טושק

**טושק**
**Toszek**
	סמל טושק סמל טושק
	טירת טושק
	טירת טושק
מדינה	פולין
פרובינציה	שלזיה
מחוז	גליביצה
תאריך ייסוד	1235 (קבלת זכויות עיר)
שטח	9.67 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	3,557 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	50°27′18″N 18°31′05″E / 50.4551063°N 18.5180604°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.toszek.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי טושק

טוֹשֶׁק (בפולנית: Toszek; בגרמנית: Tost) היא עיירה במחוז גליביצה, בפרובינציית שלזיה שבפולין. מספר תושביה עומד על כ-3,600.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת עדות להתיישבות במקום מן המאה ה-9 או ה-10, כשהאזור היה תחת שליטתו של מיישקו הראשון לבית פיאסט ומאוחר יותר תחת שליטתו של בולסלאב האמיץ. העיירה הוקמה אז כמצודה מיושבת. ב-1235 קיבלה זכויות עיר. למן 1281 ואילך הפכה העיר למושבו של "הדוכס מטושק". במהלך המאה ה-14 עבר השטח של בית פיאסט לאימפריה של בית הבסבורג. ב-1536 קיבלה העיר זכויות מגדבורג מן המלך (ומאוחר יותר הקיסר) פרדיננד הראשון. ב-1593 מכר רודולף השני את הטירה ואת השטח למלכיור פון רדרן. בין השנים 1791–1797 השתייכה הטירה והשטחים שסביב לה ליוזף פון אייכנדורף.

ב-1921, במסגרת משאל, הצביע רוב (86%) התושבים בעד השארות טושק כחלק מגרמניה. לאחר תום מלחמת העולם השנייה הפכה העיר, יחד עם כל אזור שלזיה לחלק מפולין. הנ.ק.ו.ד. הקים בבית חולים נטוש לחולי נפש מחנה מאסר לתושבי האזור הגרמנים ולמשתפי הפעולה עימם. כ-3,000 מתוך 5,000 העצורים לא שרדו את התנאים הקשים במחנה.

בחלוקה המנהלית הקודמת של פולין (בין 1975 ל-1998) השתייכה העיירה למחוז קטוביץ.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים התגוררו באזור טושק לפחות מאמצע המאה ה-17. בית עלמין בעיר עצמה הוקם במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19. ב-20 במאי 1833 פרצה שרפה בעיר שכילתה חלקים נרחבים ממנה, ולאחריה, נבנה בית כנסת שנחנך ב-1836. בית הכנסת חולל ב-9 בנובמבר 1938 והנאצים עצרו את תושבי העיר היהודים. יהודי טושק נשלחו מאוחר יותר למחנות ריכוז ונרצחו שם. מבית העלמין נותרו שמונה מצבות. ב-2006 החלה יוזמה מקומית לשיקום בית העלמין. כיום לא חיים יהודים בטושק.^[1]

בין היהודים ילידי העיר, אבי ספורט הנכים לודוויג גוטמן.