טיוטה:יעד 13 של הא"ום- פעולה למען האקלים

רקע וחשיבות

יעד 13 הינו יעד רחב היקף אשר עומד מאחורי כותרת תמציתית- תבנית:הפניה לערך מורחבפעולה למען האקלים. בעידן האנתרופוקן, עידן האדם, השתנה האקלים על פני כדור הארץ. שינוי זה נמצא כי הונע באופן עוצמתי על ידי האדם, ובמסגרתו ריכוז גזי החממה באטמוספרה עלה ב-50% משנת 1900, ובנוסף הטמפרטורה העולמית הממוצעת נמצאת בנסיקה.

השינויים המתוארים לעיל משפיעים באופן מהותי על החיים בכדור הארץ- מפלס הים עולה עקב הפשרת הקרחונים בעקבות ההתחממות הגלובלית, תופעות מזג אוויר קיצוניות והרסניות נצפות לעיתים תכופות יותר, ובאזורים אחרים מתרחשות בצורות ממושכות. כל אלה פוגעים במדינות על ידי שיבוש כלכלותיהן ושיבוש אורח חייהם של תושביהן. מאחר ושינוי האקלים הינו למעשה תופעה גלובלית, אין מדינה על פני כדור הארץ שלא מרגישה את השפעותיה. הפעולות למען האקלים יפעלו בשלושה מימדים: מימד ראשון - פעולות אדפטציה- התאמה, פעולות אשר משפרות את חוסנן של מדינות העולם. במימד זה קיים דגש על המדינות המתפתחות מהסיבה שהן בעלות חוסן נמוך יותר והינן פגיעות יותר לשינויי האקלים. מימד שני - פעולות מיטיגציה- הפחתה, שמהותן הוא צמצום פליטות גזי החממה אשר משפיעים על שינוי האקלים, עד לרמה האוטופית של ביטול פליטות גזי החממה. על מנת להוציא לפועל את היעד, נקבעו מטרות ניתנות למדידה אשר יפורטו בהמשך. המימד השלישי - בעיקרו, מרכזיותן של המדינות המפותחות בהובלת התהליכים במדינות המתפתחות. המדינות המפותחות יובילו את התהליכים על ידי סיוע ישיר או עקיף, בכדי להתאים אותן לשינויי האקלים ובכדי להפחית את ההשפעה שלהן על שינויי האקלים. הסיוע כולל בעיקרו מימון וגיוס מימון מקרנות ייעודיות למען יעד זה.

מטרות ומדדים:

יעד 13 מורכב משלוש מטרות אשר נותנות מענה לשלושת מימדיו, כאשר לכל אחת מהן הוצע לפחות מדד אחד על ידי האו"ם, אשר יאפשר ברמת מהימנות גבוהה להבחין בקצב המענה לאותה המטרה.

13.1- חיזוק העמידות והחוסן של כל מדינות העולם לאסונות הנגרמים משינוי האקלים

על מנת לבדוק את קצב התחסנותן של המדינות, תיעשה השוואה בין השפעותיהם של אסונות טבע הנגרמים משינוי האקלים, לבין השפעותיהם של אירועים שאינם קשורים לאקלים. התוצאות יתמקדו בנזקי הרכוש ובאובדן בנפש, מתוך כוונה להגיע להפחתה משמעותית במספר האירועים הנגרמים עקב שינויי האקלים.

13.2- שילוב התמודדות עם שינוי האקלים במדיניות ואסטרטגיות לאומיות

כך למעשה ישולב היעד לתכניותיהן הרשמיות של מדינות העולם, וקיומה של מדיניות מתאימה תימדד על ידי בחינת מספר נתונים:

1. א) נטו כמות פליטות גזי חממה בסקטור החקלאי, היערות ושימושי הקרקע הנוספים.
2. ב) זמינותה והטמעתה של אסטרטגיה עמוקה, מפורטת ושקופה להפחתת פליטות הפחמן אשר הולמת את רף הפליטות העולמי שנקבע.
3. ג) סך פליטות גזי החממה מתעשייה וייצור האנרגיה, לפי סוג הגז והסקטור.
4. ד) קצב שיפור אינטנסיביות השימוש במקור האנרגיה העיקרי- קצב הפרת הצימוד בין צמיחה לפליטות המזהמים.
5. ה) קיומם של תמריצים ברורים לשימוש באנרגיה דלת פחם בסקטור ייצור האנרגיה.

שיפור החינוך, העלאת המודעות ושיפור יכולתם של האנשים והמוסדות להפחתה בפליטות פחמן, שיפור הסתגלותם על ידי צמצום השפעת השינויים ושיפור יכולת ההתראה המוקדמת.

מטרה זו עוסקת במוסדות ואנשים, ומורכבת משתי תתי-מטרות:

1. 13a) הטמעת התחייבותן של המדינות המפותחות מול תכנית העבודה של האו"ם אודות שינוי האקלים העולמי, וגיוס 100 מיליארד דולר לשנה עד שנת 2020 בכדי לענות על הצרכים של המדינות המתפתחות, להקל על אוכלוסיות החוות אסונות.
2. 13b) עידוד מנגנונים להגברת יכולות התכנון והניהול הנכון של נושאים הקשורים בשינוי האקלים במדינות המתפתחות, באופן המפורט ביותר הכולל התייחסות לנשים, בני נוער ואוכלוסיות בסיכון גבוה. המדדים המתאימים למטרות אלה כוללים בחינת גיוס המימון אליו התחייבו המדינות המפותחות, וזמינותה והטמעתה של מדיניות ואסטרטגיה מתאימות שניתנות להחלה במוסדות המדינה.

גיוס כספים

כמצוין מעלה, מימוש תכניות היעד בכלל מדינות העולם כרוך בהשקעה אדירה של כסף. מדינות מפותחות, מן הסתם יוכלו לבצע התאמה פנימית ולקדם את היעד בצורה קלה יותר, שכן הן בעלות הון מתאים וכלכלה יציבה. אך המדינות המתפתחות, שהן לרוב אלו שחשות באופן העוצמתי ביותר את השפעות שינוי האקלים, אינן מסוגלות לבצע לבדן את ההתאמות הנדרשות. ועל כן, הוסכם במסגרת תכנית הפיתוח של האו"ם כי יעד של 100 מיליארד דולר בשנה אשר יושקעו במדינות המתפתחות על ידי המדינות המפותחות, בתוספת מימון של כ-10 מיליארד דולר נוספים שיאספו על ידי תבנית:הפניה לערך מורחבקרן האקלים הירוקה, יהוו מסגרת פיננסית מאפשרת הטמעה של יעד 13 באופן יעיל ונכון, בכלל מדינות העולם.

גופים

זרוע הפיתוח של האו"ם- תבנית:הפניה לערך מורחבUNDP הוא גוף המעודד שינוי ומחבר מדינות לידע, לניסיון ולמשאבים לטובת קידום חיים טובים יותר במדינות מתפתחות. ל"UNDP" שלוש מטרות ברורות הנוגעות ביעד 13- שיפור ההסתגלות והחוסן של המדינות המתפתחות, הפחתת פליטות פחמן בעזרת קידום שימוש באנרגיה נקייה והגנה על יערות, וחיזוק מדיניות האקלים והנעת דיאלוגים ותהליכים. תבנית:הפניה לערך מורחבIPCC- פאנל בין ממשלתי לשינוי האקלים היושב תחת ה- UNDP ומשמש כגוף בינלאומי להערכת המדע הקשור לשינויי האקלים. מטרת גוף זה היא לספק לקובעי המדיניות הערכות שוטפות, השפעות וסיכונים עתידיים בעקבות שינויי האקלים וכן אופציות לאדפטציה ומטיגציה. בנוסף, לכל מדינה ישנו גוף ממשלתי המטפל בענייני איכות סביבה. במדינת ישראל לדוגמא, ישנו תבנית:הפניה לערך מורחבהמשרד להגנת הסביבה אשר אמון על האחריות לניסוחה של מדיניות ארצית משולבת וכוללנית ולפיתוח אסטרטגיות, תקנים וקדימויות להגנת הסביבה.

פרויקט מרכזי

פרויקט שמוביל UNDP תבנית:הפניה לערך מורחבבים הקריבי, שם המדינות בחלקן הינן איים שטוחים ובחלקן מתבססות על הים בכלכלתן. לכן, מדינות אלו רגישות מאוד לאסונות טבע מהים כדוגמת סופות טרופיות. מטרת הפרויקט היא לשפר את המודעות של התושבים, מוכנות השלטונות ומנגנוני החירום במדינות ולייצר מערכות התרעה שיאפשרו למדינות להתכונן. פרויקט זה מבוצע בין היתר על ידי הקמת חדרי מצב מקושרים בכל מדינה, היוצרים יכולות ניטור וניהול של מצבי חירום.

קישורים חיצוניים:

[1] פיתוח בר קיימא- האו"ם http://www.un.org/sustainabledevelopment/sustainable-development-goals/ "ם http://17goals.org/the-guided-tour/ "ם%20-%20שיעור http://worldslargestlesson.globalgoals.org/