טיוטה:יעקב מרדכי זינגר
הרב יעקב מרדכי זינגר (ה'תרכ"ב, 1862 - כ"א באדר ה'תרפ"ח, 12 במרץ 1928) היה הרב הראשון של המושבה ראשון לציון.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בחברון לרבי שניאור זלמן זינגר, חסיד חב"ד מהקהילה החב"דית בעיר. רכש השכלה תורנית בכוחות עצמו. לאחר נישואיו לשרה בת חיים דולברגר, ישב בבית חותנו בירושלים ולמד תורה במשך כארבע שנים, שבהן יצא לו שם בעיר של עילוי מופלג. בתום שנים אלו ניסה את כוחו במסחר, אך כשל בעסקיו. באותה העת, ביקר בירושלים דוד סלימאן ששון (אנ') מבומביי, והוא הזמינו להיות מחנך של בניו, עם היתכנות לקבל בהמשך את תפקיד הרבנות של קהילת בומביי. הוא נענה להזמנה ונסע להודו, ללא משפחתו, שאליה היה שולח כספים. לאחר כארבע שנים בהודו, שב לירושלים, כדי לקבל הסמכה כשוחט ובודק ולחזור לבומביי לשמש שם בתפקיד זה, ושהה בה עד שנת 1889. כשהמתין עם משפחתו בנמל יפו לאונייה להודו, הוצע לו על ידי פקיד הברון רוטשילד להתמנות לשוחט ובודק במושבה ראשון לציון. מתוך העדפה ברורה להישאר בארץ ישראל, הוא נענה להצעה.
בראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא הגיע לראשון לציון בחודש חשוון ה'תרמ"ט[1], ובהיעדר סמכות תורנית רוחנית אחרת במושבה, הוא מילא את תפקיד הרב, וכן שימש מוהל, בעל קורא, גבאי, וראש חברה קדישא. הוא לימד את לימודי הקודש בבית ספר חביב ובכך היה ככל הנראה למורה הראשון בארץ ישראל שלימד לימודי קודש בעברית[2]. היה ממייסדי בית הכנסת הגדול בראשון לציון, וייסד גם תלמוד תורה (שאותו ניהל) בית הכנסת אורחים וגמ"ח[2]. הוא שימש בתפקידיו כ-40 שנה, אך בשנותיו האחרונות התמנה למושבה רב רשמי, הרב חיים זבולון חרל"פ.
עסק הרבה במצוות התלויות בארץ, סייע לרב נפתלי הרץ הלוי מיפו כשסייר בכרמי ראשון לציון מתוקף תפקידו כרב המושבות[3] ואף התכתב בענייניהן עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק[4]. הרב קוק התאכסן בביתו לעיתים בביקוריו בראשון לציון[5]
בשנת 1892, חבר ליהודה גרזובסקי (גור) ודוד יודילוביץ לייסוד אגודה של המורים העבריים בארץ ישראל[6].
יחד עם בנו יוסף ניהל את שירות הדואר הטורקי והגרמני במושבה.
נפטר בכ"א באדר ה'תרפ"ח, 12 במרץ 1928, ונקבר בבית עלמין גני אסתר בראשון לציון.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב זינגר ולרעייתו שרה (נפטרה ב-1944[7]) נולדו חמישה בנים ושמונה בנות. שתיים מבנותיו נישאו לשניים מבניו של אריה לייב גיסין, אבשלום ודוב.
בין נכדיו היו משה איכילוב ועזרא איכילוב יעקב גיסין, אריה גיסין וחלל מלחמת העצמאות אריה (ארקה) גיסין.
בין ניניו: יהושע איכילוב, הרב עופר שלמה גיסין, רענן גיסין, גיא גיסין וחלל מלחמת יום הכיפורים איתן גיסין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קברו, באתר GRAVEZ.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד יודילוביץ, ראשון לציון, ה'תש"א, עמ' 387.
- ^ 1 2 ציון לנפש יקרה 22 באפריל 1928.
- ^ דוד יודילוביץ, קדושת הארץ סימן כא, המאסף, 12 בפברואר 1897.
- ^ משפט כהן סימן ג, [סימן טז], סימן נ, סימן נט, סימן פ; אגרות הראי"ה קפו; ובעניינים נוספים בדעת כהן סימן מ, קב, קמא, קצב; אורח משפט נז, לד; אגרות הראי"ה חלק א אגרת טז, יט.
- ^ "חיי הראי"ה", עמ' 319.
- ^ דוד יודילוביץ, ראשון לציון, ה'תש"א, עמ' 193.
- ^ מודעת אבל, הארץ, 21 באוגוסט 1944