טיוטה:הקלויז בברודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ה"קלויז" בברודי היה בית מדרש ומרכז תורני, שפעל בברודי בעיקר במאה ה-18 שבו נקבצו מקובלים ותלמידי חכמים מכל רחבי גליציה ומחוצה לה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"קלויז" נוסד על ידי ר' חיים ב"ר אברהם לנדא (בן דודו של רבי יחזקאל לנדא), שהיה לפני כן רבה של פודקאמין. ר' חיים, שהיה בעצמו תלמיד חכם ומקובל, עסק בניהול החומרי של בית המדרש ובגיוס כסף מעשירי ברודי, בעזרת חותנו ר' יעקב באב"ד שהיה מראשי הקהל, ואילו את ההנהגה התורנית הפקיד בידי ר' מנחם מאניס ב"ר יעקב יוקל.

הקלויז פעל בבית המדרש הסמוך לבית הכנסת הגדול הישן של ברודי.

באביב ה'תקי"א תכננו חכמי הקלויז (בהשפעת ר' חיים צאנזר) להתכנס ולהכריז ביום השוק חרם על רבי יהונתן אייבשיץ, קמיעותיו וספריו. ר' יחזקאל לנדא ניסה למנוע את החרם, וכתב מכתב אישי לכל אחד מהחכמים שיימנעו מלהחרים מחשש לחילול השם. בהשפעתו החרם נדחה, אך לאחר פרסום הספר "ואבוא היום אל העין" שיוחס לר"י אייבשיץ, הסיר את התנגדותו ותמך בחרם, שבוצע לבסוף באלול ה'תקי"ב. בסיוון ה'תקט"ז הכריזו חכמי הקלויז חרם על חסידיו של יעקב פרנק.

אופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מחכמי הקלויז היו מתגוררים בקלויז במשך כל ימות השבוע, ורק בשבתות היו חוזרים לבתיהם (לעיתים אף מחוץ לברודי).

לקבוצה הנבחרת והבוגרת של הקלויז, כאלו שהיו מעל גיל 30 ונודעו כמקובלים, הורשו להצטרף למניין שהתפלל ב"שטיבל" סמוך לקלויז, שבו התפללו מתוך סידור האר"י. רק הם הורשו ללבוש בגדים לבנים בשבתות ובחגים. קבוצה זו, שהושפעה בעיקר מר' חיים צאנזר, נהגה במנהגי סגפנות מבית מדרשם של חסידי אשכנז.

אופיו המיוחד של הקלויז הקנה לו יראת כבוד בקרב הציבור בברודי ומחוצה לה, ואגדות רבות נכרכו אודות חכמי הקלויז.

מחכמי הקלויז[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערים ואמהות בישראל ו, מוסד הרב קוק, עמ' 61-

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]