טיוטה:טיפול דינאמי-מערכתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיפול דינמי מערכתיאנגלית: systemic analytic therapy (ראשי תיבות: SAT)), היא גישה טיפולית שפותחה על ידי הפסיכולוגים עמית וולק ויונתן רייפן החל משנת 2007, על מנת לתת מענה למשפחות במצבי משבר על רקע נפשי של אחד מבני המשפחה.

הגישה מבוססת על שני ענפים שונים בפסיכולוגיה:

  1. גישות פסיכודינמיות של יחסי אובייקט, המדגישות את חשיבותן של ההפנמות המוקדמות, הלא מודע ויחסי העברה.
  2. גישות מערכתיות המדגישות את מערכות היחסים ומבני היחסים במציאות העכשווית, ותומכות בהתערבות במציאות החיצונית והיומיומית של המטופלים. הגישה נשענת על חשיבה והתערבויות באוריינטציה דינמית, בתוך מערך טיפולי (סטינג) המתקיים לעיתים קרובות במרחב החיים הטבעי של המטופלים (כגון בית המשפחה). השראה לכך היוו פרייברג ועמיתיה[1] ובולאס[2] שבעבודתם שמרו על חשיבה, הקשבה ועל התהליך הפסיכואנליטי, בתוך מערך טיפולי שונה וגמיש, המותאם למצבם של מטופלים במשבר[3].

הטיפול בגישת SAT מותאם במיוחד למצבים כגון:

  1. הסתגרות והימנעות קיצונית
  2. משברים פסיכוטיים
  3. התנהגות אלימה על רקע משברים נפשיים
  4. התנהגות אבדנית
  5. פסיכופתולוגיה מתמשכת

(מתוך אתר מרחבים)

מרכיבי הטיפול הדינמי מערכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני העקרונות המרכזיים: המערכתיות והדינמיות מתבטאים בכל אחד ממרכיבי הטיפול בגישת SAT:

  1. מעורבות במרחבי החיים - הכלי המרכזי לשינוי הוא השיחה המשפחתית בסלון (או בחלל פיסי אחר בבית). באמצעות השיחה המשפחתית מובעת אמפתיה בין בני המשפחה, מוצבים גבולות, ונבנה נרטיב משפחתי שיוצר רצף בין ההווה המשפחתי לבין העבר. ישנו שילוב בין ההתייחסות לפן הדינמי, לעולמו הפנימי של כל אחד מהפרטים במשפחה וליחסים בין בני המשפחה, לבין התייחסות מערכתית- מה שקורה לפרט אחד במשפחה קשור גם לשאר חבריה, בהיותם חלק מאותה מערכת, וכן יש משמעות ליחסים בין "תתי המערכות" במשפחה (למשל- אחים/ הורים/ נשים/ גברים). כמו כן ישנה התייחסות למערכות המקיפות את המערכת המשפחתית, ובמידת הצורך ישנה מעורבות של הצוות הטיפולי גם במערכות אלו. לדוגמה קשר עם גורמים קהילתיים, חינוכיים, רפואיים ותעסוקתיים.
  2. עבודת צוות - הצוות הוא מערכת בפני עצמה, שתפקידה לעזור למערכת המשפחתית להתמודד עם העומס בו היא נתונה. עבודת הצוות יכולה להוות מודל בנושא תקשורת עבור המשפחה, וכמו כן אנשי צוות השונים שנפגשים עם תתי מערכות שונות מאפשרים ריבוי נקודות מבט. לרב, מטפל אחד מוביל את הטיפול ונפגש עם המשפחה או ההורים. בן המשפחה הנמצא במשבר לרוב ייפגש עם מלווה טיפולי[4] שיגיע לפגוש אותו במרחב החיים שלו, ללוות אותו בחוויות ובהתמודדויות היומיומיות. הצוות המטפל מקיים קשר מובנה ואינטנסיבי הן בתוך הצוות והן עם המשפחה. בפגישות הצוות ישנה חשיבה ועיבוד דינמי, מעין REVERIE על מה שקורה במשפחה, תוך התייחסות לתהליכים מקבילים המתרחשים לעיתים קרובות בתוך הצוות.
  3. אינטנסיביות - מתוך שני המרכיבים הנ"ל נגזר מרכיב זה, המתבטא הן במערך הטיפולי והן בהתגייסות הרגשית של הצוות המטפל. התוכנית הטיפולית תכלול לרוב מספר מפגשים שבועיים עם אנשי הטיפול השונים, וכן זמינות טלפונית גבוהה, ומוכנות להתערבות במצבי משבר. השותפות בעומס ובהתמודדויות לעיתים מאפשרת ויסות כלשהו של האינטנסיביות שחווה המשפחה ביומיום שלה. עם זאת, כחלק מהטיפול לעיתים תורגש עליה באינטנסיביות - נושאים שלא דוברו עד כה "עולים על השולחן", הסטטוס קוו שהמשפחה הורגלה אליו מופר על מנת להצליח לשנות דפוסים שלא משרתים יותר את המשפחה.

בסיס תאורטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס הדינמי לגישת SAT נשען על תאורטיקנים עם אוריינטציה פסיכואנליטית שנותנת מקום ליחסים, כגון יחסי אובייקט, הגישה ההתייחסותית, וגישות של פסיכולוגיית העצמי. לכך מצטרפת גישת הטיפול המשפחתי המערכתי (SFT - Structural family therapy), שפותחה על ידי סלבדור מינושין כדי לתת מענה לדפוסי חוסר תפקוד בתוך מערכות משפחתיות. בגישה זו, המטפל מנסה להצטרף למערכת המשפחתית כדי להבין את החוקים הלא כתובים או לא מדוברים לפיהם פועלת המשפחה, במטרה לאפשר לבסוף שינוי מבפנים של דפוסים שלא משרתים יותר את חברי המשפחה[5].

מעבר לתאוריות הדינמיות והמשפחתית מערכתית, בסיס נוסף לגישה טיפולית זו הוא מעורבות במרחבי החיים של המטופלים[6]. כיום פועלות שתי גישות מרכזיות הפועלות באופן דומה מבחינה זו MST - Multisystemic Therapy, וגישת הדיאלוג הפתוח.

הטיפול הרב מערכתי בבית המשפחה (MST), היא גישה טיפולית אינטנסיבית ומבוססת קהילה, שנועדה לטיפול בנוער עם נטיות אנטי סוציאליות שלרב מפגין התנגדות רבה לטיפול. הגישה פועלת בארצות הברית ובאירופה מעל 30 שנה ונתמכת במחקר אמפירי והוכיחה יתרונות במספר פרמטרים:

  1. הפחתה משמעותית בעלויות הטיפול.
  2. טיפול במשפחה ולא במטופל המזוהה.
  3. טיפול בסביבה הטבעית.
  4. התמודדות עם אמביוולנטיות של המטופלים.
  5. התמודדות עם קושי בגיוס כוחות לטיפול[7].

גישת הדיאלוג הפתוח פותחה במערב לפלנד בשנות ה-80, במטרה לתת מענה בעיקר למצבים פסיכוטיים ראשוניים, והפכה לדרך העיקרית בה עובדת מערכת בריאות הנפש באזור זה. הגישה שמה דגש על יצירת דיאלוג, או למעשה רב שיח בתוך המשפחה בתוך מצב המשבר. גם בגישה זו מתנהל טיפול אינטנסיבי, לרב בבית המשפחה או במקום שנח לחבריה. בחלק מהמקרים מעורבים גם גורמים מתוך הקהילה בטיפול, מתוך מטרה ליצור סביבה תומכת רחבה. לגישת הדיאלוג הפתוח אחוזי הצלחה גבוהים מאוד בשיקום מלא של הלוקים בהתקף פסיכוטי ראשון[8].

כיום, הטיפול בגישת SAT, מתקיים במסגרת מרכז מרחבים, הנמצא בבנימינה, ומספק שירותים לאזור השרון וחיפה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fraiberg, S., Adelson, E., & Shapiro, V., Ghosts in the nursery, Journal of the American Academy of Child Psychiatry, 14(3), 387-421.
  2. ^ .Bollas. C, Catch them before they fall. The Psychoanalysis of Breakdown, Routledge, 2013
  3. ^ עמית וולק, טיפול פסיכולוגי בבית המשפחה - Home based family therapy
  4. ^ עזר, ת. ווולק, ע., בין חברות לטיפול - מעשה הליווי הטיפולי במרחבי החיים, בטיפולנט
  5. ^ Minuchin, s., Families and Family Therapy., Harvard University Press, 1974
  6. ^ וולק, ע., וטרוים, ע., "והחזקת בו": טיפול אינטנסיבי באוריינטציה פסיכואנליטית בהשראת בולס., בטיפולנט
  7. ^ Henggeler, S. W., Multisystemic Therapy: Clinical Foundations and Research Outcomes, ,Psychosocial Intervention, 21 (2), 181-193
  8. ^ Seikkula, J., Aaltonen, J., Alakare, B., Haarakangas, K., Keränen, J., & Lehtinen, K., Five-year experience of first-episode nonaffective psychosis in open-dialogue approach: Treatment principles, follow-up outcomes, and two case studies., Psychotherapy research, 2006