טיבו פינו

טיבו פינו
Thibaut Pinot
	פינו, קריטריום דו דופינה 2011
לידה	29 במאי 1990 (בן 33); מליסיי, צרפת
גובה	180 ס״מ
משקל	65 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	טיפוס
קבוצות עבר	Groupama FDJ (2023-2010)
הישגי שיא	גרנד טורס: טור דה פראנס: קטגוריית הרוכב הצעיר (2014) 3 קטעים (2012, 2015, 2019) ג'ירו ד'איטליה: קטע אחד (2017) וואלטה אספניה: 2 קטעים (2018) מרוצי קטעים: הטור של האלפים (2018) קריטריום אינטרנשיונל (2016) טור דה ל'אן (2017, 2019) חד-יומיים: ג'ירו די לומברדיה (2018) מילאנו–טורינו (2018) אליפות צרפת בנגד השעון (2016)
	http://www.thibautpinot.com/en/ האתר הרשמי

טיבו פינו (בצרפתית: Thibaut Pinot: נולד ב-29 במאי 1990) הוא רוכב אופני כביש צרפתי לשעבר. פינו סיים שלישי בטור דה פראנס 2014 וניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר במרוץ זה, כשבסך הכל ניצח שלושה קטעים בטור דה פראנס (2012, 2019, 2015), שני קטעים בוואלטה אספניה (2018) וקטע בג'ירו ד'איטליה (2017). בתחום המרוצים החד יומיים, ניצח את המונומנט ג'ירו די לומברדיה ב-2018.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינו הצטרף לקבוצת FDJ בשנת 2010, שבה המשיך לרכוב לאורך כל הקריירה שלו. הוא סיים בשנה זו במקום חמישי כללי בטור ד'לאן.

פינו סיים במקום השלישי הכללי בטור של טורקיה, שני כללי באלפס איסר טור, ושביעי כללי במרוץ הקטעים "באיירן - רונדפארט". פינו השתתף גם בדופינה ליברה, מרוץ בדרג הוורלד טור שנחשב להכנה לטור דה פראנס, וסיים בו במקום ה-16 כללי. הוא ניצח את הקטע ה-5 של טור אלזס (ואף ניצח את המרוץ) ואת הקטע ה-3 וה-5 של טור ד'לאן (סיים 14 כללי). הוא ניצח את מרוץ הסטימנה לומברדה, וגם את הקטע הראשון במרוץ.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינו לקח חלק בטירנו - אדריאטיקו, וסיים במקום ה-50 הכללי, וה-8 בדירוג הצעירים. הוא השתתף גם בוולטה אה קטלוניה, ובטור של חבל הבסקים, אך לא הצליח לסיים את שניהם (בטור של חבל הבסקים, פרש במהלך הקטע החמישי, ובוולטה אה קטלוניה, פרש במהלך הקטע השלישי). הוא השתתף בטור דה רומאנדי, וסיים במקום ה-11 הכללי, וה-2 בדירוג הצעירים. הוא השתתף בטור דה סוויס, אך נטש את המרוץ במהלך הקטע ה-8. הוא רשם השתתפות ראשונה בגראנד טור כאשר נבחר לסגל קבוצתו לטור דה פראנס, וכבר בהשתתפותו הראשונה, ניצח את הקטע ה-8, סיים עשירי כללי, ושני בדירוג הצעירים. הוא ניצח את הקטע החמישי של הטור ד'לאן, אך סיים רק במקום ה-35 הכללי.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינו סיים במקום השמיני בוולטה אה קטלוניה, ובמקום השנים עשר בטור דה רומאנדי. הוא סיים שני בדירוג הצעירים באותו המרוץ. בטור דה סוויס, רשם הופעה מעולה כאשר סיים במקום ה-4. לאחר מכן, סיים שני כללי בדירוג ההרים, ושישי בדירוג המאיצים. בטור דה פראנס, לא התחיל את הקטע ה-16 ובכך פרש. הוא סיים שישי בטור ד'לאן, ורשם השתתפות ראשונה בוואלטה אספנייה, בה סיים במקום ה-7. הוא סיים במקום ה-50 באליפות העולם, ובקלאסיקה ג'ירו די לומברדיה סיים במקום ה-12.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא השתתף בטירנו - אדריאטיקו, וסיים במקום ה-13 בוולטה אה קטלוניה. הוא סיים תשיעי בטור של חבל הבסקים, ו10 בטור דה רומאנדי. הוא ניצח את דירוג הצעירים בבאיירן רונדפארט, וסיים במקום ה-5 הכללי. בטור דה פראנס, סיים פעמיים במקום ה-2 (בקטעים 18 ו10), וסיים במקום ה-3 הכללי (8:15 דקות פער) אחרי וינצ'נצו ניבאלי וז'אן כריסטוף פרו וניצח בעקבות כך את קטגוריית הרוכב הצעיר, למרות זאת, בשל הפער הגדול מניבאלי הוא לא באמת היווה איום על החולצה הצהובה. הוא נבחר שוב לוואלטה אספנייה, אך נטש את המרוץ במהלך הקטע ה-11. הוא סיים תשיעי בגראנד פרי וואלני, ו-14 במונומנט ג'ירו די לומברדיה.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינו סיים רביעי בטירנו - אדריאטיקו, וסיים שני בדירוג הצעירים. הוא ניצח את אותו הדירוג במרוץ הקריטריום אינטרנשיונל, וסיים במקום ה-2 הכללי. הוא סיים עשירי בטור של חבל הבסקים, ורביעי בטור דה רומאנדי (וניצח את דירוג הצעירים ואת הקטע החמישי). הוא ניצח את הקטע החמישי של טור דה סוויס, וסיים רביעי כללי. בטור דה פראנס, ניצח את הקטע ה-20 שהסתיים בעליית האלפ דואז' המסורתית, אך סיים במקום ה-16 הכללי, וה-4 בדירוג הצעירים. הוא ניצח את הטור דו לאנגדו, ואף ניצח את הקטע הראשון. הוא סיים רביעי במילאנו - טורינו, ושלישי בג'ירו די לומברדיה.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינו סיים שני בגראנד פרי מארסיי, לאחר שהפסיד לדריס דבנינס בספרינט. הוא במקום ה-3 הכללי באטוי דה באסז', ורביעי בוואלטה אלגראבה. הוא סיים במקום החמישי הכללי בטירנו - אדריאטיקו, וניצח את הקטע השני והשלישי בקריטריום אינטרנשיונל, ואף ניצח את המרוץ כולו. הוא ניצח את הקטע ה-3 בטור דה רומאנדי שהיה נגד שעון, וסיים שני כללי. הוא ניצח את הקטע ה-6 בדופינה ליברה, וסיים במקום ה-16 הכללי. לאחר מכן, ניצח את אליפות צרפת בנגד שעון ובמקצה הכביש, סיים במקום ה-12. בטור דה פראנס, פרש לפני הקטע ה-13.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינו ניצח את הקטע ה-2 של הוואלטה אנדלוסיה, וסיים במקום ה-3 הכללי. הוא סיים תשיעי בקלאסיקה סטראדה ביאנקה, וניצח את הקטע ה-5 בטור ד'אלפס, וסיים במקום השני הכללי. הוא התחרה לראשונה בג'ירו ד'איטליה, ניצח את הקטע ה-20 וסיים במקום ה-4 הכללי. הוא התחרה גם בטור דה פראנס, אך נטש את המרוץ במהלך הקטע ה-17. הוא סיים במקום ה-17 בקלאסיקה סן סבסטיאן, הוא ניצח את הטור ד'לאן וגם את קטגוריית מלך ההר. הוא סיים שני בטרה ואלי וארסיין, שמיני במילאנו - טורינו, וחמישי בג'ירו די לומברדיה.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינו סיים עשירי בוולטה אה קטלוניה, וראשון בטור של האלפים. הוא השתתף בג'ירו ד'איטליה 2018 שיצא מישראל. בזינוק לקטע ה-20 היה מדורג במקום השלישי בדרוג הכללי, אך בקטע זה נקלע לפיגור גדול שנבע מהתייבשות ותשישות מצטברת. בעקבות כך לא זינק לקטע ה-21 ואושפז בבית חולים. תהליך החלמתו הממושך מנע ממנו השתתפות בטור דה פראנס באותה השנה. הוא סיים שלישי בדרוג הכללי בטור של פולין, ניצח את הקטעים ה-15 וה-19 בוואלטה אספנייה וסיים את המרוץ במקום הרביעי בדרוג הכללי. בהמשך העונה פינו רשם הצלחות גדולות באיטליה, כשניצח במונומנט ג'ירו די לומברדיה ולאחר מכן במילאנו–טורינו. לפני זה הוא סיים שני בטרה ואלי וארסינה, לאחר שהפסיד לתומאס סקווינס (אנ') בספרינט סיום. הוא סיים תשיעי באליפות העולם באינסבורק.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינו סיים רביעי בטור של הפרובנס. וניצח את הקטע ה-3 ואת המרוץ כולו בטור דו האו ואר. הוא סיים במקום החמישי הכללי בטירנו - אדריאטיקו, ו-11 כללי בוולטה אה קטלוניה. הוא סיים שלישי כללי בטור ד'לאן, וניצח את המרוץ כולו ואת דירוג המאיצים והמטפסים. הוא סיים חמישי בדופינה ליברה וניצח את הטור של האלפים. כל זה הביא אותו לכושר טוב בטור דה פראנס, הוא ניצח את הקטע ה-14 שהסתיים בעליית הטורמאלה המיתולוגית. בקטע ה-18, נפצע פינו לאחר שקיבל מכה מהכידון, אך הצליח לסיים את הקטע עם המובילים. למחרת, בקטע ה-19, פינו זינק לקטע אך הפציעה הכניעה אותו והוא פרש מהמרוץ^[1] טרם פרישתו, היה מדורג במקום ה-5. פער של 1:50 מהמוביל, ז'וליאן אלאפיליפ.

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2020 פתח את העונה בטור דה לה פרובאנס וסיים שביעי, 2:22 דקות מנאירו קינטנה המנצח, אך למרות זאת עוד ניכרה ברכיבתו את תהליכי השיקום מהפציעה שסיימה את עונתו בטור דה פראנס בעונה הקודמת. לאחר מכן המשיך גם למקום שישי ב-Tour des Alpes Maritimes et du Var, 1:04 דקות מקינטנה. לאחר מכן התחרה בפריז - ניס וסיים שלישי בקטע השביעי והאחרון^[2], מה שהעלה אותו למקום חמישי כללי, 1:26 דקות ממקסימיליאן שכמן המנצח. בהמשך העונה סיים רביעי בטור ד'אוקסיטניה, 37 שניות מאיגן ברנל ושני בקריטריום דו דופינה, 29 שניות מדניאל פיליפה מרטינס המנצח. אך בטור דה פראנס, בו ציפה לסגירת מעגל אחרי מה שקרה שם ב-2019, יצא לחלוטין ממאבקי הדירוג הכללי בקטע ה-8, לאחר שאיבד יותר מ-25 דקות. פינו איבד כל סיכוי מעשי לדירוג הכללי ולא התבלט גם בהמשך הטור, בסופו של דבר הוא סיים אותו במקום ה-29. לאחר מכן זינק לוואלטה אספנייה אך פרש לפני תחילת קטע 3.