טיוטה:יושב בכסא הוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיוט מאת גדול הפייטנים רבי ישראל נג'ארה.


יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד בְּרוֹם מֶמְשֶׁלֶת

בָּאתִי לְפָנֶיךָ כְּדַל עַל דֶּלֶת

שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי וְשַׁוְעִי הַאֲזֵן

שַׁעַר עֲתִירָה אַל תְּהִי נִנְעֶלֶת

רַחֵם יְחִידָתִי אֲשֶׁר הִיא נֶגְדְּךָ

יוֹם יוֹם בְּשִׁיר הוֹגָה וּמִתְפַּלֶּלֶת

אֶל הוֹד דְּבִירָךְ נִכְסְפָה גַּם כָּלְתָה

נַפְשִׁי לָךְ תַּעֲרֹג כְּמוֹ אַיֶּלֶת

בָּאתִי לְקַדְּמָךְ בְּבֵית מִקְדָּשׁ מְעַט

לִשְׁפֹּךְ תְּחִנָּה לָךְ בְּשִׁיר נִכְלֶלֶת

רִיבָה יְרִיבַי גַּם לְחַם אֶת לוֹחֲמַי

שָׂמוּ צְבִי חִשְׁקִי לְצִיץ נוֹבֶלֶת

מַהֵר מְצָא חֹפֶשׁ לְעֵדָה סוֹעֲרָה

רַגְלָהּ בְּכַבְלֵי הַשְּׁבִי נִכְבֶּלֶת

שׁוּבָה פְּקֹד גֶּפֶן אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִין

עֻזָּךְ אֲשֶׁר הִיא מִזְּמַן נִגְעֶלֶת

הוֹאֵל וְשִׁבְרָהּ תַּחְבֹּשׁ הָאֵל אֲשֶׁר

יוֹשֵב בְּכִסֵּא הוֹד בְּרוֹם מֶמְשֶׁלֶת