טיוטה:הבולים של ארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי
הרקע ההיסטורי להנפקת הבולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת הממשל הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבולים הכחולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
הבולים הטיפוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
הדפסי הרכב המקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם קביעת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, והעברת השלטון מן הממשל הצבאי לידי ממשל אזרחי, הוחלט על הנפקת בולים מיוחדים עבור שטח המנדט. הידיעות על הנפקת הבולים התפרסמו בעיתונות בחו"ל עוד קודם להנפקת הבולים בארץ, תוך הדגשה שהכיתוב על הבולים יופיע בשלוש שפות[1]. החידוש הגדול היה הוספת הכיתוב העברי לצד הכיתוב הערבי והאנגלי שהיה קיים על הבולים קודם לכן[2]
רישום האותיות א"י (ראשי תיבות של השם "ארץ ישראל") לצד השם "פלשתינה" עורר כעס רב בקרב האוכלוסייה הערבית. בדיון שהתקיים בראשות הנציב העליון הבריטי הסביר הרברט סמואל את השיקולים שהניעו אותו להחליט על השם בעברית[3].
הערבים דרשו לכתוב על הבולים סוריה הדרומית[4]
הביקוש לבולים היה גבוה מאוד, במיוחד הבולים בעלי הערכים הנמוכים. שלטונות הדואר שחששו מפני אגירת הבולים על ידי האספנים הטילו מגבלות על כמות הבולים שיוכל לרכוש כל לקוח, ודרשו שהמעטפות ימסרו לפקיד הדואר אשר ידביקו עליהן את הבולים[5]
לבולים עם הכיתוב בעברית היה ביקוש גבוה בקרב אספני הבולים בחו"ל, ולשכות הקרן הקיימת לישראל נערכו למכור את הבולים כדרך לאיסוף כספים לקופת הקק"ל. משרדי המוסדות היהודיים וקהל אספני הבולים התבקשו לתרום בולים משומשים[6]. לאור דרישת הקונים שהעדיפו לרכוש בולים עם חותמת שלמה על גזיר פורסמה בקשה מן התורמים להקפיד על איכות הבולים הנתרמים לקק"ל[7].
ממשלת המנדט הגבירה את קצב ייצור הבולים החדשים על מנת לעמוד בביקוש הגבוה, וכעבור כחודש ניתן היה להודיע כי הוסרו כל ההגבלות על מכירת בולים, וכי ניתן לרכוש כל כמות שהיא. בהודעה הודגש לטובת "מאספי הבולים" פירוט הערכים הנקובים הנמצאים במחזור ומחירה של הסדרה המלאה[8]
הדפס רכב ירושלים 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
הדפס רכב ירושלים 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
הדפס רכב העימוד הצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הסבר -
הסבר
הדפס רכב ירושלים 3[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
הדפסי הרכב מלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדרישה ההולכת וגוברת לבולי דואר חייבה את הנהלת הדואר להדפיס כמויות גדולות מאוד של בולים. ב-30 באוגוסט 1921 הוזמנו בלונדון 6,120,000 בולים, ב-20 בדצמבר 1921 הוזמנה כמות נוספת של 1,100,000 בולים, ב-3 בפברואר 1922 הוזמנו עוד 4,400,000 בולים וכך הלאה[9].
הנהלת הדואר המשיכה להדפיס את בולי ארץ ישראל בלונדון, זאת למרות שעם הזמן הוקמו בארץ בתי דפוס שהיו יכולים לבצע את הדפסת הבולים. מן הצד היהודי היו שטענו כי ניתן לבצע את ההדפסה באותה איכות ובמחיר הנמוך ב-40% מן המחיר בלונדון, והם האשימו את ממשלת המנדט בהעדפת תוצרת חוץ על פני התוצרת המקומית[9]. טענות דומות הועלו גם מן הצד הערבי, שם נטען כי ההדפסה בלונדון נובעת מלחץ של גורמים ציוניים, אשר השפיעו על קבלת ההחלטה במטרה למנוע מקורות הכנסה מבעלי בתי דפוס ערביים בארץ ישראל[10].
הדפס רכב לונדון 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
הדפס רכב לונדון 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודעה שהתפרסמה על ידי מנהל הדואר בשרה על הנפקה של בול חדש בערך נקוב של 13 מילימים. הבול החל להימכר לציבור ב-5 בנובמבר 1922, ונועד לשימוש על מכתבים לחו"ל. הערך הנקוב החדש נועד למנוע את הצורך להדביק על המכתבים שני בולים על מנת לשלם את התעריף[11]
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
משך הזמן הארוך בו שימשו הבולים הפכו אותם לפיתוי עבור הזייפנים, אשר ניסו להדפיס את הבולים בעלי העיצוב הפשוט[12]
בולי סדרת הנוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנת 1923 הכריזה הנהלת הדואר על תחרות צילומים שישמשו לצורך הדפסת בולים חדשים. התחרות הייתה אמרה להינעל ב-30 בנובמבר 1923[13]
בחודש יולי 1924 התפרסמה ידיעה כי התמונות שיופיעו על בולי ארץ ישראל החדשים עובדו לציורים על ידי אמנים מקומיים, ועיצובי הבולים, שכללו מראות של אתרים היסטוריים דוגמת הכותל המערבי, מגדל דוד וקבר רחל, הועברו לאישור משרד המושבות בלונדון[14]
ב-1 ביוני 1927 יצאו למכירה שני הבולים הראשונים מסדרת בולי הנוף[15]. בהמשך החודש פורסמו פרטיהם של יתר בולי הסדרה[16], והם הונפקו לקהל ב-13 באוגוסט 1927. לתקופת מעבר נותרו בתוקף גם הבולים הישנים, וניתן היה להמשיך ולהשתמש בהם לצורך משלוח מכתבים[17]. בתי הדואר הפסיקו את מכירת כל הבולים הישנים ב-15 באוגוסט 1927, מלבד הבול בערך נקוב של מילים אחד שהושאר במחזור באופן זמני[18].
הנפקת הבולים עוררה טענות רבות מצד גורמים שונים בארץ ישראל ובעולם. אנשי התנועה הרוויזיוניסטית התלוננו כי האתר היהודי של קבר רחל הופיע על בול המיועד למשלוח מכתבים בתוך הארץ, ואילו על הבול שערכו הנקוב נועד למשלוח לחו"ל הודפס האתר הערבי, "כפת הסלע"[19]. מן הצד הערבי נשמעו טענות הפוכות, ולפיהן האתר היהודי (קבר רחל) הופיע על הבולים עם הערכים הנקובים הפופולאריים ששימשו למשלוח דואר רגיל בפנים ארץ ובחו"ל (2, 3 ו-10 מילים) בעוד האתר הערבי (כפת הסלע) הופיע על הבולים עם הערכים הנקובים הפחות נפוצים ששימשו למשלוח דואר רשום בפנים ארץ ובחו"ל[10].
בולים חדשים בשנת 1932[20].
בולים חדשים בשנת 1942[21].
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
אוטומט למכירת בולי דואר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדואר אלנבי הוכנסה לשימוש מכונה אוטומטית למכירת בולים בערך נקוב של 5 מא"י[22]. המכשיר הוצב ברחוב מחוץ לבית הדואר, כך שניתן היה לרכוש בולים 24 שעות ביממה[23]. האוטומט הפך למוקד משיכה עבור הילדים שניסו להנפיק בול על ידי הכנסת כפתורים[24]. ילד שנתפס כשהוא מחבל במכונה נעצר והועמד לדין[25], ביפו נתפסו שלושה ערבים כשהם גונבים כסף ובולים ממכשירי האוטומאט בבית הדואר, והם נעצרו ושוחררו בערבות עד להבאתם לדין[26]. יהודי תושב תל אביב שניסה להוציא מן האוטומט ביפו בול של חמישה מיל באמצעות מטבע של מיל אחד נתפס ונאסר[27][28].
כשנה לאחר ההתקנה החלו להצטבר תלונות כנגד פעולתו של האוטומט, שבלע את המטבע ולא סיפק בול[29]. היו תלונות על המכונות שמתקלקלות תדיר[30] או על מכונות הקורעות את הבולים בעת הנפקתם[31].
הצבת אוטומטים למכירת בולים נחשבה ליתרון עליו נאבקו התושבים בערים שונות בארץ. כך לדוגמה התלוננו תושבי שכונת הדר הכרמל בחיפה כי בבית הדואר של עכו, שיש בו הרבה פחות פעילות, הוצבו מספר אוטומטים למכירת בולים בערכים נקובים שונים, ואילו בשכונתם העומס בבית הדואר הוא בלתי נסבל[32]
בולי המנדט שלא הונפקו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בולי המנדט שלא הונפקו
חזון מראה הבולים לאחר חלוקת ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהרצאה שנשא מזכיר המושבות מר אורמסבי גור בפני ועדת המנדטים הוא סקר את המצב העתיד להיות בשטח המנדט הבריטי על ארץ ישראל בעקבות חלוקת השטח בין המדינה היהודית והמדינה הערבית. בין היתר תיאר אורמסבי גור את צורת הבולים שתהיה במדינות השונות: הוא מתאר לעצמו שלושה מיני בולי דואר: בולים עם סמל מגן דוד והכתובת "ארץ ישראל" בשביל המדינה היהודית, כתובת "סוריה הדרומית" ואולי דיוקן האמיר או המלך או מי שיעמוד בראש המדינה הערבית, ואשר לשטח המנדט הקבוע, אם אמנם יהיה המנדט קבוע לתמיד, היה רוצה שיקבעו בולים ועליהם דיוקן המלך ג'ורג' השישי והכתובת "פלשתינא"[33]".
בולי דמי דואר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת הסיבות לצורך הרב בבולי דמי דואר נבעה מחוסר הבנה של הציבור לגבי מעמדה של ארץ ישראל במסגרת האימפרייה הבריטית. בריטניה הנהיגה תעריף מיוחד ומוזל של 2 פני עבור מכתב שנשלח אל המושבות הבריטיות, אולם ארץ ישראל לא הייתה מושבה ולכן עלות משלוח של מכתב אליה היה שני פני וחצי. מנהל הדואר יצא בקריאה לציבור בבקשה להבהיר את הדבר לאלו ממכריהם השולחים מכתבים מבריטניה לארץ ישראל[34].
הסדרה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
הסדרה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
הסדרה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר -
הסבר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בולים מיוחדים לארץ-ישראל, דאר היום, 12/08/1920, עמ' 2
- ^ בארץ ישראל, המזרחי, 05/08/1920, עמ' 12
- ^ המועצה הארץ-ישראלית, דאר היום, 17/12/1920, עמ' 3
- ^ הערבים דורשים לקרא לארץ ישראל בשם סוריה הדרומית, הארץ, 04/09/1925, עמ' 1
- ^ בירושלים, בדואר (רשמית), הארץ, 12/09/1920, עמ' 6
- ^ מכתבים אל המערכת, הארץ, 05/11/1920, עמ' 3
- ^ בקשת הקק"ל, הפועל הצעיר, 07/07/1921, עמ' 23
- ^ הודעות רשמיות, בולי א"י, דאר היום, 28/10/1920, עמ' 2
- ^ 1 2 צ. אליהו כהן, תוצרת חוץ, דאר היום, 29/04/1923, עמ' 2
- ^ 1 2 Palestine Stamps (1865 - 1981), Arab Graphic Centre, Cairo, 1981
- ^ מודעות רשמיות, הדואר והמברקה של פלשתינה (א"י), דאר היום, 15/11/1922, עמ' 3
- ^ זיוף בולים, הארץ, 17/08/1924, עמ' 3
- ^ להתחרות התצלומים, הארץ, 26/11/1923, עמ' 2
- ^ בולים חדשים, הארץ, 10/07/1924, עמ' 3
- ^ בולים ארץ-ישראליים חדשים, הארץ, 01/06/1927, עמ' 1
- ^ בולי הפוסטה החדשים בארץ-ישראל, הארץ, 24/06/1927, עמ' 1
- ^ הבולים החדשים, הארץ, 11/08/1927, עמ' 4
- ^ הבולים החדשים, דאר היום, 12/08/1927, עמ' 4
- ^ מעשה בבולים..., הצפון, 14/08/1927, עמ' 3
- ^ בולים חדשים, הארץ, 05/08/1932, עמ' 1
- ^ בולי דואר חדשים, הבקר, 14/01/1942, עמ' 4
- ^ מכירת בולים אבטומטית, דבר, 01/10/1930, עמ' 3
- ^ הדואר הראשי בת"א עבר לבנין החדש, הארץ, 03/10/1930, עמ' 4
- ^ בנינים צבוריים, דבר, 24/11/1930, עמ' 3
- ^ מבית המשפט, דבר, 19/11/1930, עמ' 4
- ^ גונבים כסף מהאבטומואטים, הארץ, 26/07/1937, עמ' 6
- ^ ביקשו בולים ומצאו אקדח, דבר, 16/09/1937, עמ' 6
- ^ אמצעי בדוק לרכישת בולים בזול, הארץ, 21/09/1937, עמ' 6
- ^ קולט ואינו פולט, דבר, 13/07/1932, עמ' 6
- ^ שעון, בולים ותיבת דואר, הארץ, 28/02/1935, עמ' 3
- ^ אוטומאט רשמי המשטה בקהל, הירדן, 13/03/1935, עמ' 4
- ^ "שרות" הדואר ב"הדר הכרמל", הארץ, 25/12/1934, עמ' 3
- ^ מן הדיון בועדת המנדטים, דבר, 19/09/1937, תוספת ערב, עמ' 1
- ^ הודעות רשמיות, דאר היום, 28/01/1921, עמ' 4