טיוטה:בית הדין השרעי (ישראל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית הדין השרעי - הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית דין שרעי הוא בית הדין המוסלמי בישראל. ישנם 7 בתי דין שרעיים הממוקמים ב: באקה אל גרבייה, עכו, נצרת,טייבה,יפו,חיפה ובאר שבע .ההלכה המוסלמית נקראת שריעה (אל-שרע) , כלומר דרך שהולכים בה . המדע העוסק בהלכה זו נקרא פיקה כלומר חכמה. השריעה היא יצירה חופשית של תלמידי חכמים בלתי תלויים במדינה .

ישנם ארבעה מקורות לשריעה:

1)       כתאב: הספק כלומר הקוראן .

2)       סונה: דברי הנביא מוחמד כתורה בעל פה המוסלמית

3)       אג'מאע: הסכמה או הסכמת האומה .

4)       קיאס: ההיקש ממקורות אלה על מקרים וצורות אחרות של שיקול דעת .

החוקים המחייבים את בתי דין השרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פקודת חוק המשפחה המוסלמית : החוק מחולק לשני פרקים : פרק אחד על נישואין : הכולל אירוסין, הכושר לנישואין האסורות בנישואין וכו'...הפרק השני על גירושין: שכולל דינים כלליים ,גירוש חוזר וגירוש מוחלט וכו'..
  • חוק הפרצדורה של בתי הדין הדתיים , 1917: חוק זה דן בתפקיד והסמכות בתי הדין השרעים ,סדרי דין , הגשת תביעות , הוכחת ראיות עדים, פסקי דין, ערעורים, התנגדות לפסקי דין והתנגדות צד שלישי.חוק זה כולל 65 סעיפים. בתי הדין פועלים במקביל בחוק הפרוצדורה, לחוקים הישראלים שחוקקו בנושא בתי משפט בישראל, סדרי דין.
  • המג'לה(מגלת אילאחכאם אלעדליה):היא אוסף ערוך בצורה שיטתית של הלכות פסוקות מקובלות באסכולה החנפית ע"י אנשי דת ויועצים באימפריה העותמאנית, שמטרתו לשחרר את המעיין בה עד כמה שאפשר מן החיפוש באסופים ובספרי השאלות והתשובות העתקים. במג'לה שש עשרה ספרים. כל ספר פותח בהקדמה המכילה את הגדרתם המסורתית של המונחים הבאים בו, ואחריה באים השערים המחולקים לפרקים.
  • דיני המעמד האישי: חוקים אלו לפי המדהב החנפי. החוק כולל 647 סעיפים הכוללים את הנושאים האלו: נישואין, מוהר ותנאיו, סכסוכים בנושא נדוניה וציוד משותף, נישואי מוסלמים, מזונות, גירושין, דיני הורים וילדים, קביעת אבהות חובת הורים וסמכויותיהם, החזקת הורים וקרובים, משמורת ואפוטרופסות, דיני נעדרים, דיני ירושה, דיני אפוטרופסות להנהלת עיזבון, ירושה.
  • תחיקה ישראלית: חוקים אלו ואחרים השפיעו על התנהלות בתי הדין השרעיים והגבילו סעיפים בחוקים הדתיים השונים.

סמכות בתי הדין השרעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמכות בתי הדין השרעיים הדתיים המוסלמים אינה נובעת מהסכמת הצדדים. נבדלים מבתי הדין של עדות אחרות שסמכויותיהם מוגבלות רק לעניינים אחדים של המעמד האישי.

 סדרי דין בבתי דין שרעיים                                      [עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אדם רשאי להגיש בקשה בעצמו או באמצעות בא כוחו לבית דין שרעי. בית הדין קובע מועד לדיון במעמד הצדדים .אם הנתבע מכחיש, על התובע להמציא  ראיות והוכחות .לאחר שמיעת הראיות רשאי בית הדין להסתייע במומחים ואנשי מקצוע, לאחר מכן הקאדי פוסק.

פסקי דין בענייני קטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1)  דיני משמורת : האסכולות הדתיות השונות הגדירו את המשמורת בהדגשים שונים וכל אחד בדרכו . ילד בהיוולדו תלוי באחרים שיטפלו בו וינהלו את ענייניו וחלות עליו שלושה סוגי אפוטרופסות: משמורת, אפוטרופסות על הגוף, ואפוטרופסות על הרכוש .אחריות זו משתנה לפי גיל הילד . ההורים הם הראויים בד"כ לקבל אחריות זאת.

משמורת הנה סוג אפוטרופוס של אדם כלפי קטין ועל האפוטרופוס מוטלת אחריות גדולה כלפי הקטין, לדאוג,להגן עליו ולהבטיח את שלומו והתפתחותו ,לענות על כל צרכי הקטין , באופן שיסייע לו בתחומי החיים השונים.

2)   זמני שהות: זכות האב הלא משמורן לראות את ילדיו והיא זכות שלא ניתן לערער עליה . זכות זאת אפשרה לאב לראות את ילדיו ולפקוח עליהם מרחוק . חכמי הדת קבעו זכות "לראות" ולא מדגיש של שעות או לינה. זכות זו הורחבה עם הזמן , כיום בית הדין השרעי נעזר בתסקיר ובהמלצות של עבד סוציאלי לעניין סדרי דין בנושא זמני שהות ולינה וזאת לפי עקרון טובת הקטין . בית הדין השרעי רואה במוסד הראייה לא ראייה בעין אלא תהליך חברתי אנושי המיועד לבנות אדם בריא נפשית ולשמור על הילד.

3)  דיני אפוטרופסות: קיימים שלושה סוגי אפוטרופסות : גידול וחינוך , גוף ונפש, כספים.

4)  דיני מזונות: הבעל חייב בפרנסת אשתו וחייב במזונות אם היה ביניהם קשר נישואין בתנאי שהייתה התייחדות או נכונות להתייחדות.  הבעל חייב במזונות מכספו אפילו אם האישה עובדת ועם נכסים ורכוש .  פטור מדמי מזונות הוא אדם "מחוסר אמצעים, לא עובד בעל מום או חולה או נעדר " . במצבים אלו החובה לשלם מזונות עוברת לקרובים בעלי זכות ירושה מן האב .  מותר להגיש תביעה להגדלת דמי מזונות או להפחיתה אם השתנו הנסיבות או הכנסות הבעל .

5)  דיני קביעת אבהות: ההלכה המוסלמית קובעת שילדים שנולדים לזוג נשוי הם ילדיהם הביולוגים .ילד ילד מנישואין חוקיים שנולד לאחר ששה חודשים מיום הנישואין נחשב כילדו של הבעל .אך אם נולד תוך ששה חודשים לא יחשב כילדו של הבעל אלא אם הודה באבהותו .אם הבעל מכחיש את אבהותו לילד שנולד לאחר ששה חודשים מיום הנישואין ,ההלכה השרעית מאפשרת לאב להודיע לבית הדין . אם בית הדין מכריז על ילד כבלתי חוקי ,הכרזה פוסלת את הילד מירושה ומזונות , הילד יחשב כקרוב בנושא איסורי נישואין.

ההלכה השרעית נתנה הגנה מרבית לקטינים, אם נעשתה עבירה וטעות מצד ההורים הילדים לא ישאו בתוצאות .אם נולד ילד מקשר נישואין נפסד לאחר ששה חודשים ועד עשר שנים יחשב כילד חוקי.

ההלכה השרעית מאפשרת לאישה מוסלמית ישרה, שתעיד בבית הדין לצורך הוכחת עובדת הלידה וזהות הילד במקרה הכחשה מצד הבעל (אלאיקראר – הודאה) .

6)  דיני נישואין : יש חובה להכריז פומבית על קשר הנישואין העתיד להתקיים וזאת חובה דתית מוסרית למניעת תקלות וסיבוכים.קשר הנישואין הוא חוזה אזרחי בין שני הצדדים .התמורה מצד הבעל הוא המוהר ומצד האישה הסכמתה לחיי משפחה . נשיאת יותר מאישה זאת היא זכות ולא חובה דתית ,גיל הנישואין לגברים הנו 18 שנים ומעלה ולנשים 17 שנים ולמעלה.(במקרים מיוחדים ניתן לתת היתר .

החוק מבהיר את האסורות בנישואין:

-       אישה בתקופת עדתה (גרושה או אלמנה חייבת לחכות תקופה מסוימת עד שתוכל להינשא שוב.

-         נישואי גרושה-אם המגרש את אשתו 3 פעמים או פעם אחת בהכריזו שהגירושין הם משולשים אינו רשאי לשאת מחדש לפני שתינשא לאחר ותתגרש או תתאלמן מבעלה החדש.

-         אסור להינשא בעת ובעונה אח לשתי נשים קרובות.

-         מתן זכות לאישה להתנות איסור נישואי אישה נוספת7

7)  גירושין: חשוב לציין שזו סמכות בלעדית של בית הדין השרעי. לפי השיטה החנפית היה רק הבעל זכאי להפקיע את קשר נישואיו ע"י גירושין. המונח גירושים הוא "טלאק" ,זכאותו של הבעל לגרש אשתו בעל כורחה הוגבלה ע"י חוק שיווי זכויות האישה.  גירוש חוזר אינו משנה את מצב הצדדים (בני הזוג ) ואם התחרט  הבעל בתקופת העדה הרי הגירוש כלא היה . פעמים הם יכולים להשתמש בזכות זו .גירוש מוחלט בפעם השלישית מתחילה תקופת הביניים הגדולה המסתיימת רק לאחר נישואיה של גרושתו עם אדם אחר . גירושין מתוך הסכם בתמורה כוללים גם גירושין ללא תמורה ע"י מחילה הדדית, בהסכמת הצדדים , לפי הצעה וקבלה בקשר חדש , גירושין מסוג זה מכונים "כלע" חלץ , כלומר שבני הזוג נחלצים מקשרי נישואיהם .

ערעור על החלטות בית הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקי דין בעניין קטינים ואחרים נשלחים לביקורת בית הדין לערעורים ולא ניתן להוציאם לפועל לפני החלטת בית הדין לערעורים.

  • החלטות במעמד צד אחד: במצבים שהנתבע לא מופיע לדיון ולא השיב לתביעה רשאי הנתבע במקרה זה תוך 15 יום להגיש התנגדות להחלטה באותו בית דין או /ו לערער לבית דין לערעורים .
  • החלטה במעמד שני הצדדים: החלטות מסוג זה ניתן לערער עליהם לבית דין לערעורים.
  • החלטות סופיות: החלטות שמסיימות את הסכסוך בין הצדדים .במצבי ערעור ההחלטות מוקפאות לא מתבצעות עד להחלטת בית הדין לערעורים .מלבד תביעת מזונות .רשאי בית הדין לקבוע סייגים והחלטות זמניות עד לברור הערעור.
  • החלטות זמניות: כמו מתן צו של הקאדי להגשת תסקיר עו"ס לסדרי דין או העברת משמורת קטין או צו להגשת דוחות רפואיים וכו'... החלטות אלו מיועדות לסייע לבית הדין לקבל החלטה סופית. החלטות מסוג זה לא ניתן לערער עליהן לבית דין לערעורים ולא ניתן להגיש התנגדות על החלטות אלו.
  • תביעה או בקשה קשורה בקטינים , כמו משמורת , זמני שהות רשאי כל אדם להגיש בקשה / תביעה בכל עת אפילו מיד לאחר מתן החלטה, זאת מלבד תביעות מזונות שמתקבלת אם השתנו הנסיבות.