טיוטה:ביקורת על מדינת ישראל

ביקורת על ממשלת ישראל החלה מאז הקמת המדינה במאי 1948. הביקורת על ישראל מתמקדת בעיקר בנושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נושאים לביקורת

התנחלויות

במלחמת ששת הימים ב-1967 כבשה ישראל את חצי האי סיני, רצועת עזה, יהודה ושומרון (כולל מזרח ירושלים) ורמת הגולן. מאז הקימה המדינה יישובים רבים, המאוכלסים בעיקר על ידי יהודים, בשטחים שכבשה במלחמה. מדיניות זו ספגה ביקורת רבה מהקהילה הבינלאומית, שרואה בבניית ההתנחלויות הפרה של החוק הבינלאומי. מאז המלחמה, נסוגה ישראל מחצי האי סיני ורצועת עזה, ועל כן, על פי דעת הקהילה הבינלאומית, כלל ההתנחלויות כיום נמצאות ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן. ישראל לעומת זאת רואה בבניית ההתנחלויות מעשה לגיטימי שכן לדעתה האמנה הבינלאומית שבה השתמשו כדי להוכיח שההתנחלויות אינן חוקיות אינה תקפה לשטחים שכבשה במלחמה. בנוסף, לפי ראיית ישראל היישובים שהוקמו על ידה לאחר המלחמה במזרח ירושלים וברמת הגולן כלל אינם התנחלויות כיוון שעל שטחים אלו הוחלו חוקי המדינה. עמדה זאת בוקרה גם בטענה שהחלת חוק ישראל בשטחים אלו הייתה לא חוקית.

חשדות לגזענות

קיים חשש בקרב גופים רבים כי מתבצעת אפלייה ממלכתית על רקע גזעי במדינת ישראל. על פי מכוני מחקר שטוענים לגזענות קיימת אפלייה לדוגמה במערכת המשפט, כאשר לערבים שביצעו פשעים מסוייים יש סיכוי רב יותר להיות מואשמים ולהיכלא מאשר יהודים. בנוסף, לפי מכוני מחקר אלו, הזמן שבו ישהו בכלא המורשעים הערבים גדול יותר בממוצע משל המורשעים היהודים. יש הרואים בחוק השבות, המעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לקבל אזרחות ישראלית, דוגמה לגזענות. לפי דעה זאת עצם העובדה שבזמן שיהודים, ששורשיהם בארץ עשויים להיות רחוקים עד עשרות דורות, מקבלים זכות לאזרחות, בעוד פליטים פלסטינים ששורשיהם קרובים יחסית יותר (בדמות אב, סב וכו') לא מקבלים זכות כזאת, מהווה דוגמה לגזענות. יש המציינים את ערך ״עבודה עברית״ הציוני, עוד לפני הקמת המדינה, כדוגמה לגזענות.

חשד לשימוש במגנים אנושיים על ידי צה״ל

קיימת ביקורת על ״נוהל שכן״ הצה״לי שלפיו לוקחים מכר של מבוקש ומשכנעים באמצעותו את המבוקש להיכנע. הנוהל בוקר בחשד שהמכר או השכן של המבוקש הנלקח על ידי צה״ל משמש למעשה כמגן אנושי.