טיוטה:יער קורפאטי
קוּרָפּאטי (אנגלית: Kurapaty, בלארוסית: Курапаты) הוא אזור מיוער במחוז מינסק, בלארוס, בו הוצאו להורג קורבנות הטיהורים הגדולים במרחב בלארוס בשנים 1937–1941 בידי הנ.ק.ו.ד. מספר הקורבנות נמצא במחלוקת בין היסטוריונים שונים, ונע בין 7,000 על-פי הגישה המצמצמת ל-100,000 על-פי הגישות המרחיבות. מרביתם של הקורבנות היו בלארוסים ממוצא פולני ומיעוטים בלארוסים אחרים ובהם יהודים[1].
ההוצאות להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך 1938, הוציא הנ.ק.ו.ד לאנשיו את הנחיה 00485, לפיה יש לחסל חתרנות של יסודות פולניים בברית המועצות. העובדה כי אנשי הנ.ק.ו.ד הוערכו על-פי מספר ההוצאות להורג שערכו, גרמה לפרשנות רחבה למונח "חתרנות של יסודות פולניים", ולהוצאות נרחבות להורג. במסגרת הטיהורים בבלארוס הושמדה שכבת האינטליגנציה של בלארוס, וגורמים אשר היה להם זיקה כלשהי לפולין ולתרבות הפולנית. מרבית המוצאים להורג הושמדו ביער קורפאטי, 12 ק"מ מצפון למינסק. המוצאים להורג הוסעו בידי הנ.ק.ו.ד בדרך שכונתה בידי המקומיים "כביש המוות" עד למרכז היער, בו בוער מעצים שטח של כ-150 דונם, ושם נורו.
מספר הקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל העובדה שארכיון הנ.ק.ו.ד בבלארוס נותר חסוי, מספר הקורבנות לוט בערפל[2]. הערכות שונות נוקטות במספרים החל מ-7,000 (על פי היועץ המשפטי של ממשלת בלארוס בוז'לקו), ועד 102,000-250,00 (על פי ההיסטוריון הבריטי נורמן דיוויס). ההיסטוריון טימותי סניידר נוקט במספר 17,772[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
(אנ')