טיוטה:אלקטור (מערכת לניהול בחירות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אלקטור היא מערכת לניהול בחירות, המאפשרת לסמן מצביעים מתוך ספר בוחרים, כתומכים במועמד, רשימה או מפלגה. ייעודיה של המערכת הם ניהול מבוקר של קולות התומכים וכן גיוסם ביום הבחירות.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת אלקטור פותחה על ידי צור ימין ונעשה בה שימוש לראשונה בשנת 2018, עם הבחירות לרשויות המקומיות בישראל.

המערכת זמינה לכל מועמד, רשימה ומפלגה בישראל ומחוצה לה. שכירת המערכת על ידי מועמד, רשימה או מפלגה מסוימת משמעותה שהשוכר יכול לנהל בצורה עצמאית את התומכים שלו, בלי שזה ישפיע על ניהול המערכת על ידי שוכר אחר. בכך מאפרת המערכת ריבוי משתמשים במערכת בחירות זהה.

באותה מערכת בחירות נעשה שימוש במערכת אלקטור בין השאר ע"י:

על אף שהמערכת הייתה חדשה באותה שנה, ועל אף ריבוי הלקוחות במקביל באותה מערכת בחירות, לא התגלתה אף תקלה מהותית במערכת אלקטור, וניהול הבחירות באמצעותה פעל כראוי וגרף שבחים מקיר לקיר.

בשנת 2019, עם הבחירות לכנסת ה-21, המערכת ניהלה לראשונה את הבחירות ברמה הארצית, מטעם מפלגת ישראל ביתנו, אשר שכרה את שירותיה גם בבחירות לכנסת ה-22 ובבחירות לכנסת ה-23.

בסוף אותה שנה, המערכת שימשה את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפריימריז לראשות תנועת הליכוד, בהם ניצח את גדעון סער בפער של 72.5%.[1]

בנוסף למפלגת ישראל ביתנו, בבחירות לכנסת ה-23 שנערכו במרץ 2020, המערכת נשכרה גם על ידי מפלגת הליכוד (בנפרד). באותן בחירות, מפלגת הליכוד ניפצה את כל התחזיות, וקיבלה בניגוד לסקרים קודם הבחירות 36 מנדטים, עקפה בפער משמעותי את המפלגה היריבה כחול לבן, וגם הצליחה להגדיל את גודל גוש הימין ל-58 מנדטים.[2] לאחר פרסום התוצאות, דובר רבות בערוצי התקשורת השונים על המערכת אלקטור וכיצד היא שימשה גורם מכריע בבחירות ההיסטוריות האלה.[3][4] בריאיון לתוכנית "השורה התחתונה" של דרור גלוברמן ברדיו גלי צה"ל, הפרשן הדיגיטלי דורון אופק סיכם ואמר: "הליכוד הגיע למערכה הזו עם F-35 וכל שאר המפלגות עם מקלות ואבנים".[5]

תאימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת זמינה גם במחשב וגם בטלפון הנייד. עיקר פעילותה הוא דרך אפליקציה תואמת המותקנת בטלפון של המשתמשים במערכת, אשר זמינה גם עבור מערכת ההפעלה Android וגם עבור מערכת ההפעלה iOS (אייפון).

המערכת לפני יום הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למערכת יש שני ממשקים שונים: ממשק לפני יום הבחירות וממשק יום הבחירות עצמו.

קודם יום הבחירות, המערכת מחולקת כדלהלן:

  • בוחר - כל בעל זכות בחירה שזכאי להצביע ביום הבחירות.
  • תומך פוטנציאלי / תומך מאושר - בוחר שהוזן על ידי פעיל שהוא מתכוון להצביע למועמד / רשימה / מפלגה המפעיל/ה את המערכת.
  • מתנגד - בוחר שהוזן על ידי פעיל שבוודאות אינו מתכוון להצביע למועמד / רשימה / מפלגה המפעיל/ה את המערכת.
  • פעיל - משתמש המשויך לקבוצה מסוימת או לספר הבוחרים כולו, והוא יכול לסמן תומכים, תומכים פוטנציאליים ומתנגדים. תפקיד כל פעיל הוא לסמן במערכת את כל מי שידוע לו שמתכנן להצביע למפעיל המערכת.
  • מנהל קבוצה / מנהל יישוב - משתמש המשויך לקבוצה ספציפית (כמו יישוב או עיר מסוימת), ובנוסף לאפשרויות הזמינות לפעיל רגיל, באפשרותו גם להוסיף תחתיו פעילים חדשים ולעקוב אחר פעילותם. בכל שלב ניתן לקשר פעיל למנהל וכן להפוך פעיל למנהל. תפקיד מנהל היישוב / עיר הוא לסמן את כל המצביעים ביישובו / עירו.
  • מנהל המערכת - משתמש הזמין למנהל המועמד / רשימה / מפלגה אשר מפעיל/ה את מערכת.

במערכת ניתן לאתר בוחר ע"פ שמו, כתובתו וכן על פי מספר זהות (ניתן לשינוי ע"פ דרישות המפעיל).

לכל בוחר קיים עמוד ייעודי, בו ניתן לשנות את סטטוס התמיכה שלו (האם הוא תומך או לא תומך במועמד / רשימה / מפלגה המפעיל/ה את המערכת), להוסיף מספר טלפון של הבוחר מתוך אנשי הקשר בטלפון (כדי לוודא הצבעה ביום הבחירות) וכן להוסיף הערות כגון האם הוא זקוק להסעה לקלפי. כמו כן, ניתן לראות באותו עמוד את מיקום ההצבעה של בוחר ספציפי.

המערכת ביום הבחירות עצמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הבחירות, המערכת עובדת בממשק שונה.

המשתמש "פעיל" יוכל לראות את סטטוס ההצבעה של התומכים שהזין, ומתוך המערכת יוכל להתקשר / לשלוח מסרון (SMS) / הודעת וואטסאפ אל מי שטרם הצביע.

המשתמש "מנהל קבוצה / יישוב" יוכל לראות את סטטוס ההצבעה של התומכים בקבוצה שלו / ביישובו וכן ליצור איתם קשר. בנוסף, קיימים סוגי משתמשים חדשים הרלוונטיים ליום הבחירות בלבד:

  • משקיף - יו"ר / סיו"ר / חבר ועדת קלפי / משקיף בקלפי מטעם מפעיל המערכת. הוא יושב בתוך הקלפי עם הטלפון הנייד ומקושר אליו הקלפי בה הוא יושב. במהלך יום הבחירות, תפקידו לסמן כל בוחר שהגיע להצביע. בכך יוכל מפעיל המערכת לדעת בזמן אמת את מספר המצביעים הכללי אשר הצביע וכן מתוכו את מספר התומכים שלו.
  • מנהל אתר - מרכז אזור מסוים (בדרך כלל 1–5) קלפיות ונמצא מחוץ לקלפי. תפקידו הוא לוודא שכל תומכי מפעיל המערכת באותו האזור הצביעו, וכן לסייע להם.
  • מוקדן - משתמש המחובר לקו טלפון ותפקידו להתקשר אל תומכים של מפעיל המערכת אשר טרם הצביעו, בפילוח לפי שפת אם.
  • נהג - משתמש שתפקידו להסיע לקלפי תומכים הזקוקים להסעה.

בכל רגע נתון מפעיל המערכת מתעדכן על סטטוס ההצבעה הכללי וכן על סטטוס ההצבעה בקרב תומכיו. למפעיל המערכת יש אפשרות לשלוח מתוך המערכת הודעות SMS לתומכיו בפילוחים לפי הגדרה. כמו כן, המערכת יודעת להנפיק דו"חות מורכבים ביום הבחירות וגם לפניו - אפשרות הזמינה למנהל המערכת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוצאות סופיות מהפריימריז בליכוד: 72.5 אחוזים לנתניהו, 27.5 אחוזים לסער, באתר ישראל היום
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, ויקיפדיה, 2020-03-30
  3. ^ המידע הוא המלך: התוכנה השנויה במחלוקת שסייעה לליכוד, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  4. ^ "התמהיל הקטלני שעשוי לטרוף את הקלפים ולהכריע את הבחירות". TheMarker. נבדק ב-2020-03-30.
  5. ^ השורה התחתונה - גלי צה"ל, 04.03.20, באתר גלי צה"ל