טיוטה:בית ההבראה בנצרת

בית הבראה הוא מוסד שנועד לשהייה הן לצורך מנוחה ונופש לאנשים בריאים והן להתחזקות ולהחלמה לאחר מחלה, ניתוח, תאונה ועוד .

היסטוריה של בתי הבראה בישראל

בשנות ה-30 עד בשנות ה-60 של המאה ה-20, ובעיקר בתקופת הצנע, יצאו אנשים לחופשת הבראה כדי לעלות במשקלם, לא כדי לרזות. ההיבט החברתי תפס מקום חשוב ביציאה לבתי הבראה, בעיקר משום שהנופשים נדרשו להעסיק את עצמם בשעות שבין הארוחות, שלא היו בהן הפעלות, בריכות שחייה, מגרשי ספורט או יציאות לטיולים בשטח. אנשים קראו בספרים, שיחקו משחקי שולחן, שוחחו ביניהם. המקום התחיל כבניין נטוש שעשר שנים לא נגעעם הזמן החלו בתי ההבראה להתאים את עצמם לחופשות זוגיות, ולאחר ניסיונות כושלים למנוע את שאינו נמנע, נפרצה הגדר ובתי ההבראה של קופת חולים אפשרו למבריאים לצרף ילדים לחופשות משפחתיות. במשך הזמן נפתחו בתי הבראה במגמות ייחודיות, מעבר למנוחה ותזונה בלבד.

היסטוריה של בית הבראה בנצרת

ו במקום הבניינים היו במצב גרוע, ריהוט גמור, מערכות צנרת ומיזוג הרוסות. שנות ה-80 היו שנות הנפילה של בתי ההבראה. המחירים לא הצליחו להתחרות עם בתי המלון החדישים שהוקמו באותה עת ועמדו בסטנדרטים גבוהים. פנסיון מלא ללילה בחג הסוכות של 1986 עמד על 63.75 שקל בבית ההבראה בנצרת, בעוד שחצי פנסיון במלון וושינגטון בטבריה (4 כוכבים) עלה 35 שקל, ולילה במלון "סונסטה" בטאבה עמד על 62 שקל כולל נסיעות.

מקימי המקום

מקים המקום נקרא שרקאוי.

עיצוב הפנים שלו

בסך הכל יש כאן 120 חדרים משופצים המתחלקים בין שלושה אגפים, ארבעה אולמות אירועים, בריכת שחייה פתוחה ובקרוב גם ספא. לצורך הקמת הספא נסגרה כבר קומת העמודים המפולשת שאפשרה קשר עין ותנועה בין המדשאות לבריכות נוי, שיצאו מכלל שימוש והפכו לערוגות. שינוי נוסף שמתכננים בעלי המלון הוא חיפוי קירות האבן בלוחות זכוכית, בשילוב תאורה דקורטיבית. עיצוב הפנים השתנה ללא היכר ועודכן באופן סתמי למדי וללא אמירה מיוחדת. לעומתו, הבטון והקונסטרוקציה החשופה שמרו על אופיים, וקירות אבן-הלקט המקומית נותרו בשלמותם. נראה שהיזמים בחרו לכבד את האדריכלות המקורית ולשמור על שפתה.

מקורות מידע

https://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3092352,00.html

.