טיוטה:ילדים בעידן המקוון

ילדים בעידן המקוון חשופים במידה ניכרת למדיה חברתית. סקרים עדכניים מצביעים על נתון לפיו ל-95% מבני הנוער בארצות הברית ישנה נגישות למכשיר טלפון חכם^[1]. אחוזים דומים מתועדים גם בקרב בני נוער ישראלים. כאשר בישראל, הגיל הממוצע בו הילד מקבל את הסמארטפון הראשון שלו נע בין גיל 8 לגיל 10.^[2] רובם המוחלט של בני הנוער, לפחות 92%, משתמשים באופן יום-יומי ברשתות חברתיות מקוונות, וכמעט מחצית מתוכם מרגישים שהם מחוברים לרשתות החברתיות כל הזמן.^[1]

בעקבות תופעה זו חוקרים רבים החלו להעריך את ההשפעה של התפשטות המדיה על ההתפתחות הפסיכולוגית של ילדים והסכנות האורבות לילדים ברשת, ולחקור האם וכיצד ניתן לאתר מצוקה ואף לטפל בילדים באמצעות הרשתות החברתיות.

סכנות ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שמשתמשים רבים באינטרנט וברשתות החברתיות נהנים מתחושה של שייכות וקהילתיות, שימוש יתר, עד כדי התמכרות, כמו גם שימוש לא בטוח ברשתות אלו עלול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית של המשתמש^[3]. הספרות המחקרית בנושא מתריעה בפני מגפה של 'התמכרות לרשתות חברתיות ולסמארטפון'^[4] שמזכירה התמכרות לחומרים כגון סמים או אלכוהול. מחקרים אחרים מדגישים את ההשלכות השליליות של השימוש בסמארטפון ובתקשורת מקוונת על היכולות הקוגניטיביות של המשתמש^[5]. זאת מלבד החשש מכך שילדים שמבלים זמן רב במרחב המקוון חשופים לפורנוגרפיה ולבריונות רשת (למשל: הטרדות מיניות, ביוש, חרמות).

דו"ח המדיה השנתי על הרגלי השימוש של בני נוער בסמארטפונים ואינטרנט מצביע על כך שכ־70% מבני הנוער נפגעו ברשת יותר מפעם אחת^[2]. במקרים קיצוניים, הבריונות דחפה נערים צעירים לקצה והובילה אותם להתאבדות.

המקרה הידוע ביותר של התאבדות בעקבות בריונות רשת בישראל הוא של דודאל מזרחי ששם קץ לחייו בעקבות מעשי בריונות בעולם האמיתי ובמרחב המקוון. האתגר המרכזי המסתמן במרחב המקוון הוא שלילדים יש פחות אסטרטגיות התמודדות עם הפגיעה בהשוואה לפגיעה במרחב הפיזי^[2].

איתור מצוקה ויעוץ פסיכולוגי ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור סכנות הרשת שנמנו לעיל ובייחוד לאור הפגיעות הרבה של בני נוער לחוויות של דחיה חברתית ודיכאון בגיל ההתבגרות מאמצים רבים מופנים כיום לאיתור מוקדם של מצוקה של בני נוער באמצעות הרשתות החברתיות. הרשתות החברתיות משמשות לעיתים כפלטפורמות נוחות לשיתוף רגשי. עדכוני סטטוס (פוסטים) משמשים לעיתים קרובות לאוורור (ונטילציה) של רגשות תסכול וכדרך לקרוא לעזרה ^[6]^[7]. במחקריו של יעקב אופיר, פסיכולוג קליני וחוקר תחום הפסיכולוגיה של הילד בעידן המקוון, נמצא כי המצוקה הדומיננטית בפוסטים של בני נוער בסיכון קשורה לדיכאון^[8] ושהיא מנבאת בצורה משמעותית את קיומה של הפרעת הדיכאון ב'עולם האמיתי', במרחב הפיזי^[9]. אף שתחום מחקר זה נחשב עדיין כתחום צעיר, יש בפופולריות העצומה של אתרי הרשתות החברתיות משום הזדמנות חסרת תקדים לזיהוי מצוקה של מתבגרים בסיכון^[10].

כיום, עם כניסתנו לעידן ה- data science, נעשים ניסיונות לבנות אלגוריתמים ממוחשבים שביכולתם להעריך אוטומטית את אישיות המשתמש על סמך פעולותיו ברשת החברתית. המלל העצום ההולך ומצטבר במדיה החברתית הפך להיות מקור עשיר של ידע באשר לאישיות המשתמשים. בעשור האחרון ניסו יותר ממאה מחקרים לקשור בין שימוש בשפה לבין מגוון תכונות פסיכולוגיות. ניסיון זה החל עוד טרם הפצעתן של הרשתות החברתיות, וכבר אז עלו ממצאים מעניינים. נמצא, למשל, שאנשים הנוטים לדיכאון נוטים גם להשתמש יותר במילות רגש (עצוב, מרגיש לא שווה וכיוצא באלה), בגוף ראשון (למשל, אני) ובזמן עבר (למשל, הייתי)^[11]. המדיה חברתית מספקת לחוקרים סביבת שפה טבעית של מיליוני אנשים וכמו שתועד בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, כבר היום חוקרים ובעלי אינטרסים אחרים מנסים לחלץ נתונים על משתמשים הנוגעים לגיל, למין ולמאפייני אישיות ^[12]. בהערכה זהירה אך סבירה נדמה שאנו נמצאים בפתחה של תקופה שיהיה אפשר ליצור בה כלים מהירים להערכת אישיות שהם גם תקפים וגם יציבים דיים לאורך זמן^[13].

לצד המאמצים לאיתור מוקדם של מצוקה, הולך ומתפתח תחום נוסף של תמיכה רגשית בילדים באמצעות תקשורת מבוססת אינטרנט. עוד בשנות ה-90 של המאה הקודמת, הצטברו עדויות ליעילות הייעוץ הפסיכולוגי המקוון, בעיקר באמצעות דואר אלקטרוני ווידאו-צ'אט ^[14]. יתרונות הייעוץ המקוון כוללים את הנגישות הרבה שהוא מאפשר לצד תחושת נינוחות של המטופל. יעילות הייעוץ המקוון זכתה לתמיכה אמפירית. כך לדוגמה, במחקר רנדומלי ומבוקר נמצא שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שנערך בהתכתבות דרך המחשב הביא לשיפור בתסמינים של דיכאון^[15]. בשנים האחרונות, המחקר בתחום היעוץ המקוון התרחב גם לשדה הרשתות החברתיות. במהלך מבצע צוק איתן, בקיץ 2014, נמצא שלמעלה ממחצית מבני הנוער בדרום הארץ (שהיו חשופים למצבי דחק) תקשרו עם מוריהם באמצעות פייסבוק וקבוצות וואטסאפ כאשר עיקר התקשורת ביניהם אופיין בתמיכה רגשית של המורים כלפי התלמידים^[16]. לא זו בלבד אלא שהתלמידים בירכו על תקשורת זו וראו בה התערבות מועילה ומרגיעה בזמנים קשים של מלחמה ^[17]. ייתכן כי עצם קיומו של הקשר המקוון והמתמשך עם המורים שלהם תרם להגברת תחושת החוסן שלהם בזמן מלחמה^[18].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיחי-המבורגר, יאיר, הטוב הרע והמכוער באינטרנט: הפסיכולוגיה של החיים ברשת, מטר, תשע"ג 2013
שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק., "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות, תל אביב: מכון מופת, 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיר יעקב, פסיכולוגיה במרחב הווירטואלי, אתר 'הפסיכולוג שלי'.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² "Teens, Social Media & Technology 2018". Pew Research Center: Internet, Science & Tech (באנגלית אמריקאית). 2018-05-31. נבדק ב-2018-12-03.
^ ¹ ² ³ רוזנברג חננאל, מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות., בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015
^ עמיחי-המבורגר, יאיר, הטוב, הרע והמכוער באינטרנט : הפסיכולוגיה של החיים ברשת, מטר, תשע"ג 2013
^ Nicola Bragazzi, Giovanni Del Puente, A proposal for including nomophobia in the new DSM-V, Psychology Research and Behavior Management, 2014-05, עמ' 155 doi: 10.2147/prbm.s41386
^ E. Ophir, C. Nass, A. D. Wagner, Cognitive control in media multitaskers, Proceedings of the National Academy of Sciences 106, 2009-08-24, עמ' 15583–15587 doi: 10.1073/pnas.0903620106
^ Pesin, G., Lipshits-Braziler, Y., Amram-Vaknin, S., & Tatar, M. (2018)., Identifying patterns of seeking and providing help online among adolescents in Israel., Paper presented at the International Conference on Counseling Psychology, London, United Kingdom.
^ Yaakov Ophir, SOS on SNS: Adolescent distress on social network sites, Computers in Human Behavior 68, 2017-03, עמ' 51–55 doi: 10.1016/j.chb.2016.11.025
^ Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, Unfolding the notes from the walls: Adolescents’ depression manifestations on Facebook, Computers in Human Behavior 72, 2017-07, עמ' 96–107 doi: 10.1016/j.chb.2017.02.013
^ Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, The digital footprints of adolescent depression, social rejection and victimization of bullying on Facebook, Computers in Human Behavior 91, 2019-02, עמ' 62–71 doi: 10.1016/j.chb.2018.09.025
^ אופיר י., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (2017)., "לו רק יכול הקירות (בפייסבוק) לדבר": איתור מצוקה וטיפול בבני נוער באמצעות הרשת החברתית, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת
^ Stephanie Rude, Eva-Maria Gortner, James Pennebaker, Language use of depressed and depression-vulnerable college students, Cognition & Emotion 18, 2004-12, עמ' 1121–1133 doi: 10.1080/02699930441000030
^ H. Andrew Schwartz, Johannes C. Eichstaedt, Margaret L. Kern, Lukasz Dziurzynski, Personality, Gender, and Age in the Language of Social Media: The Open-Vocabulary Approach, PLoS ONE 8, 2013-09-25, עמ' e73791 doi: 10.1371/journal.pone.0073791
^ Gregory Park, H. Andrew Schwartz, Johannes C. Eichstaedt, Margaret L. Kern, Automatic personality assessment through social media language., Journal of Personality and Social Psychology 108, 2015, עמ' 934–952 doi: 10.1037/pspp0000020
^ Michael J. Mallen, David L. Vogel, Aaron B. Rochlen, Susan X Day, Online Counseling, The Counseling Psychologist 33, 2005-11, עמ' 819–871 doi: 10.1177/0011000005278624
^ David Kessler, Glyn Lewis, Surinder Kaur, Nicola Wiles, Therapist-delivered internet psychotherapy for depression in primary care: a randomised controlled trial, The Lancet 374, 2009-08, עמ' 628–634 doi: 10.1016/s0140-6736(09)61257-5
^ Yaakov Ophir, Hananel Rosenberg, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, In times of war, adolescents do not fall silent: Teacher–student social network communication in wartime, Journal of Adolescence 46, 2016-01, עמ' 98–106 doi: 10.1016/j.adolescence.2015.11.005
^ רוזנברג ח., אופיר י. ואסטרחן ק. (2017)., ״כשהתותחים רועמים התלמידים מדברים״: מורים ותלמידים ברשתות חברתיות בזמן מלחמה, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת
^ Hananel Rosenberg, Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, A virtual safe zone: Teachers supporting teenage student resilience through social media in times of war, Teaching and Teacher Education 73, 2018-07, עמ' 35–42 doi: 10.1016/j.tate.2018.03.011

קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים ערך יתום

[הערה_מספר_20190120224933:0-1] ¹ ² "Teens, Social Media & Technology 2018". Pew Research Center: Internet, Science & Tech (באנגלית אמריקאית). 2018-05-31. נבדק ב-2018-12-03.

[הערה_מספר_20190120224933:1-2] ¹ ² ³ רוזנברג חננאל, מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות., בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015

[3] עמיחי-המבורגר, יאיר, הטוב, הרע והמכוער באינטרנט : הפסיכולוגיה של החיים ברשת, מטר, תשע"ג 2013

[4] Nicola Bragazzi, Giovanni Del Puente, A proposal for including nomophobia in the new DSM-V, Psychology Research and Behavior Management, 2014-05, עמ' 155 doi: 10.2147/prbm.s41386

[5] E. Ophir, C. Nass, A. D. Wagner, Cognitive control in media multitaskers, Proceedings of the National Academy of Sciences 106, 2009-08-24, עמ' 15583–15587 doi: 10.1073/pnas.0903620106

[6] Pesin, G., Lipshits-Braziler, Y., Amram-Vaknin, S., & Tatar, M. (2018)., Identifying patterns of seeking and providing help online among adolescents in Israel., Paper presented at the International Conference on Counseling Psychology, London, United Kingdom.

[7] Yaakov Ophir, SOS on SNS: Adolescent distress on social network sites, Computers in Human Behavior 68, 2017-03, עמ' 51–55 doi: 10.1016/j.chb.2016.11.025

[8] Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, Unfolding the notes from the walls: Adolescents’ depression manifestations on Facebook, Computers in Human Behavior 72, 2017-07, עמ' 96–107 doi: 10.1016/j.chb.2017.02.013

[9] Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, The digital footprints of adolescent depression, social rejection and victimization of bullying on Facebook, Computers in Human Behavior 91, 2019-02, עמ' 62–71 doi: 10.1016/j.chb.2018.09.025

[10] אופיר י., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (2017)., "לו רק יכול הקירות (בפייסבוק) לדבר": איתור מצוקה וטיפול בבני נוער באמצעות הרשת החברתית, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת

[11] Stephanie Rude, Eva-Maria Gortner, James Pennebaker, Language use of depressed and depression-vulnerable college students, Cognition & Emotion 18, 2004-12, עמ' 1121–1133 doi: 10.1080/02699930441000030

[12] H. Andrew Schwartz, Johannes C. Eichstaedt, Margaret L. Kern, Lukasz Dziurzynski, Personality, Gender, and Age in the Language of Social Media: The Open-Vocabulary Approach, PLoS ONE 8, 2013-09-25, עמ' e73791 doi: 10.1371/journal.pone.0073791

[13] Gregory Park, H. Andrew Schwartz, Johannes C. Eichstaedt, Margaret L. Kern, Automatic personality assessment through social media language., Journal of Personality and Social Psychology 108, 2015, עמ' 934–952 doi: 10.1037/pspp0000020

[14] Michael J. Mallen, David L. Vogel, Aaron B. Rochlen, Susan X Day, Online Counseling, The Counseling Psychologist 33, 2005-11, עמ' 819–871 doi: 10.1177/0011000005278624

[15] David Kessler, Glyn Lewis, Surinder Kaur, Nicola Wiles, Therapist-delivered internet psychotherapy for depression in primary care: a randomised controlled trial, The Lancet 374, 2009-08, עמ' 628–634 doi: 10.1016/s0140-6736(09)61257-5

[16] Yaakov Ophir, Hananel Rosenberg, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, In times of war, adolescents do not fall silent: Teacher–student social network communication in wartime, Journal of Adolescence 46, 2016-01, עמ' 98–106 doi: 10.1016/j.adolescence.2015.11.005

[17] רוזנברג ח., אופיר י. ואסטרחן ק. (2017)., ״כשהתותחים רועמים התלמידים מדברים״: מורים ותלמידים ברשתות חברתיות בזמן מלחמה, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת

[18] Hananel Rosenberg, Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, A virtual safe zone: Teachers supporting teenage student resilience through social media in times of war, Teaching and Teacher Education 73, 2018-07, עמ' 35–42 doi: 10.1016/j.tate.2018.03.011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]