טיוטה:יעקב מאכט

יעקב מאכט 14 בינואר 1919 – 16 ביולי 1996 היה כלכלן ישראלי, מנכ"ל בנק לאומי, המנהל הראשון של החטיבה העסקית של הבנק, סגן מנהל הבנק לפיתוח התעשייה, פקיד בכיר במשרד האוצר, פעיל ציבור, ממקימי קיבוץ נגבה.

ביוגרפיה

יעקב מאכט נולד בראשית שנת 1919 בעיר דניפרו שנקראה אז דניפרופטרובסק שהיתה אז חלק מברית המועצות, לאסתר ואלכסנדר מאכט, לימים אלוף ליטא בשחמט והמנהל הראשון של הבנק הישראלי לתעשייה בתל אביב. הוריו, ילידי קובנה שבליטא, נאלצו לברוח מליטא, כמו יהודים רבים אחרים, בעת מלחמת העולם הראשונה והתמקמו בעיר דניפר.

משפחתו

ליעקב מאכט היו שלושה אחים, ישראל, שרה ורבקה.אחותו שרה נישאה ליונתן, בנו של הסופר אלתר דרויאנוב, מחבר "ספר הבדיחה והחידוד" ו"ספר תל אביב".בתם, אחייניתו של יעקב, הייתה שחקנית התיאטרון הלאומי "הבימה" והפעילה החברתית יעל דרויאנוב.לאחר מכן שרה נישאה בשנית למשה, בנו של הפעיל הציוני שלום פחטר. אחותו רבקה, נישאה למשפטן, העיתונאי והפעיל הציוני משה מילר מולאור, נכדם הוא השחקן והקומיקאי רועי בר נתן.

קובנה

בתחילת שנות העשרים, עם כינונה של הרפובליקה הראשונה של ליטא העצמאית, חזרה משפחת מאכט לקובנה שהייתה עכשיו בירתה הזמנית של ליטא והתגוררה באותו הרחוב בו גרה המשוררת לעתיד לאה גולדברג. יעקב מאכט למד בגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה, באותה הכיתה עם במאי התיאטרון לעתיד שמואל בונים והיה פעיל בתנועת השומר הצעיר

נגבה

בשנת 1936 עלתה משפחתו לארץ ישראל. יעקב מאכט נשאר עוד שנה בקובנה כדי לסיים את לימודיו בגימנסיה. בשנת 1937 עלה לארץ ישראל ויחד עם חבריו לגרעין של השומר הצעיר בקובנה היה בין מקימי קיבוץ נגבה. באמצע שנות הארבעים עזב את קיבוצו ועבר לתל אביב.הוא החליט ללכת בדרכי אביו הכלכלן והחל בלימודי כלכלה בבית הספר לכלכלה שלימים היווה את הבסיס לאוניברסיטת תל אביב.יעקב מאכט הצטרף לפלמ"ח ולחם בקרבות לטרון במלחמת העצמאות.

משרד האוצר

עם סיום המלחמה ולאחר שהשלים את לימודיו התקבל מאכט לעבודה במשרד האוצר שזה עתה הוקם. שר האוצר הראשון היה אליעזר קפלן וחבורת הכלכלנים הצעירים עליה נמנה מאכט נקראה "נערי קפלן". שנים ספורות לאחר מכן נכנס לתפקיד שר האוצר ראש הממשלה לעתיד לוי אשכול ושמה של חבורת הצעירים שונה עכשיו ל"נערי אשכול". מאכט התקדם בסולם הדרגות עד שהתמנה בשנות החמישים למנהל היחידה למטבע חוץ שהיתה לה השפעה גדולה מאד על הכלכלה הישראלית המתפתחת של אותם הימים.

הבנק לפיתוח התעשייה

בשנת 1957 החליט שר התעשייה פנחס ספיר להקים בנק ממשלתי שנקרא הבנק לפיתוח התעשייה שיעזור לתעשיינים בהלוואות ומענקים כדי שיקימו מפעלים חדשים שיעסיקו עובדים רבים בעיקר בפריפריה. מאכט התמנה לסגן מנהל הבנק החדש כשמעליו מנהל הבנק אברהם נאמן.

מאכט מול מאכט

במקביל לבנק החדש המשיך לפעול הבנק הוותיק הבנק הישראלי לתעשייה מיסודה של התאחדות התעשיינים שלא הסכימו בשום אופן להתאחד עם הבנק הממשלתי החדש. מנהל הבנק לתעשייה מזה שני עשורים היה אלכסנדר מאכט, אביו של יעקב מאכט. וכך, בעיתוני התקופה לא רק שהתבלבלו לעיתים בין שני הבנקים אלא לעיתים גם שייכו את אחד מהמאכטים לבנק המתחרה בו עבד השני.

פעילות פוליטית

ברב שנות פעילותו כעובד ציבור נזהר מאכט שלא להיות מעורב בפוליטיקה. יוצאת דופן היתה התקופה בה יצא ראש הממשלה לשעבר דוד בן גוריון כנגד מחליפו לוי אשכול שלמרות שביקש מבן גוריון שייתן לו אשראי בו גוריון דרש את הדחתו. מאכט כמי שנמנה בעבר על "נערי אשכול" היה ממקימי "התנועה בעד אשכול" ומהפעילים הבולטים שלה. הוא נאם בכנסים של התנועה לצד אישים כמו

בנק לאומי

עם סיום תפקידו כסגן מנהל הבנק לפיתוח התעשייה פרש בשנת 1976 מאכט מהשירות הציבורי ופנה לשוק הפרטי. הוא התקבל לבנק לאומי ובתפקידו הראשון בבנק לאומי כיהן כמנהל הסניף המרכזי של הבנק ששכן במבנה ההיסטורי בתל אביב. מאוחר יותר התמנה לסמנכ"ל הבנק.

מנכ"לות

בשנת פרש יושב ראש מועצת המנהלים של הבנק ארנסט להמן מתפקידו ובמקומו התמנה ארנסט אחר, המנכל עד אז ארנסט יפת, ליושב ראש. היו"ר החדש שהיה ידוע כמי ששולט בבנק שלטון יחיד עוד כמנכ"ל החליט שלא למנות מנכ"ל אחד תחתחיו שיצבור כוח רב אלא חילק את התפקיד לשלושה מנכ"לים משותפים. מאכט התמנה למנכ"ל לצד במסגרת תפקידו היה טאראי על מאכט יצג את הבנק כמנכל באירועים גדולים להם הבנק נתן חסות כמו פתיחת עיר הנוער בה נאם לצד ראש העיר שלמה להט. כמו כן כיוון שיו"ר הבנק שהה תכופות בחו"ל נקרא מאכט לנהל משאים ומתנים מול עובדי הבנק.

החטיבה העסקית

בתחילת שנות השמונים היה ארגון מחדש בבנק והוחלט לחלק את ניהול הבנק לחטיבות שונות. החטיבה החדשה החשובה ביותר היתה החטיבה העסקית שיעקב מאכט התמנה למנהל הראשון שלה. החטיבה שקיימת עד היום עוסקת בלקוחות הגדולים בלבד המבקשים הלוואות במיליוני שקלים.

משבר המניות

במחצית השניה של העשור התרחש משבר המניות. היחס אל מנהלי הבנקים הפך מיחס של כבוד והערכה ליחס עוין שבא לידי ביטוי בכתבות בתקשורת על משכורות הבכירים בבנקים. למאכט הוצע, כמו לעמיתיו המנהלים, לפרוש מהבנק והוא קיבל את ההצעה ופרש.

פעילות ציבורית

עוד לפני שפרש מבנק לאומי היה יעקב מאכט פעיל בעינייני ציבור בהתנדבות. לאחר פרישתו מהבנק הפנה את רב זמנו ומרצו לפעילות ציבורית. בין היתר היה חבר הנהלת יד בין צבי. היה חבר בוועדה לבניית מרכזי ספורט בתל אביב. היה חבר בוועדת הערר של מרכז ההשקעות של משרד התעשייה והמסחר. מאכט התמנה ליור אגודת הידידים של האוניברסיטה העברית. תפקיד שהתחיל כתפקיד סמלי כשהראשון לכהן בו היה המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק הפך עם השנים לתפקיד כלכלי של גיוס כספים ותרומות לאוניברסיטה.

חיים אישיים

יעקב מאכט נישא ללאה, חברת קיבוץ נגבה, לזוג נולדה בת. לאחר מכן נישא בשנית להדרה אותה הכיר עוד בקובנה, לזוג נולדו שתי בנות. לאחר שעזב את נגבה התגורר בתל אביב ולאחר מכן ברמת גן.