טיוטה:אמנות הפיתוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמנות הפיתוי, הידועה גם בכינוי פיקאפ, זה תיאור לדרך לפתות בחורה. החברים בקהילת אמנות הפיתוי נקראים "אמני פיתוי", או באנגלית (PUA - Pickup artists). הקהילה הזאת קיימת באינטרנט - בקבוצות פייסבוק, פורומים סגורים, בלוגים וכו'. התחום התפרסם בשנת 2005, בעקבות ספרו של ניל שטראוס, המשחק. העלייה ב"תאוריות המשיכה", "משחק" או כינויים נוספים שיש לתופעה, היתה בעקבות עליית השוויון בין נשים לגברים, שיצרה בלבול במסורת החיזור הישנה ובתפקידו של כל מגדר, וגרמה לגברים רבים לנסות ולהבין כיצד עליהם להשיג כיום בנות זוג. התחום גרם לתגובות שנויות במחלוקת, כאשר מצד אחד היו כאלה שאמרו שאמנות הפיתוי היא תופעה סקסיסטית, ומצד שני אמרו שהשיטה עובדת ואף מבורכת.


היסטוריה

תחילתה של אמנות הפיתוי המודרנית מיוחסת לשנת 1970, עם פרסומו של הספר "How to Pick Up Girls" של אריק וובר. עם זאת, קהילת אמני הפיתוי התחילה את דרכה עם רוס ג'פריז והתלמידים שלו, בסוף שנות ה-80. ג'פריז ביצע סדנאות ליצירת משיכה באמצעות נלפ (ניתוב לשוני פסיכולוגי), וקרא לשיטה שלו "משיכה מהירה" (Speed seduction). באותם השנים היו אמני פיתוי אחרים אשר התחילו את דרכם, ללא קשר אחד לשני, כגון אריק וון מרקוביץ', המכונה "מיסטרי". בשנת 1994, לואיס דה פיין, תלמיד של ג'פריז, ייסד קבוצת חדשות הנקראת alt.seduction.fast, שלמעשה הולידה את הקהילה של אמנות הפיתוי.

הקהילה גדלה במהירות, ואמני פיתוי רבים אחרים התחילו להציע שיטות מתחרות אחד לשני ולצבור תלמידים רבים. הקהילה זכתה להכרה מסוימת בשנת 1999, עם שחרורו של סרט הדרמה מגנוליה, בכיכובו של טום קרוז. בשנת 2005, העיתונאי ניל שטראוס כתב את הספר "המשחק", שבו הוא תיאר כיצד חדר לקהילה הסודית של אמני הפיתוי בעולם. הספר הגיע לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, ובהמשך הקהילה קיבלה אף תוכנית טלויזיה משלה שנקראה VH1.


אמנות הפיתוי בישראל

בישראל קמו מספר בתי ספר לאמנות הפיתוי, ביניהם "המרכז לאמנות הפיתוי", "דון ז'ואן", סניה ולדברג, תומר קורון, דימן, הציידים ועוד... התחום זכה גם לסיקור תקשורתי רחב גם בפן החיובי וגם בפן השלילי.


ביקורת

אמנות הפיתוי זכתה מצד אחד לאהדה, אך מצד שני לביקורת. נגד חלק מהשיטות של חלק מאמני הפיתוי, היו טענות כי מדובר בסקסיזם ומיזוגניה. בישראל נערכה הפגנה נגד "המרכז לאמנות הפיתוי" בשנת 2010, כאשר קבוצת פמיניסטיות התפרצו להרצאה של החברה.