טיוטה:התרבות השומרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פתיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות התרבות השומרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שומר, הארץ העתיקה אשר נודע עליה רבות בשנים האחרונות, הפכה לעיר המשגשגת ביותר חקלאית, דתית ואמנותית, בעולם הקדום. בזמנה של שומר, הייתה פריצת דרך אדירה בתחום החקלאות והמסחר, עד כדי מהפכה. לדוגמה: בתי הספר, הכתב, הגלגל, בתי המשפט, כולם דברים שכיום נחשבים למובנים מאליהם, אך היו פריצת דרך בעולם העתיק, מה שתורם לחשיבות העם השומרי.

בין ארם ונהריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כ-5600 שנים בקירוב, במסופוטמיה, דרום עיראק של ימינו, התיישב העם השומרי. יש לציין כי העם השומרי אינו היה הראשון שהתיישב במסופוטמיה. ממצאים ארכאולוגים מראים כי היו שבטי אדם קדמונים אשר נדדו באזור בין השנים 5900 ל-4300 לפני הספירה. שבטים אלו מאופיינים בממצאים נפוצים של תקופת האבן החדשה. (כלי חרס רבים נמצאו באזור זה). שבטים אלו מאופיינים גם כן בעיצוב מורכב של כלי הקרמיקה שלהם.

כתב היתדות - הכתב השומרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתב היה מן הכתבים הראשונים שנוצרו והיה אבן דרך בהתפתחות הציביליזציה האנושית. הכתב פותח לראשונה בשנת 3000 לפנה"ס והשתמשו בו כ3000 שנים עד למסמך האחרון המתועד הנכתב בו במאה הראשונה לספירה. הכתב היה מורכב מ3000 סימנים אך עם השנים ירד לכאלפיים. בנוסף לשומרים עמים נוספים אימצו לעצמם את הכתב והוא היה נפוץ במצרים, בבל ואשור. הכתב התגלה על ידי אירופאים במאה ה16 ופוענח במאה ה19.

מאפייני הדת השומרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למרכז התרבותי והכלכלי, שומר גם הייתה מרכז רוחני ודתי. הדת השומרית הייתה פוליתאיסטית כנהוג בארצות רבות בעולם העתיק. הדת השומרית כללה פנתיאון אלים רחב כאשר לכל עיר מדינה אל המאפיין אותה. הדת הייתה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של תושבי שומר. המלך נחשב לדומוזי, אל הפריון. קיים דמיון רב בין הדת השומרית לדת המצרית העתיקה, אך ניתן לראות הבדלים תרבותיים ביניהם. במצרים יש את "רע" האל העיקרי, לעומת האלים בשומר שהיו שווים ולא היה אל שולט וחזק מהאחרים. כמו שהוזכר קודם, בדת השומרית בדומה לדתות הנוספות באזור, המלך נחשב לאל, אך לעומת דתות רבות אחרות, הוא היה אל מסוים, אל הפריון.

סיפור הבריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו לדתות רבות, לשומר היה סיפור בריאה ייחודי: בסיפור מסופר על נאמו (Nammu), אלה אשר ידועה בקרב השומרים בשם "האם היולדת שמיים וארץ" ועוד שמות רבים. נאמו ילדה את אן (An) שנחשבת כשמיים וגן עדן (כמו אורנוס במיתולוגיה היוונית), קי (Ki) התגלמות הארץ והאדמה ואנכי (Enki) אל החכמה, מי התהום והמים. לאנכי מיוחסים דברים רבים, כגון סידור התרבות, יצירת הציווילזציה, בריאת הנהרות, הביצות, הדגים והעופות, בריאת הצמחייה וחיות השדה, ויצירת בני האדם מחמר בהדרכת אמו נאמו.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשומר האמנות היוותה חלק משמעותי מן התרבות. הפסלים נבנו מחמר ולא מאבן על פי רוב. רוב האמנות התמקדה באמנות דתית ורבים פיסלו וציירו קטעים מעלילות גילגמש וסיפורים מיתולוגיים. היצירות הדתיות הוצבו במקדשים ואתרים דתיים אחרים. פסלים רבים תיארו אנשי דת שומרים, אלים ומלכים.

כמו כן, כדי "להדפיס" על לוחות חמר סיפורים ותמונות,  הם גילפו גליל אבן המכיל תמונות אלו, וגלגלו אותו על הנייר כדי ליצור תמונה.  

כמו כן, גלילים אלו שומשו גם כמעין חותמת אישית המציגה את שייכות עצם כלשהו לבעל החותמת.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרות השומרית הייתה מפותחת ועשירה ביותר ביחס לזמנה, ושומר הייתה אחת התרבויות הראשונות שהעלתה סיפורים על הכתב.

בין היצירות הספרותיות שעלו על הכתב בשומר ישנן יצירות שזוכות לפרסום רב אף בימינו, וביניהן:

עלילות גילגמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה מבין היצירות הראשונות בשומר וכמו כן גם בעולם כולו, הערכות משערות שכבר מלפני 4800 שנים נמצאו עדויות ליצירה זו. עדויות למחבר המקורי מועטות אבל ידוע כי המחבר של נוסח חדש יותר הינו סין-לקה-אוניני.

היצירה "עלילות גילגמש" מורכבת משנים עשר לוחות חמר ואבן שנמצאו במיקומים שונים בשומר ובסביבה. היצירה עסקה המלך ארך לשעבר, שתואר כחצי אל, ומספר על הרפתקאותיו, ועל רצונו לזכות בחיי נצח בפרט.

החינוך בשומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החינוך השומרי היה מפותח ביותר ביחס לזמנו, וכלל בתי ספר להכשרה למקצוע אחד עיקרי והוא לבלרות, לצורכי המקדש והארמון. כמו כן, החינוך נועד רק למעמד הגבוה ועלה כסף רב. לפי תעודות שנמצאו, החינוך היה עשיר ועסק בנושאים רבים כגון: גאוגרפיה, מינרלוגיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד.


המערכת הבית ספרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש בית הספר עמד "אבי בית הספר"(אְֻמְמִאַ), המקביל למנהל של ימינו. משנהו היה ה"אח הגדול", מי שהכין את לוחות הלימוד, בדק את עבודות התלמידים, ושמע אותם קוראים מפעם לפעם. האח הגדול היה מעין מורה ראשי המנהל את כל שאר המורים, וגם סגן מנהל. בין המורים אשר תחת האח הגדול היו "אשר על השומרית", "אשר על השרטוט" ו"אשר על השוט".

עד כמה שידוע לנו, "אשר על השרטוט" היה המורה אשר לימד את הילדים את כתיבה, חינך אותם לכתוב חיבורים מכובדים בשפה גבוהה (מעין מורה לשפה), "אשר על השומרית" היה מורה לקריאה ודיבור נאה ומכובד, ו"אשר על השוט" תפקידו לחנך אותם (בעזרת מכות מן השוט) ברגעים שנראו לו מתאימים.

כמו כן, התלמיד כונה אז "בן בית הספר".


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום של עלילות גילגמש המלאות: http://benyehuda.org/tchernichowsky/gilgamesh.html


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה מתחילה בשומר\ש.נ.קרמר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום של עלילות גילגמש המלאות: http://benyehuda.org/tchernichowsky/gilgamesh.html


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרדיטים: ההיסטוריה מתחילה בשומר\ש.נ.קרמר עלילות גילגמש-ויקיפדיה-https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%A9 שומר-ויקיפדיה-https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8 תרגום של עלילות גילגמש-http://benyehuda.org/tchernichowsky/gilgamesh.html