טיוטה:אביתר רפאל דהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אביתר רפאל דהן (נולד ב־26 בינואר 1987 בקריית מוצקין) הוא הנדסאי אדריכלות ומעצב פנים, בעלי משרד האדריכלים 'ארד אורבן דיזיין', לוחם בחטיבת גולני לשעבר, וכותב הספר 'בצל הלבנון'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביתר נולד בקריית מוצקין, לאימו סול ולאביו שמעון (סימון), שעלו שניהם ממרוקו. בשנותיו הראשונות חי עם הוריו ועם שלושת אחיו בדירת שני חדרים קטנה, בשכונה שבה התגוררו יחד עולים ממרוקו, מרוסיה ומאתיופיה. אביו השתתף במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה) כחייל מילואים.

אביתר סיים את לימודי התיכון ללא תעודת בגרות, והתגייס לצה"ל ב־2005, לחטיבת גולני, שם שירת בגדוד 51. במהלך השירות היה חלק מכוח גולני אשר סייע לתושבי גוש קטיף בפינוי בתיהם במסגרת תוכנית ההתנתקות, וביוני 2006 השתתף במבצע 'גשמי קיץ' בעזה, שיצא לדרך בעקבות חטיפתו של החייל גלעד שליט.

בקיץ 2006 הוקפץ אביתר עם גדוד 51 של גולני מתעסוקה בדרום אל הצפון, בעקבות חטיפתם של שני חיילי המילואים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב בגבול לבנון, על ידי חיזבאללה. באותו זמן חלה אביו של אביתר, סימון, בלוקמיה. הוא נפטר מאוחר יותר. אביתר השתתף בקרב העקוב מדם בעיירה בינת ג'בייל שבדרום לבנון כחייל בכוח החוד של רובאית ג, ולחם לצד שמות שהפכו לסמלי המלחמה הקשה, כמו רועי קליין ז"ל ועמיחי מרחביה ז"ל. הוא נפצע ביומו השלישי של הקרב (ב־26 ביולי) באורח קשה מאוד, ושמונה מחבריו נהרגו. אביתר טופל בשטח ובהמשך פונה במסוק, תחת אש כבדה, לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם החל בתהליך השיקום הארוך.

לאחר שהשתחרר מבית החולים החל ללמוד עיצוב פנים במכללת תלתן שבחיפה, ובהמשך השלים גם את המסלול ללימודי הנדסאי אדריכלות בטכניון. לאחר שצבר ניסיון במשרדי אדריכלים שונים, פתח את חברת האדריכלים 'ארד אורבן דיזיין', שבראשה הוא עומד עד היום. המשרד פועל בישראל ובכמה מדינות ברחבי העולם, ביניהן קוסטה ריקה, הודו, קמבודיה, אנגליה, ארה"ב עוד. המשרד נחשב חלוץ בתחומו, בהיותו אחד היחידים בארץ המציעים מיתוג, אדריכלות ורישוי.

בשנת 2015 החל אביתר לכתוב את ספרו, 'בצל הלבנון', המגולל את סיפור פציעתו הקשה, ובעיקר את תהליך השיקום הארוך שאחריה – ואת הדרך שעבר עד להקמת חברת האדריכלות והמיתוג שבבעלותו. הספר מבוסס על יומן שהחל אביתר לכתוב בשנת 2006, עוד בבית החולים, בזמן פציעתו – כחלק מתרגול העברת הדומיננטיות מידו הימנית הפגועה לידו השמאלית. הספר נמצא בשלבי כתיבה אחרונים, וצפוי לצאת לאור עד לסוף שנת 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]