץ התייעץ עמו בענייני קמיעות.
מצאצאיו היה רבי אריה לייבוש נתנזון רבה של ברז'אן, בעל "בית אל", אביו של רבי יוסף שאול נתנזון רבה של לבוב, בעל "שואל ומשיב".
רבי אברהם פאסוועלער.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר - בעל "מגן אברהם". הביא מדברי רבו במספר מקומות בספרו[5]
- רבי אליקום געץ - רבה של הילדסהיים, בעל שו"ת "אבן השוהם".
- רבי בנימין זאב ברייער (ברויאר) - רבה של טאב ובעל "נחלת בנימין".
- רבי יקותיאל קויפמן כ"ץ - בעל "לחם הפנים" ו"חוקי דעת", חתנו של בעל "מגן אברהם".